גופן וקישורים
צבעים
סמן העכבר
בית | » | ערוצי תוכן | » | מחלות ובעיות | » | אלצהיימר: מחלות ניווניות של מערכת העצבים |
המונח מחלות ניווניות הוא קשה להרבה מטופלים. הוא מייצג ירידה הדרגתית ממצב קיים, כחלק מתהליך המשכי מתקדם. כחלק מעלייה בתוחלת החיים, האבחנה בין תהליכים ניוונים שמהווים מחלות שונות לבין תהליכים ניוונים כחלק מהפזיולוגיה של ההזדקנות, מערימה קשיי אבחנה על הקלינאים. מיותר לציין שרוב המחלות הניווניות מופיעות בשלב מאוחר בחיים ומופיעות פחות אצל צעירים.
ד"ר שחר שלי (MD), מומחה בנוירולוגיה, 04.08.2015
מחלת אלצהיימר: מחלה קשה של מערכת העצבים המרכזית
סיווג המחלות הניווניות של מערכת העצבים
מחלות עם ביטוי של שיטיון מתקדם (ירידה קוגנטיבית)הגדרת שיטיון: אובדן יכולת קוגניטיבית ורגשית המביא את המטופל להפרעה בתפקוד ובאיכות החיים. כפי שהזכרתי קודם לא מדובר במצב חריף ואקוטי, אלא איטי, מזדחל ומתקדם. השכיחות הכללית של שיטיון (דמנציה) היא 2%-1% בגיל 65, תדירות השכיחות מכפילה את עצמה כל 5 שנים. ברוב (60%) מהמקרים למעשה מדובר על מחלת אלצהיימר. לגבי ה- 40% הנוספים בדרך כלל מדובר על מחלות כלי דם (הגורם השני הכי חשוב) לבד או בשילוב עם מחלות ניווניות אחרות. חשוב להכיר שבעיקר בגיל המבוגר, דיכאון יכול להווה סיבה מספקת לירידה קוגנטיבית שתורגש על ידי המשפחה. חשוב לזהות את המקרים הללו כיוון שהם ברי טיפול. כמובן שישנן סיבות נוספות כמו זיהומים, חוסר ויטמינים, תת פעילות של בלוטת התריס, הרעלות, אלכוהול, תרופות (טגרטול - לרוב נגד כאב נוירופתי, תרופות נגד כאבים) וגידולים. מחלת אלצהיימר (AD)אחת המחלות הכי נפוצות וחשובות מכל המחלות הניווניות של המוח, מחלה זו גורמת להד חברתי אדיר, וניתן לשמוע עליה ולקרוא עליה הרבה מידע נגיש. רוב המטופלים הם בגילאי 60 או מבוגרים יותר, מדובר על שכיחות של 5% בגיל 65 ועד 40% מעל גיל 80. מבחינה פתולוגית, במחלה יש מוות של הנוירונים והחלפתם במשקעים חוץ (פלאקים סנילים) ותוך תאיים (neurofibrillary tangles). גורמי הסיכון לאלצהיימר
סימנים קלינייםבדרך כלל ההתחלת של הירידה הקוגנטבית היא כל כך מזערית שהמשפחה או האינידבילואל אינם חשים בכך, ויש פיצוי של אזורי המוח ותפקודים קוגנטיבים אחרים. בתחילה לרוב יופע קושי בהתמצאות, שכחנות, לאחר מכן, יופיע קושי בלימוד דברים חדשים, הפרעות שפה ודיבור, קושי בהתמצאות (הולכים לאיבוד), אין היגיון - no reasoning, שינוי באישיות, בעיקר חשדנות. אם יש חשדנות בגיל המבוגר מדובר לרוב בדמנציה ולא בפרנויה. אבחנההאבחנה נעשית לפי היסטוריית המטופל, כאשר ב- 80% מהמקרים הסיפור מכוון לאלצהיימר. הבדיקה הכללית והנוירולוגית בשלבים הראשונים של המחלה הם תקינות לרוב. עושים בדיקות סינון כדי לנסות למצוא סיבות אחרות הפיכות לשיטיון. כיום ישנם מספר קריטריונים קלינים לאבחנה של המחלה. כל הקריטריונים דומים, והם למעשה מדגימים ירידה בזכרון, ירידה בלפחות עוד תפקוד או שניים קוגניטיבים. חשוב ששללנו כל מחלה אחרת שיכולה לגרום לשיטויון לפני כן. טיפול באלצהיימרבאופן כללי אין טיפול למחלת אלצהיימר. ניתן להתרכז במניעה שברובה גם קשורה לתזונה, עיכוב ההתדרדרות, תרופות סימפטומטיות - כאשר רוב תעשיית התרופות מתרכזת לתחום זה:
תרופות אלו יכולת לעזור בעיקר לתפקוד היומיומי שמתדרדר עם הזמן, לדוגמה שיפור היכולת של החולים להתלבש או לעשות צרכים. בשימוש והשפעה מירבית המטופלים מגיעים לאחר זמן ממושך יותר לטיפול סיעודי. התרופות הללו עושות גם שינוי מבחינת ההתנהגות ומאזנות את מצב הרוח. לסיכום, יכולות הטיפול במחלה זו מועטות, ולכן עלינו לדעתי להתמקד במניעה. היום ידוע שישנו קשר בין מחלות כלי הדם בגוף, השמנת יתר, סוכרת קשה ומחלת האלצהיימר. אנחנו יכולים לשלוט על גורמים אלו, ולהפחית את הסיכון לחלות במחלה. אני ממליץ תמיד לסגל לאורח החיים הרגלי תזונה בריאים שתומכים בפעילות מוחית תקינה ובריאה, עיסוק בפעילות גופנית אירובית מתמיד ולהיות תורם ובעל חשיבות לסביבה ולחברה. הכותב הוא ד"ר שחר שלי, רופא מתמחה בנוירולוגיה בבית חולים שיבא תל השומר, מאמן, לשעבר אלוף הארץ בטריאטלון, מרצה לפעילות גופנית ותזונה. |