מי הוא מאמן הכושר האידיאלי?

כותרת ראשונה

יש לציין, כי בעידן המודרני תופעות שונות (כמו השמנה) מתפתחות בעולם כולו ולא רק בישראל. מרכיב משמעותי המכונה "אורח חיים בריא" הוא ללא ספק תחום הפעילות הגופנית. תחום זה עבר שינוי אמיתי בשנים האחרונות ולא ממש ניתן להשוות את התחום (על היבטיו השונים כמו: מספר מועדוני הכושר, טרנדים, מספר העוסקים בתחום, האביזרים החדשים, הספרות והחומרים המקצועיים בכלל לרבות מחקרים ועוד) של העשור השני של שנות ה- 2000 לעומת שנות ה- 90 של המאה שעברה ותחילת שנות ה- 2000. בעולם של שפע ההיצע הוא עצום. כשיש היצע רחב של מקומות אימון, עולה במקביל מספר אנשי המקצוע הנדרשים לעבודה בתחום. לאור אלה, במאמר זה ננסה לבחון ולהצביע על הדומה והשונה בין מדיכי הכושר של "אז" לעומת - היום.

אחד ההבדלים הבסיסיים בין "אז" להיום הוא קודם כל בהיצע מוסדות ההכשרה: בשנים האחרונות נפתחו עשרות בתי ספר להכשרת מדריכי כושר בתחומים שונים. חלקם הגדול בכלל לא מצריכים אישור של מנהל הספורט (הרגולטור) לרבות בתחום הספורט העממי כמו: פילאטיס, יוגה, קיקבוקס, ספינינג. לפיכך, מדי שנה עוברים קורסי מדריכים שונים ויוצאים לשוק העבודה אלפים רבים, מה שמביא ללא ספק להגברת המודעות אך מעלה שאלות לגבי הרמה המקצועית. במקביל, ישנה צמיחה רבה של מקצועות נלווים בתחום אורח החיים הבריא שלא היו כאן בעבר. ההבדלים בין מדריכי הכושר של פעם לעומת היום, כאמור, רבים.

לקריאה נוספת:
הדרך למטרה: האם הדרך המהירה היא הנכונה?
להתמקד במטרה - הסוד לפעילות גופנית יעילה
מעבר מספורטאי למאמן: כמו מעבר מילד להורה
להצטרפות לניוזלטר של FoodsDictionary (בחינם)

מי הם מדריכי הכושר של העבר לעומת מדריכי הכושר של העידן הדיגיטלי?

מה לא נאמר על העידן הדיגיטלי המודרני ועל דור ה- Y. כאן נבדוק היטב מה אפיין את מדריכי הכושר של העבר לעומת אלה של ימינו, ולהלן הממצאים:

  • דימוי עצמי מקצועי ומידת הבטחון המקצועי: בעבר, התחושה היתה כי אנשים חשים מעין יראת כבוד למקצוע ולמאמנים ותיקים במרבית המקרים בלטה שאיפה  ללמוד עוד ולהרגיש שככל שלומדים למעשה לא יודעים מספיק. מעין צניעות אשר אפיינה אנשי מקצוע רבים באותה העת. מדריך הכושר בהחלט היה דוגמא לחיקוי במרבית המקרים מבחינה אסתטית - מסת/טונוס שריר ואחוזי שומן נמוכים. מנגד, כיאה לעידן המהיר והאינסטנט, ניתן להבחין כיום במדריכי כושר רבים שלאחר קורס בסיסי שיוצאים לשטח ונראה כי הם בטוחים בעצמם עד מאוד בכל הקשור להנחיות למתאמנים אך גם נותנים דעתם ועצותיהם בכל האמור בפיתרון בעיות בתחום פציעות ספורט, בניית תוכניות אימון, הרכבת תוכנית תזונה ועוד.
  • אפשרויות ללמוד ולהתפתח: פעם ועד ממש לא מזמן העידן היה "טרום דיגיטלי" (קלטות וידאו של שיעורי עיצוב נחשבו לשיא החדשנות), בעוד שכיום נולדים לעולמות המדיה ושולטים בהן מגיל צעיר.
  • האפשריות ללמוד ולהתפתח בתחום המקצועי: בעבר, ולמעשה עד שנות ה- 80 וה- 90 הן היו נמוכות באופן משמעותי לעומת מדריכי הכושר של היום, שלהם יש אפשרויות רבות מאוד. כיום יש מאות קורסים, השתלמויות והכשרות שניתן לעבור בתחום.
  • רגישות ומכווננות למתאמן: התחושה השכיחה בעבר התייחסה לפן האישי שכן בא לידי ביטוי, בעוד שכיום, כשהכל מהיר ומדובר עם מגוון רחב של אימונים, נוצר מצב בו לכל מאמן יש קהילת מתאמנים גדולה ובכך המכווננות למתאמן קשה הרבה יותר.
  • יחסי אנוש ותקשורת עם הזולת לרבות מדריכי כושר בתחום, מתאמנים: אם נתרפק לרגע על העבר, התחושה היא כי היתה רגישות רבה גם לתחום יחסי האנוש ובכלל לתקשורת "אמיתית" פיזית היה מקום נרחב. בשנות האלפיים, מנגד, ניתן מקום גדול לעולם הוירטואלי. בכך המיומנויות הבינאישיות נוטות להיות וירטואליות: כיום התקשורת נעשית באמצעות הודעות, וואטסאפ, פייסבוק ועוד ועשויה להשפיע על רמת השירות של מדריך הכושר.
  • הופעה חיצונית או "לוק" של מדריכי כושר: אלמנט שאפיין מאוד את אותה תקופה. קשה היה לפספס ולטעות לגבי עיסוק של מדריך הכושר - הוא בהחלט היה דוגמא לחיקוי במרבית המקרים מבחינה אסתטית - מסת/טונוס שריר ואחוזי שומן נמוכים. כיום, במקרים לא מעטים חלק ממדריכי הכושר כלל לא מתאמנים על בסיס קבוע באימוני איכות או אימונים משמעותיים אחרים. ניתן להבחין בתופעה של מדריכים הסובלים מעודף משקל, טונוס שרירי ירוד, למשל זרועות עם אטרופיה (דלדול) שרירית משמעותית וכדומה.
  • ערכים: בעבר, מאמינם האמינו בערכים וערכיות ברמה גבוהה במיוחד, בעוד שבימינו, בדומה לתחומים אחרים, גם בתחום הערכים ותפיסה ערכית חל שינוי בעשרים השנים שחלפו ומכאן - שלעיתים ישנה תחושה כי אין כבוד לערכים של פעם כמו מוסר ושקיפות.
  • אפשרויות הבחירה (מוצרים ותחומי לימוד): בעבר אופציות לבחור היו נמוכות באופן יחסי, אך כעת הן גבוהות עד מאוד, מה שיוצר בלבול לא מועט בקרב העוסקים והפונים אל התחום.
  • הערכה עצמית גבוהה על היבטיה השונים: הערכה עצמית גבוהה אינה תלויית תקופה אולם עולם פשוט ופחות דינמי משפיע גם על תחום הערכה העצמית - התחושה היא כי הפרופורציות והעוצמות היו נמוכות יותר. בעולם של היום, עם החשיפה הוירטואלית, גם הערכה עצמית גבוהה, עד כדי איבוד פרופורציות - שכיחה יותר ועשויה לגרום לזלזול באחרים, אנוכיות קיצונית ולעתים עד כדי שיגעון גדלות.
  • רעב להצלחה והשתכרות גבוהה עקב עבודה מסורה למשך תקופה: פעם, מאמנים רבים היו רעבים להצליח ולעתים גם הרוויחו משכורות גבוהות - דבר שמאפיין רבות את התקופה. כיום, מנגד, רבים ממדריכי הכושר - שבעים. חלקם הגדול מעוניינים להתחיל את הקריירה כמנהלים ולא כמדריכים מן השורה. לכן, אגב, קשה בחלק ניכר מהמקרים לאתר מדריכי כושר לעבודה הבסיסית - הדרכת כושר.
  • גיל העוסקים בתחום: היו לא מעט מבוגרים, באופן יחסי, שהמשיכו להדריך במשך שנים רבות, בעוד שבשנים האחרונות אמנם יש צעירים ומבוגרים בתחום אך הדומיננטיות הינה של המדריכים הצעירים.
  • משך הקריירה: מדריך כושר, בדומה למקצועות אחרים, נתפס כ"מקצוע לחיים" ובעבר הקריירה נמשכה לעיתים עשרות שנים באותו מקום עבודה. כיום, בעולם מהיר, גם עיסוק מקצועי לעיתים בא לכדי מיצוי במהירות: מספר חודשים או שנה-שנתיים במקום עבודה.
  • חיבור אישי לטלפונים ניידים: מאחר שבעבר הטלפונים הניידים רק החלו להיות נפוצים, מרבית המאמנים לא החזיקו במכשיר. נייד, בעוד שבשנות האלפיים, השימוש שכיח במיוחד ולכך השלכות על איכות החיים החברתיים, תקשורת בין אישית, ידע וכדומה.
  • עולם וירטואלי דיגיטלי: בעבר העידן היה "טרום דיגיטלי" ולמשל, קלטות וידאו של שיעורי עיצוב נחשבו לשיא החדשנות. מנגד, כיום, המאמנים ובכלל האנשים השונים נולדו לתוך תקופה זו ולכן הם שולטים ברזי המדיה הדיגיטלית וניזונים ממנה לחיוב ושלילה.
  • הכרה בהיררכיה ונאמנות למקום העבודה: כמו מרבית בני הדור של פעם, כך גם מדריכי הכושר - היו מחויבים למקום העבודה והתנהלו במכוני הכושר באופן היררכי ובכך התחלופה הייתה יחסית נמוכה. אך כיום הדברים השתנו, כיאה לדור ה- Y וה- Z, בעולם מהיר ו"עצבני" יש שאיפה להתקדמות מהירה בתוך הארגון.
  • שאיפה לעבודה כעצמאי וביטחון ביכולת לפתוח עסקים בתחום גם עם סיכון גבוה עד גבוה מאוד: פעם, רבים חוו ביטחון נמוך באופן יחסי ומעטים היו אלה שהעזו ופתחו עסק עצמאי משל עצמם - בעוד שעכשיו ניתן לראת מכוני כושר שנפתחים כפטריות אחרי הגשם: ביטחון עצמי שנראה לעיתים "מופרז" ולא בהלימה כלל ליכולות של אותו מדריך/איש מקצוע. בנוסף, נציין, שחלק מהמדריכים פותחים עסק (כמו חדר כושר, סטודיו וכדומה) מיד בסיום קורס בסיסי עוד בטרם צברו ניסיון מספק בתחום המקצועי ובכלל.
  • חומר לעומת רוח: תקופת שנות ה- 90 של המאה שעברה עד תחילת שנות ה- 2000 לא הייתה מאופיינת באותה רמת שפע, ומכאן - נטייה לחומריות שרווחת כיום: הצורך והרצון להתעשר בתקופה קצרה. כמובן, שחלק מיוקר המחיה השפיע על כך גם. בנוסף, המרכיב הכספי והשאיפה להצלחה כלכלית הם מגורמי ההנעה הבולטים כיום.
  • פוטנציאל ומספר האימונים האישיים: בעבר היה נמוך באופן יחסי לאותה תקופה בעוד שלאחרונה מספר האימונים האישיים גבוה מאוד. כחלק מהעלייה הרבה ברמת המודעות בתחום כך עלה גם הצורך להשיג מטרות אימון שונות.
  • שירותיות בתחום ההדרכה בחדר הכושר: בעבר היתה גבוהה במיוחד. חלק מעבודת המדריך הייתה מתן שירות וכך גם רבים מהמתאמנים השיגו את מטרת האימון. לאחרונה, ההתרשמות היא כי רמת השירות לעיתים נמוכה יותר, לפחות בכל הקשור באימון בחדר הכושר. מדריכי כושר רבים נמצאים במשמרות בחדר הכושר מכורח חוק מכוני הכושר שמחייב הימצאות מדריך בכל שעות פתיחת המועדון.

לסיכום

נדמה כי כמו בתחומים רבים, בעבר הכל היה נראה אחרת: צנוע, לעיתים בוסרי ומהוסס, בעוד שכיום, מרבית מבני דור ה- Y וה- Z שועטים קדימה עוד לפני שצברו את הנסיון הנדרש, תודעת השירות והמסירות למקום העבודה.

הכותבים הם דגנית גלסמן, פסיכולוגית חינוכית מומחית ופסיכולוגית ספורט, וד"ר איתי זיו (Ph.D), עוסק מזה שנים בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר. אל האתר של איתי: www.itaiziv.co.il