תאירו את החושך שלכם!
|
|
לדוגמא: חושך. לילה. כולם ישנים, חוץ מא'. היא יוצאת מהמיטה החמה, והולכת למטבח. יותר נכון, מתגנבת. האור היחיד שמאיר את המטבח הוא האור מהמקרר. אלה השעות הפרטיות של א', אמצע הלילה, אף אחד לא רואה. היא מוציאה מהמקרר מעדן, ואוכלת אותו בעמידה. אח"כ קופסת גבינה, ו"מיישרת" את החצי שנותר. אח"כ היא סוקרת את המקרר מבפנים שוב. "צדה" את שאריות עוגת השוקולד, והעוגה מתחסלת. א'. סוגרת את המקרר, שותה חצי כוס מים, והולכת חזרה למיטה. מזדחלת בשקט, ונרדמת בחברותא: א', האוכל והרבה רגשי אשמה... בבוקר לפעמים תזכור שאכלה בלילה ולפעמים לא ממש.
החושך הזה של אכילה בסתר הוא בעיה נפוצה של הרבה אנשים שסובלים מבעיות הבריאות המתלוות: השמנה, סכרת, הפרעות עיכול. במקביל, המחיר הנפשי של רגשי אשמה, שנאה עצמית, ייאוש וניסיונות כושלים להפסיק את המנהג המגונה אינו מוסיף בריאות.
אז מה עושים? מספר שלבים לנגמל מאכילת לילה:
- שנו את השיח הפנימי - לא לגרש את החושך, אלא להכיר בו. לקבל את עצמך עם ההתנהגות הזו, כי זה מה שיש.
- לאחר שלב הקבלה, התחילו להכניס שינויים קלים. למשל, הרשו לעצמכם לעשות את מה שאתם במילא עושים. במטבח הדליקו את האור, הוציאו את האוכל שהחלטתם לאכול והניחו אותו על השולחן.
- במקום לאכול בעמידה בחושך, שבו ליד השולחן ואיכלו בהנאה את מה שבחרתם.
- אל תחביאו את הכלים, צחצחו שיניים וחזרו לישון. ככה אתם, לא הרגתם אף אחד, על מה רגשי האשמה?
- מאחר שרוב הפירות האסורים מתוקים במיוחד, אולי תגלו עם הזמן שהפרי המותר, הנאכל "ברשות", כבר לא כ"כ מתוק... ואז אולי יתחשק לכם פחות לקום בלילה לאכול, אולי רק לשתות...
אז מה דעתכם על "באנו חושך לבער"?
למתכונים לחנוכה.
|