נטילת ויטמין D כתוסף תזונה רק לאחר התייעצות עם מומחה
נטילת ויטמין D כתוסף תזונה רק לאחר התייעצות עם מומחה

מיהו הויטמין D?

עם עליית המודעות והחשיבות למרכיבי תזונה (בעיקר ויטמינים ומינרלים) על איכות ואורח החיים שלנו, על משקל הגוף, התפקוד, ההרגשה והאנרגטיות, עולים מספר המחקרים לאישור השפעותיהם וגילוי המנגנונים המעורבים בכך. ויטמין D אשר נקשר בתחילת דרכו לבריאות השלד והשרירים (חוסר בו גורם למחלת הרככת), עולה לכותרות וחשיבותו מוערכת היטב (אפילו החלב שלכם מועשר בויטמין זה). בשנים האחרונות הוא התגלה כבעל השפעה רחבה והכרחית לבריאותנו, כאשר ההסבר לכך טמון בעובדה שקולטנים שלו נמצאים בכל אחד ואחד מתאי הגוף.

רמות תקינות שלו ימנעו ויביאו להחלמה ממצבים בריאותיים רבים. המצבים הנחקרים ביותר הם לחץ דם תקין, כולסטרול וסוכרת, תשישות ודיכאון, נטייה לדלקתיות, התפרצות מחלות אוטואימוניות והתפתחות סרטן. ויטמין D אחראי על בקרת הגנים, התמיינות, מוות, עיכוב ויצירת כלי דם חדשים, הוא אחראי על ספירת הזרע, ויסות תפקוד מערכת החיסון, בריאות מערכת שריר השלד, הכרחי ליצירת אינסולין ובעל השפעה מחזקת על תפקוד ותנועתיות הלב.

מקור השם ויטמין מגיע אלינו מהשפה הלטינית ופירושו "חיים" (ויטה). זהו למעשה חומר אורגני או אי-אורגני הנוצר מחומר גלם טבעי וגופנו אינו מייצר אותו בעצמו. אולם, הגוף זקוק לו לתפקוד תקין ולקיום החיים. נוכח עובדה זו, בהגדרה הקלאסית המסורתית ויטמין D מעט שונה, מאחר והוא נוצר בגופנו כתגובה של חשיפת העור לאור השמש. אולם, זאת יתבצע רק לאחר שנספק לגוף את חומרי המוצא הדרושים לכך מהמזון. ויטמין D שייך למשפחת הויטמינים מסיסי השומן, ולכן מקורו במזון שומני. כן, מזון שומני חיוני לספיגה יעילה בעת צריכת תוסף התזונה. D3 נקבל מהמזון מהחי, מדגים בעיקר, כבד וביצים (ומזון מועשר). D2 נקבל מהצומח, פטריות, נבט חיטה ושקדים לדוגמה, אולם מהצומח ספיגתו של הויטמין פחותה. שתי הצורות מעט שונות, אולם המטבוליזם זהה (הראשון בכבד והשני בכליה), ובסופו של דבר שניהם יהפכו לויטמין D הפעיל והמוכר לנו בדם.

חוסר בויטמין D

מחקר שהתבצע בשנת 2012 בישראל בחן ומצא קשר מובהק לחוסר בויטמין D ולירידה בתוחלת החיים. מסקרים אפידמיולוגים עולמיים הוכח הקשר בין חוסר בויטמין D והעלייה במקרי המוות כתוצאה מסרטן - בעיקר בדרכי השתן, המעי הגס, השד והשחלות, התפרצות מחלות אוטואימוניות - כמו קרוהן, סוכרת נעורים (Type 1) וטרשת נפוצה (MS), עמידות ירודה ונטייה מוגברת לחלות במחלות זיהומיות - כמו שחפת, דלקות ריאות, אוזניים, גרון, ברונכיט, סינוסיטיס ושפעות. אולם, כבר בתחילת דרכו נקשר ונמצא הכרחי ביותר לבריאות ותקינות מערכת השריר והשלד: מניעת אוסטאופורוזיס (בריחת סידן מהעצם ונטייה לשברים), חולשה פיזית וכאבי שרירים, לספירת זרע תקינה בגברים, לבריאות היילוד (והאם) ולייצור חלב האם. בנוסף, רמות נמוכות שלו יגרמו לפעילות יתר שניונית של בלוטת התריס.

כנסו בנוסף:
ויטמין D: מחסור, השמנת יתר ותחלואה
מידע כללי על ויטמין D
מזון עשיר בויטמין D

מה הם הגורמים הפוגעים בייצור ויטמין D?

נהגו להשמיע לנו שאור השמש מסוכן (הקרינה ליתר דיוק), אבל נוכח עובדות אלו עולה הסברה שהימנעות מוחלטת אינה מאוזנת כלל. ככל היצורים הגדלים בכדור הארץ, גם אנחנו זקוקים לשמש. אולם, יש להקפיד על שעות בטוחות: עד 8:00 בבוקר ואחרי 17:00 אחה"צ. הגורמים לחוסר בויטמין D הידועים היום הם:

  • עישון.
  • מחלות כבד וכליות.
  • נטילת כדורים להורדת כולסטרול.
  • טבעוניים.
  • בעלי עור כהה.
  • גיל מבוגר.
  • השמנה (מאחר ורקמת השומן אוגרת ומושכת אליה את הויטמין).
  • הימנעות מחשיפה לשמש, חשיפה מועטה מדי (פחות משעה ל- 8 ימים), ביגוד ומקדמי הגנה.

פענוח מדדי בדיקות הדם

בדיקת דם היא הדרך היחידה הידועה כיום להעריך את רמת הויטמין D בגוף. אולם, עדיין אין הסכמה ברורה לחלוטין לגבי הערכים הנכונים ביותר.

  • חוסר בויטמין D: רמות נמוכות מ- 20 ננוגרם למ"ל דם. אולם, יש חוקרים ומוכיחים רבים שמצאו שרמות נמוכות מ- 30 ננוגרם למ"ל דם מביאות לסיכון מוגבר ולתחלואות שצוינו לעיל.
  • חוסר חמור בויטמין D: רמות נמוכות מ- 10 ננוגרם למ"ל דם קשורות להתפתחות מחלת הרככת.
  • ערכי ויטמין D תקינים: כיום, טווחי הנורמה המומלצים עומדים על 20-100 ננוגרם למ"ל דם.
  • יתר/רעילות ויטמין D: רמות גבוהות מעל ל- 150 ננוגרם למ"ל דם. מקרים אלו נדירים ויתבטאו בהיפרקלצמיה (רמות גבוהות של סידן בדם). רעילות כזו עלולה לגרום לאבנים בכליות ובדרכי השתן ולהגיע עד כשל כלייתי.

מינונים מומלצים של תוסף ויטמין D

נוכח הסיבות לחוסר ובהתחשב באקלים הים תיכוני בישראל, פורסמו המלצות של משרד הבריאות לאחר סקירה בנוגע לאבחון, מניעה וטיפול בחוסר ויטמין D.
ולהלן ההנחיות:

  • צריכה יומית של 400-600 יחידות בינ"ל מומלצת למבוגרים עם חשיפה לא מספקת לשמש למניעת חוסר.
  • צריכה יומית של 100 יחידות בינ"ל מומלצת בקרב הגיל השלישי.
  • צריכה יומית בתוסף של 1,000 יחידות בינ"ל בקרב הלוקים בחוסר בבדיקות הדם, למשך תקופה של מספר חודשים.

רק לאחר בדיקה חוזרת עם תוצאות תקינות, יש להוריד את מינון התוסף ל- 400 יחידות בינ"ל. אין להסתמך על צריכה מהמזון, שהרי כאמור צריכה זו זניחה וספיגתה מועטה.

לסיכום

חוסרים תזונתיים בכלל מהווים גורם מקצר לתוחלת החיים ופוגעים משמעותית באיכות החיים. לעיתים, תסמין מעיק, בעיות פוריות, עייפות ותשישות, עלייה במשקל או נוכחות תשוקות עזות ובלתי נמנעות למתוקים ופחמימות, מחלות ותחלואות - ייפתרו בקלות בעזרת השלמת החוסרים, כאשר השלמת חוסרים בעזרת תוספי תזונה מתבצעת רק לאחר אבחנה (בבדיקות הדם דרך קופ"ח או בדיקות סקר) והתייעצות עם איש מקצוע מוסמך כמו רופא, דיאטנית, נטורפת וכדומה (לגבי סוג, מינונים ומשך הטיפול בהתאמה אישית ומעקב). ביצוע בדיקות דם באופן כללי מומלץ אחת לשנה. מתי נבדקתם בפעם האחרונה?

הכותבת היא הנטורופתית ד"ר רעות בר-לב, מפתחת שיטת BodyReset.
אל האתר של רעות: www.reutbarlev.com