קוביית סוכר

מהי סוכרת?

סוכרת הינה מחלה מטבולית המתאפיינת בריכוז גבוה של גלוקוז בדם ובשתן. הסוכרת נובעת מהפרעה ביכולת לייצר ו/או לנצל את הורמון האינסולין. הורמון זה מיוצר ע"י תאים ייחודיים בלבלב שבעזרתו הופך גופנו את הסוכרים השונים לאנרגיה.

ישנם מספר סוגים של סוכרת, וכולם מתאפיינים באותם תסמינים:

 

סוכרת סוג 1

תלויה באינסולין - מופיעה בעיקר אצל צעירים, אך עלולה להופיע בכל גיל. המאפיין בסוג זה הינו חוסר מוחלט של הפרשת הורמון האינסולין.

 
סיבות להופעת המחלה: תורשה. בזמן האחרון מתרבות עדויות גם לזיהומים ויראליים שעלולים לחולל סוכרת סוג 1, או אירוע סטרס.
 
תסמינים למחלה: לרוב, התפרצות פתאומית המלווה בצימאון עז, חולשה, עייפות, הטלת שתן מרובה, רעב, בחילות, הקאות וירידה במשקל.

סוכרת סוג 2

אינה תלויה באינסולין - זה הסוג השכיח יותר. סוכרת זו תוקפת בעיקר אנשים מעל גיל 40, אך יכולה להופיע בכל גיל. היא מתחילה בצורה הדרגתית, הלבלב מייצר אינסולין, אף ברמה גבוהה מהדרוש, אבל הגוף מפתח תנגודת להשפעותיו (עמידות לאינסולין) - הלבלב צריך לייצר יותר אינסולין כדי להכניס את אותה כמות של סוכר לתא, כך שיש רמות גבוהות של אינסולין בדם. בהמשך, הלבלב "מתעייף" וכבר אין מספיק אינסולין ויש רמות סוכר גבוהות בדם.

 
סיבות להופעת המחלה: סוכרת זו מתאפיינת בקשר תורשתי גבוה, ב-80% מהמקרים מופיעה גם עם עודף משקל, הרגלי אכילה לקויים, לקיחת תרופות שונות וכמובן יכולה להופיע עקב סטרס נפשי.
 
תסמינים למחלה: מתחילה בצורה הדרגתית, עם סימנים קלים של צימאון, בהמשך - ערפול וטשטוש ראייה, תחושת תרדמת בידיים וברגליים, זיהומים וגרד בעור, ריפוי איטי של פצעים ועייפות. רבים לא מודעים לסימנים של סוכרת זו ורק עם הופעת סיבוכים בעיניים/כליות מאבחנים את המחלה.
 
סיבוכים אפשריים
 
טווח קצר:
 
רמות סוכר נמוכות בדם - היפוגליקמיה.
סימנים - זיעה קרה, טשטוש ראיה, רעב, חולשה ודפיקות לב. בהמשך: בילבול, אי יציבות רגשית, אובדן קואורדינציה, אבדן הכרה והתכווצויות.
 
רמות סוכר גבוהות בדם - היפרגליקמיה.
סימנים - חולשה, עייפות, השתנה מרובה, צימאון עז עד התייבשות, עור יבש ואדום וריח אצטון מהפה.
 
טווח ארוך:
 
סוכרת ממושכת שאינה מטופלת עלולה לגרום גם לסיבוכים הפוגעים בכל איברי הגוף ובעיקר במערכות כלי הדם הגדולים והקטנים.
 
הצטברות הסוכר בדם והפרשתו הגדולה בשתן עלולה לפגוע בכליות, בעיניים, בעצבים, בגפיים התחתונות, בכלי דם ובלב. כמו-כן, תיתכן גם פגיעה בתפקוד המיני.
 
מי בקבוצת סיכון?
 
לפי הערכה של האגודה הישראלית לסוכרת מצויים כ-800,000 בני אדם בקבוצת הסיכון לחלות בסוכרת.
 
גורמי הסיכון העיקריים הם:
 
1. עודף משקל עם השמנה בטנית (היקף טבור מעל 88 ס"מ לנשים, ומעל 102 ס"מ לגברים).

2. הרגלי חיים ותזונה לקויים - חוסר פעילות גופנית, אכילה לא מסודרת של דברי מתיקה ושומן תעשייתי.

3. היסטוריה משפחתית של סוכרת.

4.

מצב של טרום סוכרת, ישנם שני סוגים:

אי סבילות לגלוקוז: Impaired Glucose Tolerance - IGT, במצב כזה ערכי סוכר בדם בין 140%-200% מ"ג, שעתיים לאחר העמסת סוכר.

גלוקוז מופרע בצום: Impaired Fasting Glucose - IFG, לאנשים אלו, רמת סוכר תקינה, אך סוכר גבולי בצום. מצב זה כולל אפילו בדיקה בודדת של סוכר בדם החורגת מהערכים התקינים.

ערכים תקינים של סוכר: בצום: 70-100 מ"ג/דציליטר. שעתיים לאחר ארוחה: עד 140 מ"ג/דציליטר.

 

הטיפול בסוכרת:

אינסולין

מטרות הטיפול:

  • איזון רמות סוכר בדם בצום - (70%-110% מ"ג).
  • איזון רמות סוכר שעתיים לאחר ארוחה: נמוכות מ-150% מ"ג.

סוגי טיפול:

  • שינוי אורח החיים: תזונה ופעילות גופנית.
  • טיפול תרופתי.
  • שילוב בין השניים.
בכתבה זו אתמקד בטיפול ומניעה באמצעות שינוי אורח חיים ותזונה.
 
על מה צריך לשים דגש בתזונה ואורח חיים?
 
ישנם חולי סוכרת הנזקקים לתרופות/אינסולין וישנם חולים המאוזנים ע"י דיאטה בלבד. התזונה הנכונה היא גורם מפתח בהצלחת הטיפול והיא כמובן דיאטה תמידית למשך כל חיי המטופל.
 
עקרונות התזונה בסוכרת אינם שונים בעיקרם מעקרונות התזונה לאנשים בריאים. השינוי העיקרי הינו בהגבלת צריכת הפחמימות הפשוטות. כמו בכל דיאטה מאוזנת, על אחת כמה וכמה גם בסוכרת, צריך להקפיד על איזון, גיוון ובנוסף לכלול את כל אבות המזון.
 
כמו כן, במידה ויש עודף משקל, ירידה של 5%-10% מהמשקל יכולה לשפר מאוד את העמידות לאינסולין ואת איזון הסוכרת בכלל.
 
אפרט בקצרה על רכיבי המזון העיקריים והקשרם לסוכרת:
 
פחמימות: המקור הזמין ביותר לאספקת אנרגיה. הפחמימות לכל סוגיהן הופכות בגוף לסוכר שמהווה את מקור הדלק העיקרי לגוף. הפחמימות ממלאות תפקידים נוספים וביניהם תרומה לתחושת השובע והרוגע על ידי העלאת הסרוטונין. עודף פחמימות הופך לשומן. לסוכרתיים מומלץ כי הן יהוו כ-45%-60% ממספר הקלוריות בתפריט היומי.

כמות וסוג הפחמימה משפיעים על רמות הסוכר בדם ומכאן שיש חשיבות בהקפדה על סוג וכמות הפחמימה הנאכלת. בד"כ מומלץ לא לעבור כמות של שתי מנות פחמימה בארוחה (מנה שוות ערך לפרוסת לחם או חצי כוס פחמימה מבושלת).

אנו מחלקים את הפחמימות לשני סוגים עיקריים: מורכבות ופשוטות (ראו פירוט בנספח) בכדי להימנע מעליה של רמות האינסולין ובכדי להשיג תחושת שובע ארוכה מומלץ לצרוך בעיקר פחמימות מורכבות מלאות ולהגביל את צריכת הפחמימות הפשוטות. הפחמימות המורכבות מכילות בנוסף לסוכר גם יותר סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים.

סיבים תזונתיים: סיבים אלו הם פחמימות שאינן מתעכלות. פרט לסיוע לפעילות מעיים תקינה, הם גם עוזרים בויסות רמות הסוכר והשומנים בדם ע"י ספיחתם אליהם והוצאתם דרך הגדלת נפח הצואה.

ישנם סיבים מסיסים ובלתי מסיסים. הסיבים נמצאים אך ורק במזונות מן הצומח, ניתן למצאם בעיקר בקליפות, הפירות והירקות ובדגנים המלאים (קטניות, שיבולת שועל, אורז מלא, בורגול, קוסקוס מלא, לחם מלא ואגוזים) יש לציין שמומלץ להגביר בעיקר בסיבים מסיסים (שיבולת שועל, קטניות ופירות הדר) שהם אלו שסופחים ועוזרים להורדת רמות סוכר.

פירות: סוג נוסף של פחמימות פשוטות. מהווים מקור לויטמינים ומינרלים אשר דרושים לפעילות תקינה של הגוף. הפירות מכילים גם סוכר הנקרא פרוקטוז. סוכר זה מתפרק באופן שונה מסוכרוז. צריכת כמויות גדולות של פרוקטוז עלולה לגרום לעלייה של רמות סוכר ושומנים בדם (בעיקר טריגליצרידים שהם שומנים הסובבים במחזור הדם משום שהפרוקטוזה מעובד בכבד). בניגוד לעבר שהייתה נטייה להוריד אותם מהתפריט, כיום, ניתן בהחלט לשלב בתפריט היומי גם פירות, בד"כ מומלץ להגביל ל-2-3 מנות פרי ביום (תלוי באיזון הסוכר) ולא לאכלם בבת אחת, אלא, לחלק על פני היום בתוספת שומן או חלבון כדי למתן את עליית הסוכר בדם (ראו פירוט בנספח).

ירקות: ירקות מהווים מקור טוב לויטמינים, מינרלים, וסיבים תזונתיים. מכילים מעט פחמימות. מומלץ לצרוך בכל ארוחה, חשוב לגוון בצבעים השונים. אין הגבלה בכמויות, פרט לגזר, סלק, דלעת ובצל המוגבלים עד ל-100 ג' בארוחה עקב כמות הסוכר שבהם.

חלבונים: החלבונים דרושים בעיקר לבנייה וגדילה, בניית נוגדנים, רקמות, אנזימים והורמונים. כמו כן, החלבון משמש כמקור אנרגיה בעת הצורך. החלבונים נבדלים בערכם הביולוגי - חלבון מין החי – בעל ערך ביולוגי גבוה, משמש לבנייה (ביצים, בשר ומוצרי חלב). חלבון מין הצומח - בעל ערך ביולוגי נמוך, משמש פחות לבנייה ויותר לאנרגיה. ניתן להעלות ערך של חלבון ע"י שילוב מספר סוגים של חלבונים צמחיים: קטניות, אגוזים שונים, ודגנים שונים. יש לשלב מזונות העשירים בחלבון בתפריט (ביצים, מוצרי חלב, דגים, בשר, קטניות), עם דגש על ארוחה בשרית אחת ביום. רוב החלבונים כמעט ולא מעלים סוכר.

מוצרי חלב: מוצרי חלב מכילים חלבונים, עשירים בסידן ומכילים גם פחמימות מסוג לקטוז - סוכר החלב, אשר מצוי בעיקר בחלב הניגר (החלב הנוזלי - חלב שאינו יוגרט, גבינה וכו'), לכן יש לשלבו בארוחה לפי הנחיות התפריט (בד"כ חצי כוס עד כוס ביום).

שומנים: השומנים מהווים מקור אנרגיה עשיר מאוד, אך לא מאוד זמין. לשומן תפקידים רבים וחיוניים כמו שמירה על בריאות העור, ריפוד לרקמות ומעטפת לעצבים, מרכיב של חלק מההורמונים ועוד. כמו כן, השומן מהווה מקור לויטמינים מסיסים בשומן ודרוש לגדילה. אנו מבדילים בין מספר סוגי שומן: רווי, רב בלתי רווי, חד בלתי רווי ושומן טרנס שהוא שומן תעשייתי שהמבנה הכימי שלו אינו קיים בטבע.

השומן לכשעצמו, אינו מעלה סוכר, אך מכיוון שעודף הסוכר בדם עלול לפגוע גם בכלי דם, יש להקפיד במידה יתרה על איזון השומנים בדם ולכן יש לשים לב על כמויות השומן שהמזונות מכילים, ובעיקר לשים לב על סוג השומן שאנו אוכלים. להמעיט במזונות תעשייתיים ובמקומם לצרוך שומנים מומלצים כגון - שמן זיתקנולה, אבוקדו, טחינה, אגוזים וזרעים.
 
העקרונות המנחים אותנו לבניית התפריט האישי:
 
סדר: העיקרון הראשון המנחה אותנו הוא אכילה מסודרת של כ- 6 ארוחות מסודרות בהפרשים של 3-4 שעות, כל שלוש שעות כולל ארוחה קטנה לפני השינה, וזאת כדי למנוע תנודות חדות מדי בערכי הסוכר וכדי לתת שובע ולמנוע התקפי רעב וצורך למתוקים.

פיזור: פיזור שווה (פחות או יותר) של כמות הפחמימות היומית בארוחות השונות.

שילוב: חשוב להקפיד על שילוב של פחמימה עם חלבון/שומן בכל ארוחה כולל ארוחת הלילה, אין לצרוך פחמימות בלבד. דוגמאות: שילוב של פרי עם שקדים/יוגורט. שילוב של פרוסת לחם עם גבינה/אבוקדו.
יש לדאוג לאכול פחמימות מורכבות העשירות בסיבים תזונתיים - כך שגם יתנו שובע וגם ישמרו על עלייה הדרגתית של הסוכר והאינסולין בדם.

איזון: על הארוחות להיות מאוזנות ומורכבות - ממספר מרכיבי מזון - למשל:

 
  • כוס פסטה - 2 מנות פחמימה.
  • עוף - מנת חלבון.
  • סלט - מנת ירק.
 
איכות: יש לשים לב על איכות הפחמימות (מלאות, מורכבות) ועל איכות שומנים טובים.

כמות: יש לשים לב על כמות הפחמימות והשומנים בארוחות, כדי לשמור על המשקל.

סימון תזונתי: יש להקפיד על קמח "מלא", סוג השומן וסיבים תזונתיים. ערכים תזונתיים בטבלה: פחמימות (למשל: 5 גרם = 1 כפית סוכר).

לבניית תפריט תזונה אישי
 
 
וכמה קלוריות צריך?

 
קלוריה היא יחידת חום שמשתמשים בה על מנת לבטא את כמות האנרגיה המצויה במאכלים. צריכת הקלוריות נקבעת באופן אישי, תוך התחשבות בגובה, משקל, גיל, רמת פעילות, צורכי גדילה, מטבוליזם וסגנון חיים. למשל, אדם צעיר ופעיל צריך יותר קלוריות מאדם מבוגר יותר ופחות פעיל או אחר בעל עודף משקל.

 
פעילות גופנית בסוכרת: חלק בלתי נפרד והכרחי בטיפול בסוכרת.

 
  • מורידה את ערכי הסוכר במשך ולאחר האימון הגופני.
  • מעלה את הרגישות לאינסולין – הן אינסולין הקיים בגוף והן אינסולין מוזרק, ובכך מאפשרת איזון סוכר טוב יותר. מאפשרת גם שימוש במינונים קטנים יותר של תרופות או מונעת שימוש בתרופות בכלל.
יש לאמץ באופן קבוע פעילות גופנית כלשהי. יש להתאים את התפריט לקראת פעילות גופנית מוגברת, כמו-כן יש לדאוג לרמות סוכר מאוזנות לפני היציאה לפעילות גופנית.

 
ההנחיות שונות מעט בין סוכרת סוג אחד ושניים, אך יש לזכור ככלל:

 
  • בכל פעילות לשאת פחמימות ותג סוכרת.
  • לא לצאת לפעילות במצבי היפוגליקמיה (רמות סוכר נמוכות בדם).
 
בסוכרת סוג 1 יש למדוד רמות סוכר לפני ואחרי הפעילות, ולהעריך את הצורך בשינוי בצריכת האינסולין או הסוכר.  

 
בחירת סוג הפעילות: החשוב ביותר הוא להבין שכל פעילות גופנית שאנו עושים היא בעלת משמעות ואין צורך ישר להתחיל בפעילות גופנית מאוד מאומצת. עדיפה פעילות גופנית אירובית - כלומר, פעילות המשלבת שימוש במספר רב של שרירים ומעלה סיבולת לב ריאה, כגון: שחיה, הליכה, רכיבה על אופניים, חתירה, טניס ועוד. תדירות הפעילות: רצוי להתאמן יותר מ- 3 פעמים בשבוע.  

 
משך הפעילות: רצוי פעילות רצופה של 30 דקות לפחות - אך כל פעילות שמשכה מעל 10 דקות, מוערכת כיעילה (באם קשה ניתן לחלק את הפעילות לאימונים בני 10 דקות).  

 
עוצמת הפעילות: בתחילה יש לעסוק בפעילות מתונה שמרגישים בה נוח ולהעלות את עוצמת האימון כל פרק זמן מסויים - פעילות גופנית שתגרום לעייפות והזעה תהיה טובה. אולם, ספורט הגורם לעייפות יתר יכול לגרום לפציעה או הימנעות מפעילות חוזרת.  

 
 

 
 
לסיכום:  

 
המטרה היא לשמור עד כמה שאפשר, באמצעות תזונה נכונה ואורח חיים בריא, על רמות מאוזנות של סוכר בדם, תוך מניעת תנודות חדות של הסוכר בדם. כך ניתן לסייע להרגשה טובה ומניעת סיבוכים.  

 
מיכל וינברגר - דיאטנית קלינית
 

 
מיכל וינברגר - דיאטנית קלינית.  

 
www.michalw.co.il