הילד עצמו צריך להיות אחראי על בריאותו
הילד עצמו צריך להיות אחראי על בריאותו

אתגרים תזונתיים

המציאות של התזונה הלא מאוזנת של ילדינו מכה בפנינו. אחוז הילדים הסובלים מעודף משקל הולך וגדל. אחוז הילדים הסובלים ממחלות שונות הולך וגדל. אפילו משרד הבריאות שלנו הרים את הכפפה והורה להוריד את מכירת מזונות הג'אנק מהמזנונים בבתי ספר. אבל במקרה שיש מחלה כרונית שמציבה דרישות והגבלות תזונתיות בפני הילד וההורים, הדרך להפסקת 10 בביה"ס כדאי שלא תעבור דרך לחמניה עם ממרח שוקולד.

ילדים שסובלים ממחלות המציבות בפניהם אתגרים תזונתיים, מתמודדים עם סוגייה בדרך שונה מזו המתוארת בתסריט שלמעלה. מחלות כמו צליאק (אי סבילות מוחלטת לגלוטן), סוכרת נעורים, מחלות מעיים כמו קרוהן או קוליטיס ומחלות אחרות - נפוצות יותר ויותר בקרב הילדים בכל הגילאים. הסוגייה המרכזית שעולה על שולחן המטבח ועל השולחן בקליניקה של אנשי מקצוע היא עד כמה להגביל, עד כמה להציב עובדות. יש שיאמרו "להפחיד" ולמנוע מהילד לאכול מאכלים שאינם בריאים עבורו. הטענה שנשמעת לא פעם גם בדיונים של אנשי מקצוע היא "הוא גם ככה סובל, במילא קשה לו, אז למה עוד נגביל אותו מבחינה תזונתית?". כמובן שגם הורים (וסבא וסבתא) נופלים למלכודת הזו של רחמים. בסוף המאמר הזה אתן מתכון לממרח טעים ובריא, אבל קודם אני רוצה לדון בסוגייה "האם ועד כמה להגביל".

להבין של מי האחריות על בריאותו של הילד

כן, גם אני אמא. גם לי נכמר הלב כשמגיעות אלינו לטיפול משפחות עם ילד חולה ומבקשות עזרה. אבל אז הסוגייה הזו עולה על הפרק. להגביל או לא? להגיד את האמת או לעגל פינות? כדי למצוא מוצא מהמבוך הזה, עלינו לבחון את השאלה אצל מי נמצאת האחריות על הבריאות של הילד? האם היא אצל ההורים? או אצל המטפל? בסופו של דבר הילד הוא שיחליט ברגע האמת האם יאכל את ממרח השוקולד, העוגה או החטיף, או שיבחר באוכל שאמא שלו הכינה לו מראש. הילד הוא שיושיט או לא יושיט את היד לעבר המזון ויכניס אותו לפיו. ילד בגילאי בית ספר כבר מספיק עצמאי להחליט ברגע האמת מה יאכל וממה יימנע. הוא יכול לעשות זאת בגלוי, ללא חשש ממבט של ההורים. הוא יכול לעשות את זה בהיחבא, בסתר, רחוק מעיני ההורים. הוא יכול לעשות את זה תוך שיתוף החברים שלו שיעזרו לו לאכול בריא עבורו, והוא יכול להיות "קורבן" לנסיבות חברתיות כשהחברים שלו יאכלו מולו דברים שלא טובים לו. הוא יכול לבחור לבד מה ישימו בכריך שלו - אם יבין למה עליו לבחור ואם יהיה לו מבחר גדול מספיק, והוא יכול להסכים לאמא שלו כדי לרצותה, ובביה"ס לזרוק, לשכוח לאכול או לאכול ולסבול. מה קובע איך יתנהג? ההרגשה שלו.

לקריאה נוספת:
שנת לימודים מוצלחת בעזרת תזונה בריאה יותר
ממרחים בריאים לכריכים לבית הספר
גן מקדם בריאות: הפיכת גן הילדים לבריא יותר
עד כמה להתערב לילדים באוכל?

אם ההרגשה של ילד שזקוק לתזונה מסוימת היא שהאחריות על בריאותו ותזונתו מוטלת על הוריו ו/או על המטפלים שלו, צפו לתסריט של אכילה בסתר, לחץ חברתי שלא מאפשר "לשמור" על התזונה שלו, "נפילות ומעידות" ושאר הגדרות לקושי הגדול לעשות דיאטה. כן, הורים ומטפלים יקרים, כל עוד אתם נשארים בראש של דיאטה, כך יקרה. כל עוד אתם היודעים מה טוב לו, והוא הקטן, חסר האונים וזה שצריך רק להישמע להוראותיכם, האחריות על בריאותו נשארת אצלכם. כל עוד האחריות נשארת אצלכם, אין שום סיכוי בעולם (read my lips) שהילד יאכל בשמחה ובחדווה את הכריך הבריא שתכינו לו לביה"ס. זה יכול היה להיות חביב וחינני, אלא שבמקרים של מחלות מעיים לדוגמא, כמו קרוהן או קוליטיס, אי אכילה של המזונות הבריאים ואכילת המזון שעלול להזיק - עלולה לעלות בבריאות. אמיתית.

אז מה עושים?

  • מבינים שהאחריות על גופו של כל אדם, גם אם הוא בגובה של מטר והולך לכיתה א', ד' או י"א - היא אחריותו שלו.
  • בודקים איפה בחיים אתם מתנהלים כך שלא משחררים את האחריות הזו (כמובן בהתאם לגיל הילד). למשל, אם אתם משגיחים עליו שיאכל בריא, או להיפך - אם אינכם מעורבים כלל במה שנכנס לפיו. שתי הקצוות - בעייתיות.
  • מחליטים איך וכמה מהאחריות הזו להעביר אליו ומשוחחים על כך עם העולל. למשל, מבהירים לו את ההשלכות האמיתיות (אין צורך להפחיד, המחלות הללו מספיק קשות) של אי אכילה נכונה. בודקים איתו איפה הוא מרגיש את זה בעצמו.
  • מתוך שיתופו המלא מחליטים שרוצים לבקש עזרה והנחיה מאיש מקצוע כמו דיאטן. מגיעים יחד ומאפשרים לילד ולמטפל להגיע להבנות משותפות.
  • עורכים יחד רשימת ארוחות למשך השבוע. עורכים יחד את רשימת הקניות בשוק ובסופר.
  • מחליטים יחד עם הניסיונות על המאכלים החדשים, משתפים את הילד בהכנות ובבחירות.
  • בסוף בסוף, בבוקר, שואלים אותו תוך מתן בחירה בין 2 אפשרויות: "מה תרצה בכריך שלך היום, חמודי: ממרח קשיו או ממרח בטטות?".

בדרך זו האחריות תתחלק בין ההורים, המטפל והילד בצורה שתהפוך את כולם לשותפים במידה הנכונה לבניית האכילה הבריאה של הילד. והילד? הילד יידע שלהתנהגות שלו יש משמעות אמיתית, פנימית, על גופו ובריאותו, ללא שום קשר לריצוי ההורים והיותו "ילד טוב" בהתאם למה שאכל. הוא ירגיש ילד טוב מעצם היותו, וכמו כל אחד בעולם - עם הייחודיות שלו בלבד. ולקינוח - מתכון לממרח טעים ובריא, המתאים לילד עם צליאק, עם מחלת מעי דלקתית או סתם החפץ בבריאותו.

מתכון לממרח קשיו מושלם

המצרכים:

1 כוס אגוזי קשיו מושרים במשך 8-10 שעות.

1/4 כוס מיץ לימון.

2 קורט מלח אטלנטי.

1 קורט אגוז מוסקט טחון.

1/2 כוס מים מסוננים בטמפ' החדר.

אופן ההכנה:

  1. לשטוף ולסנן את הקשיו.
  2. להעביר לבלנדר/מעבד מזון ולהוסיף את כל שאר המצרכים.
  3. לטחון היטב עד לקבלת מרקם קרמי.
  4. לאחסן בקופסא סגורה בקירור למשך 2-3 שעות.
  5. הממרח מוכן - בתיאבון (:
  • גיוונים: ניתן להפוך את הממרח לגבינה ע"י הוספת תמצית חיידקים לקטיים והתססה למשך 6-12 שעות. להעביר את הממרח לבד גזה, לתלות מעל הכיור למשך לילה ולקבל גבינת קשיו מצוינת. ניתן להעשיר את המרקם והטעם בתוספת שמיר או עירית קצוצים דק ומעורבבים תוך כדי הטחינה.
  • מתכון נוסף: ממרח קשיו עם שום ושמיר.

הכותבת היא עדי זוסמן, דיאטנית קלינית מומחית במחלות מעיים, מנהלת המרכז לבריאות מערכת העיכול.
אל האתר של "דרך הבטן": www.belly-way.co.il