בטן שטוחה של אישה
ניתוח קיצור קיבה בתמורה לבטן שטוחה?

יחד עם זאת, חשוב לדעת שאף אחד מהניתוחים הקיימים כיום, אינו מהווה פתרון קסם לירידה  במשקל, וכדי למקסם את תוצאות הניתוח ובעיקר כדי לשמור עליהן לאורך זמן, יש צורך גם בשינוי ההרגלים התזונתיים והחשיבה שהובילו מראש להשמנה.
לשם כך, יש חשיבות עליונה למעקב ארוך טווח של המנותח אצל דיאטנית בריאטרית - כזו המתמחה בטיפול במנותחי קיבה.
המעקב של דיאטנית אחר המנותח  כולל:

  1. מפגש טרום ניתוחי.
  2. מעקב לאחר הניתוח בטווח הקצר והארוך.

המעקב הטרום ניתוחי

במסגרת מעקב זה מומלץ שהמנותח יפגוש את הדיאטנית הבריאטרית פגישה עד שניים לפני הניתוח.
מטרות המפגש הטרום ניתוחי:

  • יצירת קשר ראשוני - היכרות עם המטופל לגבי היסטוריית ההשמנה והדיאטות, הרגלי אכילה נוכחים והסיבות להשמנה. הנחת הקרקע להמשך הקשר הטיפולי (חוזה טיפולי).
  • זיהוי מצבים ובעיות שיכולים למנוע ניתוח או לעכב אותו, ומצבים הדורשים התערבות צוות טיפולי נוסף כמו פסיכולוגית, עובדת סוציאלית ועוד. לדוגמא, מטופל/ת הסובל/ת מהפרעת אכילה בולמוסית.
  • יעוץ ועזרה בבחירת סוג הניתוח המומלץ בהתאם למצבו הרפואי של המטופל, לצורת האכילה שלו (כמותית או נשנשנית) ונתונים נוספים.
  • זיהוי רמת מוכנות המטופל לניתוח וזיהוי הרגלי אכילה, התנהגות וחשיבה, שעלולים לפגוע בסיכויי ההצלחה של התהליך, ושיש להשקיע בהם יותר עבודה (אכילה רגשית, אכילה נשנשנית ועוד). זיהוי מצבים הדורשים הכנה ממושכת יותר לפני הניתוח וביצוע הכנה כזו.
  • תיאום ציפיות - הבנה שהניתוח אינו מכשיר קסם, אלא רק עוד כלי  המסייע לירידה במשקל ושכדי לשמור על המשקל החדש יש צורך ב"עבודה" נוספת של המטופל עצמו.
  • הכנה תזונתית לניתוח - זיהוי וטיפול בחסרים תזונתיים אם קיימים לפני הניתוח והדרכה לתזונה מתאימה לפני הניתוח.
  • הכנה רגשית - להתמודדות עם השינויים שחלים בעקבות הניתוח כמו לדוגמא קושי אפשרי באכילה, כמויות קטנות מאוד, והיעדר היכולת להשתמש באכילה כגורם מנחם כמו בעבר.

מה כולל המפגש המקדים?

  • היכרות כללית עם המטופל, הפרופיל הרפואי שלו כולל מחלות, תרופות ובדיקות, היסטוריית ההשמנה שלו, דיאטות קודמות שעשה, כמה ירד ומדוע עלה חזרה, הרגלי האכילה העכשוויים ואופי האכילה: האם מדובר באכילה נשנשנית, אכילת כמויות, אכילת מתוקים, אכילת פחמימות ומאפים, התקפי אכילה, אכילה כפייתית, אכילה רגשית ועוד. בנוסף, יילקחו פרטים לגבי תפקוד מערכת העיכול, מצב השיניים, והאם קיימות הפרעות אכילה או הפרעות אחרות שיכולות להוות התווית נגד  לקיומו של הניתוח.
  • הסבר על כל סוגי הניתוחים הקיימים כיום - יתרונות, חסרונות ולמי מתאים כל ניתוח. לפי האנמנזה שנלקחה מהמטופל, ננסה להבין ביחד עם המטופל איזה ניתוח מתאים יותר בשבילו. אם המטופל כבר מיועד לניתוח ספציפי, ננסה לבדוק האם על סמך הנתונים שנלקחו, זה הניתוח שאכן מתאים ביותר או שקיימות אופציות אחרות מתאימות יותר.
  • הסבר על כללי אכילה מיוחדים לאחר הניתוח כדי לאפשר ירידה תקינה מצד אחד, ומניעת הקאות, חסרים תזונתיים ועוד תופעות לוואי אפשריות, לאחר ניתוח.
  • המלצה על ויטמינים ותוספי תזונה שיש לקחת לפני ו/או אחרי הניתוח בהתאם לבדיקות הדם של המטופל.
  • המלצה על דיאטה דלת פחמימות ל- 3 שבועות שלפני הניתוח להקטנת הכבד השומני וכן למניעת זלילת פרידה מהאוכל לפני הניתוח.
  • מתן הנחיות לתזונה בימים הראשונים לאחר הניתוח עד לפגישה הנוספת שתיערך אחרי הניתוח.

המעקב אחרי הניתוח

  • בחודשיים הראשונים - המפגשים יערכו בתדירות גבוהה יחסית (כל שבועיים שלושה), כדי לקבל הנחיות והדרכה להתקדמות בכלכלה רב שלבית: מכלכלה נוזלית דרך כלכלה טחונה רכה ועד לכלכלה מוצקה. בחודשים אלה המטרה היא לעזור למנותח להגיע בצורה הדרגתית לאכילה תקינה ומגוונת של רוב המאכלים במרקם מוצק ללא כאבים והקאות. על המנותח בתקופה ראשונית זו ללמוד להכיר מחדש את תחושות הרעב והשובע ואת הכמויות שניתן לאכול בהתאם לתחושות הנ"ל מבלי להקיא. בתקופה זו המטרה היא להתקדם לכלכלה מוצקה (לפי השלבים כמובן) ולא להישאר לאורך זמן על כלכלה נוזלית וטחונה, כי רק אכילה מוצקה היא זו שתביא לשובע מכמויות קטנות ותאפשר את המשך תהליך הירידה התקין. בנוסף, הדיאטנית תסייע למנותח להתמודד עם תופעות אופייניות בשלב זה כמו: עצירות, שלשולים, צרבות וגזים, ותמליץ על צריכת ויטמינים ותוספי תזונה לפי הצורך.
  • אחרי 3 חודשים - בשלב זה רוב המנותחים (בעיקר בשרוול ובמעקף), כבר מצליחים לאכול מזון מוצק ומגוון. זה הזמן להמשיך ולעבוד על שינוי הרגלי אכילה, כמו אכילה ליד שולחן מצלחת אישית, לא מול טלוויזיה, אכילה איטית, הקשבה לתחושות רעב ושובע ועוד.
    חשוב לציין שכל סוגי הניתוחים הבריאטרים משפיעים על כמות המזון הנאכלת, וחלקם גם על ספיגתו, כלומר על ה"כמה מצליחים לאכול", אבל לא על בחירת מזון נבונה, כלומר ה"מה אוכלים", והרגלי האכילה, כלומר ה"איך אוכלים". כאן צריך להיעשות עיקר השינוי החשיבתי על ידי המנותח, בעזרתה של הדיאטנית כמובן, ואנשי מקצוע נוספים מהתחום הרגשי (פסיכולוג, עובד סוציאלי רפואי וכו'). זה הזמן גם להתעסק בתפקידים שאותם מלאו המזון והאכילה בעבר, ולמצוא לכך תחליפים אחרים.
    בשלב זה חשוב ונכון להצטרף לקבוצות תמיכה מיוחדות למנותחים בהדרכה של דיאטנית בריאטרית ו/או מטפל רגשי, כדי להניע את השינוי החשיבתי ושינוי ההרגלים. נוכחות של קבוצת הדומים בשלב זה עוזרת מאוד להתמודדות עם הקשיים הקיימים ולהמשך שינוי.
  • אחרי חצי שנה - יכולת האכילה עולה בהדרגה ועימה גם הרעב (נכון לגבי ניתוח שרוול ומעקף), ויש להתאים את התפריט האישי בהתאם, כדי לאפשר המשך ירידה במשקל יחד עם שמירה על מצב תזונתי תקין. גם התאמה ושינוי לקיחת התוספים מומלץ שתיעשה לאחר יעוץ עם הדיאטנית וכמובן לפי תוצאות בדיקות הדם של המטופל אחרי הניתוח.
    בתקופה זו יש חשיבות עליונה לעבודה על השינוי החשיבתי (הראש השמן) ועל ביסוס הרגלים חדשים - אי דילוג על ארוחות, אכילה מודעת, בחירה נכונה של מזון ולא רק הסתמכות על הכמות הקטנה. המטרה היא להמשיך את תהליך הירידה באם צריך אך בעיקר לשמר את ההישג שהושג.
    למנותחי טבעת - יש חשיבות עצומה בתקופה זו למעקב סדיר אצל דיאטנית, לשם סגירה שקולה ואחראית בהתאם לירידה במשקל ולהתקדמות ביכולת האכילה. הסגירה צריכה להיות כזו שתאפשר ירידה הדרגתית במשקל אך לא במחיר של הקאות בלתי פוסקות, הימנעות מאכילה, אכילה מועטה ביותר של ארוחה אחת ביום (בערב בדרך כלל) או אכילה של מזון נוזלי וטחון בלבד. כל המצבים הנ"ל גם אם מובילים לירידה זמנית במשקל, הם אינם קשורים בשינוי חשיבה ובשינוי ההרגלים, ולכן בסופו של דבר מנותחים המתנהלים בצורה זו עלולים שלא להצליח לשמור על המשקל החדש ואף לעלות חזרה במשקל.
  • אחרי שנה - בשלב הזה חלק גדול מהמנותחים הגיע או נמצא קרוב למשקל היעד (לאו דווקא משקל אידיאלי). תחושת השגת המטרה יכולה להיות מלווה לעיתים בהתרופפות המשמעת התזונתית, ובהפחתת המעקב אצל הצוות המטפל. אנשים מרגישים שהם הגיעו ליעד ועכשיו אפשר להרפות קצת. במקביל, יכולת האכילה עולה ויש לפעמים תחושה שאפשר לאכול רגיל כמעט כמו "קודם". גם העיניים והראש עובדים שעות נוספות והרעב הרגשי מרים מדי פעם ראש וחוזר להציק.

המשך מעקב אצל הדיאטנית, גם אם בתדירות של אחת לכמה חודשים, הוא חשוב ביותר כדי לשמר את ההישגים ולסייע למנותח לא להרפות, להמשיך בדרך החדשה ולהתמודד עם אותו רעב רגשי שצץ מדי פעם ע"י בחירות נכונות. גם השתתפות בקבוצות המיועדות למנותחים ותיקים יכולה לעזור בשלב זה.

אצל מנותחי טבעת, בניגוד לשאר המנותחים, ככל שהזמן עובר וממשיכים לסגור, יכולת האכילה יורדת ונדרשת הקפדה גדולה עוד יותר על כללי האכילה למנותחים, כמו לעיסה טובה, אכילה איטית, הפרדה בין מוצקים לנוזלים ועוד, כדי להצליח לאכול מזון מוצק. ביקור סדיר אצל דיאטנית בשלבים אלה, יעזור למנותח הטבעת להצליח לאכול מזון מוצק מבלי להקיא, למנוע חסרים תזונתיים ולרכוש הרגלי אכילה חדשים. כל אלה יחד יובילו לירידה "אמיתית" במשקל, כזו שאפשר לשמור עליה לאורך זמן.

חשוב לזכור ששיעור המנותחים שמצליחים לשמור על המשקל החדש 5 שנים אחרי הניתוח עומד על כ- 50%. מנותחים אלה הם אותם אנשים ששינו את צורת החשיבה והרגלי האכילה, שנמנעים מאכילה נשנשנית, שבחירת המזון שלהם נכונה. הם מבצעים פעילות גופנית סדירה ונמצאים במעקב תזונתי סדיר או בקבוצות תמיכה.

סיכומו של עניין

הניתוח הבריאטרי מעמיד את המטופל בעמדת זינוק טובה יותר, אבל את התהליך עצמו המנותח עדיין צריך לעבור, ומומלץ מאוד שייעזר לשם כך בצוות מקצועי כמו דיאטנית בריאטרית ופסיכולוג שמתמחה בטיפול בהשמנת יתר. זאת כמובן בנוסף למעקב סדיר אצל המנתח ורופא המשפחה.
לכל המתלבטים לגבי הניתוח או אלה שנמצאים ממש בדרך אליו, וגם לכל מי שעשה אותו ועדיין לא נמצא בליווי דיאטנית, מומלץ ליצור קשר בהקדם עם דיאטנית המומחית בתחום.

אתם מוזמנים לקרוא גם על:

מחקרים בתחום התזונה: גלוטן, מזון אורגני ועוד
מזון מהיר + אוממי = צונאמי
10 עקרונות תזונה נטורופתיות לבריאות מושלמת
תזונה נאותה לשנת הלימודים

בהצלחה לכולם,
ענבר ויטנברג, דיאטנית קלינית בריאטרית MSc.