פרוביוטיקה: אומנות היחסים עם "בעלי חיים קטנים"

מתעמלת אוכלת יוגורט עם חיידקים פרוביוטיים

"דיאטנית רשמה לך את התכשיר הזה?" אני ממשיכה וחוקרת. "לא, בעל חנות הטבע שאני מכירה אותו שנים, המליץ לי על הפרוביוטיקה הזו". לבחורה, מסתבר, יש מחלת קרוהן, ומה לעשות, אבל לא הצליחו עד כה להוכיח יעילות של פרוביוטיקה במחלת קרוהן. אז לאחר שהחליטה, בהתייעצות איתי, להפסיק את נטילת התכשיר, סיפרה שכאבי הבטן נרגעו והיא מרגישה הרבה יותר טוב...

פרוביוטיקה: מהי?

נתחיל ממושג מקדים: מיקרו פלורה - אלו אותם אורגניזמים חיים הנמצאים במערכת העיכול שלנו, על העור, מתחת לציפורניים ובשיער. רובם ככולם חיידקים החיוניים לחיים תקינים שלנו, המארחים שלהם (או בשפה "מדיצינית" - המאחסנים שלהם). המשקל הכולל שלהם עולה על משקלינו אנו. אבל, כמו שהם אחראים על בריאותינו, הם גם אלה האחראים על תחלואים רבים. זה קורה כאשר הסטטוס קוו, האיזון העדין בינינו, מופר.

כיצד האיזון בינינו יכול להיות מופר? בהרבה דרכים שהאדם המודרני פיתח, ביניהם רחצה תכופה מדי, מזון לא מתאים, מצב נפשי מלווה בסטרס ולחצים ארוכי טווח, חוסר פעילות גופנית, נטילת תרופות וביניהם אנטיביוטיקה ועוד. על חשיבות החיידקים לבריאות האדם מעידה, בין היתר, עובדה מעניינת אחת: אחוז לא מבוטל של חלב אם מכיל פחמימות שאינן מתעכלות ע"י מעי התינוק. הפחמימות הללו אינם מיועדים למתן אנרגיה לתינוק הגדל, אלא להזנה של זני חיידקים המתפתחים במעי של התינוק. זוהי הביפידובקטריה, הבקטריה הראשונה שמתיישבת במעי התינוק, ומסייעת ביצירת הגנה חיסונית על גופו הרך.

התינוק עד רגע היוולדו הינו סטרילי. תוך כדי המעבר בתעלת הלידה ויציאתו לאוויר העולם הוא נחשף לחיידקים הראשוניים שלו. בהמשך, הוא מקבל חיידקים נוספים מהמגע עם הפטמה של האם. תוך כדי ההנקה התינוק מקבל את הפרה-ביוטיקה הראשונה שלו. פרה-ביוטיקה כוללת את אותם הפחמימות שלא מתעכלות ע"י מעי האדם והן משמשות כמצע גידול, כהזנה, לחיידקים הידידותיים השוכנים במעיים שלנו. פירוט על הפרה-ביוטיקה בהמשך.

גוף האדם מכיל טריליונים של החיידקים המאכלסים את העור, השיער, הציפורניים, מערכת העיכול ומערכת המין. המדענים העוסקים כיום בפיתוח של פרויקט המיקרו-ביום (קידוד הגנים של החיידקים בדומה לקידוד הגנום האנושי), טוענים שמספר הגנים המיקרו ביאליים גדול פי מאות לעומת הגנים האנושים! נראה שאנחנו רק אורחים בעולם שלם הניתן לזיהוי רק באמצעות המיקרוסקופ... מכאן שעלינו להיות מודעים ולדאוג לאיזון עם החיידקים שלנו. באמצעות תזונה נכונה, ספורט, אוויר נקי, ואפשר גם באמצעות נטילת תכשירי פרוביוטיקה.

פרוביוטיקה - תכשיר המכיל אורגניזמים חיים, לרוב חיידקים. כאשר נלקח בכמויות מספיקות, יכול להשפיע על הרכב המיקרופלורה שלנו לטובת המאחסן (אנחנו, בני האדם). הרבה מחקרים נעשים בנושא בניסיון להדגים השפעת פרוביוטיקה על תפקוד המערכת החיסונית, שיפור האלרגיות, שיפור תפקוד מערכת העיכול, הקטנת סיכון לסוגי סרטן ועוד. יש מחקרים על בעלי חיים שמצביעים על שיפור מאזן הגלוקוז, אינסולין, והורדת כולסטרול, אך מוקדם עוד לעשות השלכה מכאן על המלצות לבני האדם. במאמר זה אתייחס לנושא שנבדק רבות ובעל רמת המלצות גבוהה - שימוש בפרוביוטיקה בהפרעות מערכת העיכול.

פרוביוטיקה: למי היא נחוצה ולמי פחות?

נכון להיום, מוכחות השפעותיה המיטביות של פרוביוטיקה במספר מצבים, כולם כך או אחרת קשורים לבריאות מערכת העיכול. יש לשים לב, שלעולם אין לדבר על שימוש בתכשיר כלשהו ללא כל שינוי נוסף. לדוגמא, שיפור בתסמינים של חולה צליאק לאחר שימוש בפרוביוטיקה, לא יחליף את הצורך של הימנעות מוחלטת מכל מוצר שמכיל גלוטן. כטיפול משלים בילד הסובל משלשול חריף, יבוא במקביל לשתייה של תמיסה איזוטונית. שימוש במקרים של עצירות כרונית חייב להיות מלווה בהעשרת התפריט במזונות המכילים סיבים תזונתיים והגברת כמות השתייה.

להלן רשימת המצבים שפרוביוטיקה הודגמה כיעילה לשיפורם. ליד כל מצב רשמתי את זני החיידקים המתאימים, כדאי לבדוק על האריזה טרם הרכישה:

אני מאמינה בכוחו של אורח חיים בריא. לכן, אם אינכם סובלים מאף אחת מהבעיות שפירטתי לעיל, ואם אתם אוכלים תזונה בריאה, עשירה בפירות וירקות ודגנים וקטניות מלאים, אם היציאות שלכם תקינות והבטן לא מתנפחת לכם לעיתים קרובות, סביר להניח שאינכם זקוקים לפרוביוטיקה באופן שוטף. יש מצבים שמאוד היינו רוצים להיעזר בפרוביוטיקה, אך השפעתה אינה מוכחת. לדוגמא, במחלת מעי דק דלקתית - מחלת קרוהן, לא הצליחו להוכיח עד כה את השפעתה של נטילת חיידקים חיים. אבל אם מצאתם את עצמכם נוטלים אנטיביוטיקה, מכל סיבה שהיא, יש מקום ליטול את הפרוביוטיקה במשך כ- 4-8 שבועות עד לאחר תום נטילת האנטיביוטיקה. את הפרוביוטיקה יש לקחת כשעתיים אחרי נטילת האנטיביוטיקה. מחקרים מראים את היעילות של טיפול מונע זה במקרים של שלשול חריף כתוצאה מזיהום בקלוסטרידיום (נפוץ בעיקר באישפוז של חולי מעי דלקתי שמקבלים תרופות לדיכוי מערכת החיסון), וגם בילדים שנאלצים ליטול אנטיביוטיקה עקב זיהומים במערכת הנשימה.

הסובלים ממחלת מעי דלקתית אחרת, קוליטיס כיבית, דווקא יכולים ליהנות משיפור במצבם בעקבות נטילת פרוביוטיקה. הפרוביוטיקה הנפוצה והנחקרת ביותר במחלה זו היא VSL#3, שנמצאת כיום בהרכב של תכשירים של חברות שונות (בדקו על התווית שעל האריזה). גם אנשים עם פאוץ' שמפתחים לעיתים דלקת - פאוצ'יטיס (שיחזור של הרקטום לאחר כריתת המעי הגס), יכולים להרוויח מנטילת פרוביוטיקה. גם שם התרכובת הנחקרת היא VSL#3.

איך לשמר את ההשפעה של הפרוביוטיקה?

לאחר שביררנו האם מתאימה לנו פרוביוטיקה, איזה סוג הכי נכון עבורנו ליטול, רכשנו והתחלנו לקחת. האם זה מספיק? התשובה היא ששום דבר לא עובד לבד בעולמנו, ועלינו ללמוד את כוחה של ההוליסטיות. מרגע שהתחלנו לבלוע חיידקים ידידותיים, עלינו לחשוב על הדרך להגביר ואח"כ לשמר את פעולתם. הרי הם סוג של בעלי חיים קטנים, וחיות מחמד, כידוע, יש לטפח!

לתזונה תפקיד מכריע בשימור ושיפור ההשפעה של הפרוביוטיקה. בדיוק בדומה לחיית מחמד אחרת, גם החיידקים שלנו זקוקים למזון מסוים. זנים שונים של חיידקים ניזונים ממזונות שונים. לרוב, החיידקים ה"טובים" (אלא המוזכרים למעלה כלקטובצילוס וביפידוס, למשל), אוהבים לאכול סיבים תזונתיים. אנו קוראים לסיבים אלה "פרה-ביוטיקה": מרכיבי תזונה לא נעכלים, אשר משפיעים לטובה על המאחסן (האדם) ע"י עידוד סלקטיבי של גדילה או פעילות של מספר זנים של החיידקים במעי הגס, וכך משפרים את בריאות האדם (Gibson&Roberfroid 1995). אלה הם אותם חלקים במזון שלנו שמערכת העיכול שלנו לא מסוגלת לפרק. הסיבים נמצאים בפירות וירקות, דגנים מלאים וקטניות.

יש סיבים מסיסים ובלתי מסיסים. סיבים מסיסים יוצרים מעין ג'ל במערכת העיכול, שסופח אליו רעלים ואינו שורט את המעי. הם נמצאים ב"בשר" של הפירות וירקות, למשל הפקטין של תפוחי עץ, אגסים, בננות, אך גם בדגנים "עדינים" כמו גריסים ושיבולת שועל. סיבים בלתי מסיסים, גם הם סופחים אליהם מים, ע"י יצירת מעין רשת, שבתוכה נלכדים גם חומרים שנרצה להוציא, כמו מלחי מרה, וגם חומרים שספיגתם דווקא חשובה לנו, כמו ויטמינים, חלק מהמינרלים (סידן וברזל). במעבר שלהם בחלל מערכת העיכול הם מבצעים מעין "ניקוי עם מברשת" של דפנות המעי. עובדה זו זיכתה אותם בתואר "מונעי סרטן המעי". במחלות דלקתיות של המעי, במיוחד בשלב החריף, כדאי להיזהר עד להימנע בצריכתם, על מנת שלא להגביר את השלשול או הפרשת דם בצואה. הסיבים העיקריים שנחקרו והוגדרו כסיבים פרה-ביוטיים:

• אינולין.
• פרוקטואוליגוסכרידים.

על התוויות של התכשירים תמצאו אותם כ- FOS. התזונה שלנו, שמכילה כמות זו או אחרת של הסיבים, תקבע רבות את סוג הזנים של החיידקים שייתפסו ויתרבו במעיים שלנו. סובלים ממחלות מעי דלקתיות ורוצים לקבל טיפים חינמיים לבריאות ואיכות חיים? לחצו כאן.

מבואות:

• Probiotics and prebiotics in diseases of gastrointestinal tract. Prana Essentials ltd, literature screening. 2012.

נכתב על ידי עדי זוסמן, דיאטנית קלינית.
אל האתר של עדי: www.belly-way.co.il

לקריאה נוספת:
הקשר בין מצבי הרוח לנפיחות בבטן
הקשר בין אופן האכילה לירידה במשקל
פרחי באך: סוגי תמציות
סוגי צמחי מרפא ואופן השימוש בהם