סלט הקפרזה המפתיע בטעמו
סלט הקפרזה המפתיע בטעמו

כהתחלה, ייבא ארצה מאיטליה מכונת פסטה חצי תעשייתית, והחל ליישם בחלקו את חלומו בכך שייצר פסטה. ג'ורג'ו למד מאביו את סודות הפסטה ויחד עם מיה, זוגתו, החליטו לפתוח חנות קטנה לממכר פסטה טרייה ורטבים להכנה בבית. עם הזמן והדרישה, החנות הפכה למסעדה קטנה באווירה ביתית ואינטימית, שכל איטלקי היה שמח למצוא אצלו בשכונה. התפריט התרחב ונוספו לו מנות פתיחה וקינוחים איטלקיים.

כיום, יש כבר שלוש מסעדות: שתיים בתל אביב ואחת בהוד השרון, שכולן נראות ומרגישות איטליה. עדיין מייצרים במסעדות מדי בוקר פסטה טרייה, רביולי וניוקי, אותם אפשר לשלב עם מגוון רטבים וניתן לקנותם בכל המסעדות להכנה ביתית.

ניר, אחייני הקטן, ואנוכי, התלבטנו אם לקנות פסטה טרייה ורטבים להכנה בבית או שנשב לאכול במסעדה כמו אורחים. מגיע לנו, לא? לבסוף, החלטנו שבאמת מגיע לנו להרגיש את האווירה האיטלקית, בכל מובנה של המילה.

המנות שהוזמנו

למנה ראשונה הזמנתי פיצה טריפונגי עם פטריות פורטבלו, שמפיניון וירדן, עם סלייסים של גרנה פאדנה - משולשי פיצה קטנים, שכן זוהי מנה משביעה, יחסית, יותר מהמנה שהתלבטתי אם להזמין - לזניה מלאנזנה פונגי (רוטב) חצילים, פטריות פרמז'אנו, מוצרלה וקשקבל. ניר הזמין למנה הראשונה את סלט הקפרזה עם העגבניות, המוצרלה בופלה והבזילקום, שכן הוא ילד צעיר וקשה לו לאכול מנה המורכבת מהרבה בצק. למנה עיקרית הזמין פסטה צוענייה עם עגבניות, פטריות שמפיניון ושום כתוש בשמנת.

לקינוח הזמנו מנה אחת לשנינו - עוגת גבינה עם רוטב פסיפלורה בצד. זה התאים מאוד לאחייני שומר הכשרות, בפרט שהארוחה לא הייתה בשרית. עבורי הזמנתי כוס יין אדום, כיאה לארוחה איטלקית מסורתית, ובקבוק קולה לאחייני הקטן שצהל למראה המשקה האלוהי המתקרב אליו.

ההתרשמות

מנת הפיצה הייתה גדולה ודי משביעה למרות היות בצקה דק. הפטריות בצבצו ממש כמו פטריות אחר הגשם והשילוב שלהן עם הפרמז'אמנו היה שידוך טוב. להשלמת טעמו של המעדן, היה קריספיות בקצה הבצק. גם היום, כשאני רק חושב על הפיצה המקסימה הזו בלוטות הריר עובדות במרץ. אם ניתן לדרג את הפיצה לא הייתי מהסס לתת לה דרגה 10.

הלזניה הוגשה חמה מאוד, אך לא זאת הייתה הבעיה העיקרית: זו הייתה מנה קטנה, הדומה בממדיה למנה ראשונה ולא למנה עיקרית. לדעתי, החצילים היו מיותרים במנה והיוו את הרושם שעל ידי הוספתם ניסו להרשים ולהדר את המנה. סלט הקפרזה היה חגיגה של ירקות וצבעים. למרות שטעם המוצרלה לא היה דומיננטי, שילובה עם העגבניות הייתה חוויה קולינארית, שהושלם על ידי התיבול ברוטב הבלסמי.

ביקורות נוספות:
עודד מבקר: מסעדת גוצ'ה
עודד מבקר: מסעדת פיש
עודד מבקר: מסעדת יפו-תל אביב

מנת הפסטה הצוענייה הייתה שילוב מהמם של צבעי הפסטה - ירוק מהתרד וכתום מהעגבניה שהוסיפו לבצק, והוגשה על מצע של פטריות שלמות. הפסטה הוכנה והוגשה יבשה והגיעה עם מעט רוטב שמנת ולצערי הרב, זה מה שהרס את כל חווית איטליה במסעדה. מנה, שצבעיה מרהיבים וכמותה נדיבה, לא הוגשה עשירה ברוטב ובכך קטלה כבר מהטעימה הראשונה את החוויה הויזואלית.

מנת עוגת הגבינה עם רוטב הפסיפלורה לצידה הייתה פריכה ואוורירית. יחד עם זאת, הרגשתי שרוטב הפסיפלורה אינו משתלב עם טעמה המתקתק של העוגה. אולם, אני חייב לציין כי העוגה שוב הביאה אותי לבית אמא, והרי העוגות של אמא הן הטובות ביותר וזו לא הייתה פחותה מהן.

המחיר

סלט הקפרזה 39 ₪, פיצה טריפונגי 59 ₪, הלזניה 63 ₪, פסטה צוענייה 53 ₪, עוגת הגבינה 38 ₪, כוס יין אדום 24 ₪ ובקבוק קולה 13 ₪. סה"כ שילמנו עבור שנינו 289 ₪.

כתובת המסעדה: פסטה מיאה, הברזל 34, רמת החייל, תל אביב.
טלפון: 03-6499346.

נכתב על ידי עודד מלך, מבקר מסעדות.
אל דף הפייסבוק של עודד: www.facebook.com/OM1973