האם קיימת תזונה המונעת סרטן?

חשוב לצרוך כמה שיותר ירקות

ירקות ופירות

ירקות ופירות מכילים רכיבים בעלי פעילות יעילה מוכחת, וביניהם ויטמינים, מינרלים, סיבים תזונתיים, קרוטנאידים שונים, פלבונאידים, טרפנים, סטרולים צמחיים ופנולים, אשר יכולים לסייע במניעה של סוגי סרטן שונים. צריכה גדולה יותר של פירות וירקות בתזונה קשורה לירידה בסיכון לסוגי סרטן שונים, כגון סרטן הוושט, הקיבה, המעי הגס וסרטן הריאות.

מחקרים נעשו על סוגים וקבוצות שונות של ירקות ופירות, ונמצאו קבוצות מסוימות המכילות רכיבי תזונה פעילים שונים, ביניהם נוגדי חמצון שונים, אשר יכולים להפחית את הסיכון לסוגי סרטן, וביניהם: ירקות ממשפחת המצליבים (כגון כרוב, כרובית, ברוקולי, כרוב ניצנים, קייל), משפחת השומיים וביניהם שום ובצל, וכן ירקות ופירות כתומים ואדומים, כגון עגבניות ואבטיח, המכילים ליקופן (פיגמנט קרוטנאידי שצבעו אדום, אשר נמצא במחקרים ככזה שעשוי לסייע למניעת סרטן הערמונית).

לא מומלץ לצרוך את אותם רכיבי תזונה פעילים או נוגדי חמצון דרך תוספי מזון, אלא דרך המזון שאנו אוכלים. מחקרים מראים כי לא רק שתוספים אלו אינם מביאים תועלת, אלא אף שיכולים להזיק. מספר מחקרים אשר בדקו את הקשר בין תוסף של בטא קרוטן למניעת סרטן ריאה, הראו כי דווקא בקבוצת ההתערבות הייתה היארעות גבוהה יותר של סרטן ריאה לעומת קבוצת הפלצבו. צריכה מספקת של פירות וירקות יכולה אף לסייע לשמירה על משקל גוף תקין, ולפיכך לסייע באופן עקיף במניעה של סוגי סרטן שונים (כפי שיצוין בפסקה הבאה).

משקל עודף

משקל עודף "נאשם" ב- 14% ממקרי המוות וב- 3% ממקרי הסרטן החדשים אשר מתגלים בשנה בארה"ב. ממחקרים אפידמיולוגיים שונים ומחקרים אחרים, נמצא כי השמנת יתר ועודף משקל הינם קשורים לסוגי סרטן כגון סרטן השד אצל נשים לאחר המנופאוזה (הפסקת הווסת), סרטן המעי הגס, סרטן האנדומטריום (רירית הרחם), אדנוקרצינומה של הוושט וכן סרטן הכליות. כמו כן, ככל הנראה ישנו קשר בין השמנת יתר לסוגי סרטן נוספים כגון סרטן הערמונית, בלוטת התריס, שלפוחית השתן וסרטן הלבלב.

השפעת המשקל העודף והשמנת היתר נעשית דרך מנגנונים שונים, כשחלק ממנגנונים אלו הינם ייחודיים לכל סוג של סרטן. חלק מהמנגנונים הידועים לנו קשורים להשפעה של רקמת השומן על מטבוליזם הסוכר והאינסולין, השפעה על מערכת החיסון, השפעה על רמות הורמונים שונים (ביניהם גם הורמוני מין), וכן השפעה על גורמים שונים הקשורים לבקרה על צמיחה ושגשוג של תאים. מחקרים הקשורים להפחתת משקל והסיכון לסרטן מצאו כי ירידה במשקל קשורה להפחתת הסיכון לסרטן השד.

סויה

לסויה הנמנית עם משפחת הקטניות חומר מונע סרטן בשם ג'ניסטין. חומר זה נמצא כבעל אפקט במניעת סרטן הערמונית. מחקר שנערך ביפן על גברים בני 65 ומעלה מצא כי בקבוצת הסויה הייתה היארעות נמוכה יותר של סרטן הערמונית לעומת קבוצת הביקורת. בעבר נחשד כי הסויה ומוצריה אינם מומלצים לנשים בעלות היסטוריה של סרטן השד או היסטוריה משפחתית של סרטן השד, אך מחקרים עדכניים בבני אדם מראים כי לסויה ככל הנראה אין השפעה כזו, אלא שהסויה נמצאה במספר מחקרים כמונעת הישנות של המחלה בנשים. באוכלוסיות מסוימות ברחבי העולם כמו בסין, יפן וארצות נוספות במזרח אסיה, אוכלים יותר סויה כמנה חלבונית עיקרית ופחות חלבונים מהחי באופן כללי, דבר אשר ככל הנראה תורם להקטנת הסיכויים ואף למניעה של הופעת מחלות סרטן השד, המעי הגס והערמונית במדינות אלו.

סיבים תזונתיים

אנו מחלקים את סוגי הסיבים לשניים: סיבים מסיסים ולא מסיסים. לשני הסוגים ככל הנראה יש אפקט במניעת הסיכון לסוגי סרטן שונים. שני סוגי הסיבים אף תורמים ומעלים את תחושת השובע, ולפיכך אף יכולים לסייע באיזון ושמירה על המשקל (כשכפי שצוין קודם לכן, משקל עודף קשור לסוגי סרטן שונים). סיבים מסיסים המצויים בקטניות, בשיבולת שועל, בצמחים שונים (דוגמת פסיליום) ובפירות שונים, מסייעים בהפחתת באיזון רמות הסוכר ובעקבות כך גם באינסולין, ובכך עשויים לסייע במניעת סוגי סרטן הקשורים להורמון זה. בנוסף, לסיבים הבלתי מסיסים המצויים בדגנים מלאים שונים (כגון אורז מלא, פסטה מלאה וכדומה), ובקליפות של ירקות שונים, יש ככל הנראה אפקט של זירוז מעבר הצואה וחומרים רעילים המצויים בה החוצה מן הגוף, כך שנוצרת פחות חשיפה של תאי המעי לחומרים רעילים אלו, אך הממצאים לגבי מנגנון זה אינם עקביים ומגובים חלקית במחקרים.

חומרי שימור והכנת המזון

ניטריטים וניטרטים משמשים בתהליך עיבוד בשרים שונים. הם מתפקדים כחומרי שימור של המזון, ואף נותנים את הצבע הורוד לנקניקים ונקניקיות. אלו הם חומרים בעלי פוטנציאל מסרטן גבוה בשל היקשרותם לחומרים במזון ויצירת חומרים מסרטנים הקרויים ניטרוזמינים. מומלץ להימנע ככל האפשר מצריכה של חומרים משמרים אלו, ומזונות המכילים אותם. בנוסף, כמות גדולה של מלח בתזונה, הכוללת מזונות ששומרו במלח (מלפפונים חמוצים, זיתים משומרים וכדומה), נוכחות גבוהה של מזון מעובד בתזונה (אבקות מרק, מרקים מוכנים, מנות חמות למיניהן וכדומה) ושימוש בכמות גדולה של מלח לשם הכנת המזון, הינה בעייתית בשל הקשר בין כמות מלח גדולה לסרטן הקיבה.

לקריאה נוספת:
הטיפול התזונתי בעודף כולסטרול
תסמונת המעי הרגיז: סוגים והצעות לטיפול
לאכול חכם למוח בריא

שיטת הבישול

בישול באופן אגרסיבי מייצר יותר רעלנים מסוכנים במזון. כך למשל, נוצר רעלן אשר נקרא אקרילאמיד בעת טיגון ואפייה בטמפרטורות גבוהות, במיוחד של ירקות עמילניים ודגנים שונים. דבר זה יכול לקרות למשל בעת טיגון צ'יפס או קליית לחם עד להשחמה מוגזמת. מומלץ להשתמש כמה שיותר בשיטות בישול עדינות יותר, כגון אידוי במים או בישול במים. בישול בשר חשוף על האש, או בשר עשוי היטב ושרוף, יוצר רעלנים מחלבון שבבשר. עדיף תמיד לבחור בבשר/עוף העשוי עד לדרגת מדיום.

בשרים מעובדים ובשר אדום

עדויות ומחקרים שונים מהשנים האחרונות תומכים בקשר לבין צריכת בשר מעובד ובשר אדום לבין הסיכון לסרטן המעי הגס ו/או פי הטבעת והערמונית. הסיכון לסרטן הינו ככל הנראה מעט גבוה יותר במקרה של בשרים מעובדים, אך ההמלצה היא להגביל את הצריכה של שניהם. רכיבים  שונים בבשר עשויים להגביר את הסיכון לסרטן וביניהם מוטגנים וקרצינוגנים שונים, הנוצרים בעת בישול בשר בטמפרטורות גבוהות (כמו למשל בגריל) כפי שצויין קודם לכן. בנוסף, חומרי השימור בבשר, הניטריטים והניטרטים, שצוינו קודם לכן במאמר, אף הם עלולים ליצור בגוף תרכובות קרצינוגניות. צורת הברזל המיוחדת בבשר (heme), עשויה לגרום ליצירה של רדיקלים חופשיים במעי הגס אשר עשויים לפגוע ב- DNA.

אלכוהול

כמות מתונה של אלכוהול הינה כמובן בריאה, אך כמות עודפת של אלכוהול נמצאה קשורה בעיקר לסוגי סרטן כגון סרטן הפה, הגרון והוושט. מהי כמות בריאה? מנת אלכוהול אחת ביום לאישה (לדוגמא כוס יין, 1/3 בירה וכדומה), ושתי מנות אלכוהול לגבר.

ביצוע פעילות גופנית

עובדות מדעיות מראות כי לפעילות גופנית יש יכולת בהפחתת הסיכון לסוגים שונים של סרטן, וביניהם סרטן השד, סרטן המעי הגס, סרטן הערמונית וסרטן האנדומטריום. המנגנון שבו הפעילות הגופנית משפיעה על הפחתת הסיכון לסרטן הוא הן עקיף (על ידי עזרה בשמירה על משקל תקין  דרך הגדלת ההוצאה הקלורית לעומת ההכנסה הקלורית) והן ישיר, דרך השפעה על הורמונים שונים (כגון אינסולין), והשפעה על מערכת החיסון. ההמלצה היא לאמץ אורח חיים בריא ופעיל, כשלמבוגרים ההמלצה היא לבצע פעילות גופנית מתונה עד מאומצת, בנוסף לפעילויות היומיומיות הרגילות, במשך 5 פעמים בשבוע או יותר. לילדים ההמלצה היא 60 דקות של פעילות גופנית מתונה עד מאומצת לפחות 5 פעמים בשבוע.

תה ירוק

תה ירוק נחקר בהקשר של סרטן הערמונית, הוושט, מעי הגס, שד, כבד ועוד. ההשפעה של תה ירוק והרכיבים בו על סוגי ממאירויות שונות נבחנה במחקרים רבים. המנגנונים השונים אשר נבחנו בהקשר של פעילותו של התה הירוק כנגד ממאירויות קשורים לפוליפנולים שונים (אשר הינם חומרים נוגדי חמצון), השפעה על גורמי גדילה שונים ועוד. ישנה גם סברה הקושרת בין חומרים פעילים בתה הירוק לבין הקפאין המצוי בו בהקשר של הפעילות המיטיבה האנטי סרטנית שלו. יש לציין כי המנגנונים הקשורים לפעילות האנטי סרטנית של התה הירוק אינם ברורים במלואם.

ממאמר סקירה גדול שהתפרסם השנה, וסקר מחקרים שונים הקשורים לפעילות האנטי סרטנית של התה הירוק, נמצא כי לחומרים פעילים בתה הירוק יש השפעה בעיקר בהקשר של  מניעה של סרטן הערמונית, וכן בהקשר של האטת התקדמותם של נגעים ממאירים בחלל הפה. כרגע ההמלצה היא לשתות תה ירוק, ולא לצרוך פוליפנולים כתוספי מזון, זאת כי עדיין לא ברור חד משמעית לגבי סוגי הפוליפנולים בעלי ההשפעה האנטי סרטנית. כמו כן, אין עדיין המלצה גורפת לגבי כמויות התה אשר יש לשתות.

הכותבת היא שמרית הלר, דיאטנית קלינית.
אל האתר של שמרית: www.al-hamishkal.co.il