הכליות שלכם חשובות - הימנעו מלגרום להן נזק
הכליות שלכם חשובות - הימנעו מלגרום להן נזק

תפקוד וחשיבות הכליות

בגופנו שתי כליות ותפקידן העיקרי הוא לשמור על איזון הנוזלים בגוף ו"לנקות" את הדם מפסולת ועודפים. את עודפי הנוזלים וחומרי הפסולת מפנה הכליה באמצעות השתן, המיוצר על ידה. במלאכת יצור השתן מתבצע פינוי של נוזלים, אלקטרוליטים (זרחן, אשלגן, נתרן וכדומה), טוקסינים (קראטנין, אוריאה), הורמונים ותרופות. תהליך יצור השתן  מתבצע על ידי סינון מתמשך של הדם באמצעות שתי הכליות. כליות תקינות יסננו כ- 1,600 ליטר דם ליום שמתוכם יווצר כ- 1.5 ליטר של שתן שיופרש דרך שלפוחית השתן במהלך היממה.

כל כליה מכילה קרוב למיליון יחידות פונקציונאליות הנקראות "נפרון". הנפרונים הם למעשה הפועלים הקטנים והכל כך חשובים הממונים על תהליך סינון הדם ויצירת השתן. הנפרון בנוי מכמה חלקים להם מאפיינים ייחודים לתפקידם. מלבד תפקיד חשוב זה של איזון הנוזלים והאלקטרוליטים, לכליה מספר תפקידים נוספים:

  • הכליה לוקחת חלק בבקרת לחץ הדם על ידי מנגנון ה"רנין אנגיוטנסין". כאשר הכליה חשה בירידה בנפח הנוזלים, מפרישה הכליה את האנזים רנין אשר מתחיל תהליך שבסופו הכליה תשיב נוזלים לכלי הדם ותעלה את לחץ הדם וכמות הנוזלים בגוף.
  • הכליה אחראית על ייצור של הורמון בשם אריטרופואיטין. זהו הורמון הלוקח חלק בתהליך הבשלת תאי הדם האדומים המתרחש במח העצם.
  • הכליה אחראית על אקטיבציה של ויטמין D החשוב למטבוליזם של העצם ולפונקציות נוספות בגופנו.
  • הכליה לוקחת חלק באיזון חומצה-בסיס על ידי הפרשת פרוטונים וספיגה חוזרת של ביקרבונט.

אי ספיקת כליות כרונית

על פי עמותת הכליה הלאומית של ארה"ב (NKF), אחד מכל שלושה אמריקאים נמצא בסיכון למחלת כליה. מחלת כליות כרונית היא מצב המאופיין בירידה הדרגתית בתפקוד הכליות. מצב זה עלול להוביל להצטברות נוזלים בגוף, יתר לחץ דם, אנמיה, פגיעה במסת העצם, מצב תזונתי ירוד, נזק למערכת העצבים ופגיעה באיזון האלקטרוליטים בגוף, לרבות אשלגן וזרחן. בשלבה הסופי של המחלה, תחדל הכליה מלתפקד והחולה בה יזדקק לטיפול כלייתי חלופי (דיאליזה) או להשתלת כליה.

גורמי הסיכון העיקריים לאי ספיקת כליות כרונית

הערכת תפקודי הכליות

את התפקוד הכלייתי ניתן להעריך על ידי 2 בדיקות פשוטות:

  • בדיקת דם: בה ימדד מומס בשם "קראטנין". על פי הקראטנין יחושב שיעור קצב הסינון הגלומרולרי (הכלייתי) המוערך (eGFR). מדד נוסף בדם המשמש להערכת התפקוד הכלייתי הינו "אוריאה" או "BUN".
  • בדיקת שתן: הכליות הן אלה שמייצרות את השתן ולכן בעזרת ניתוח של מרכיבי השתן ניתן יהיה להעריך האם הכליה עושה את עבודתה כראוי. אחד הסממנים המובהקים לבעיה כלייתית הוא הימצאות של חלבון בשתן. כליות תקינות אינן יאפשרו הפרשת חלבון בשתן ולכן נוכחות של חלבון בשתן עלולה להעיד על בעיה כלייתית.

לקריאה נוספת:
לא קל לעיכול: על מזונות המכבידים על מערכת העיכול
קוליטיס: דלקת כרונית במעי הגס
טיפול בעצירות: איך עושים את זה?

תזונה נכונה למניעת מחלות כליה

כאמור, נכון להיום, אין עדיין מידע רב לגבי מניעה של מחלות כליה. רוב המידע הקיים מתרכז בהאטת קצב ההתקדמות של המחלה באלה שכבר התפקוד הכלייתי שלהם אינו תקין.  מעט המידע שקיים בנושא מתרכז בעיקר במניעה וטיפול בגורמי הסיכון העיקריים להתפתחות מחלת הכליה: סוכרת ויתר לחץ דם. לפני שנתמקד באורח חיים נכון לשמירה על תפקוד הכליות, חשוב יהיה לעמוד על איזון שני הגורמים העיקריים לאי ספיקת כליות: סוכרת ויתר לחץ דם.

  • שמירה על לחץ דם תקין: מאחר ולחץ הדם מהווה גורם סיכון משמעותי להתפתחות מחלות כליה, יש לוודא כי לחץ הדם שלכם תקין. במידה והינכם סובלים מיתר לחץ דם, דאגו לטפל בו לפי המלצת הרופא שלכם. יתר לחץ דם לא מאוזן עלול לפגוע בתפקוד הכליות ולהוביל לאי ספיקת כליות. הימנעות מעישון, צמצום צריכת אלכוהול, שמירה על משקל תקין והפחתת צריכת המלח בדיאטה יוכלו לעזור לכם לשמור על לחץ דם תקין, כפי שיתואר בהמשך.
  • שמירה על ערכי סוכר תקינים: מחלת הסוכרת מעלה באופן משמעותי את הסיכון להתפתחות אי ספיקת כליות. אם אינכם סובלים ממחלת הסוכרת, ודאו שרמות הסוכר שלכם בצום תקינות (70-100 מ"ג/ד"ל). במידה ורמות הסוכר שלכם אינן תקינות גשו לרופא המשפחה שלכם והתייעצו איתו לגבי הדרכים האפשריות להורדת רמת הסוכר בדם ולמניעת התפתחות של סוכרת (חלקן יתוארו בהמשך). במידה והינכם סובלים ממחלת הסוכרת, הקפידו לשמור על רמות מאוזנות של סוכר בדם (HbA1C<7). סוכרת לא מאוזנת עלולה לפגוע בתפקוד הכליות ולהוביל לאי ספיקת כליות. שמירה על משקל תקין כפי שיתואר בהמשך יעזור לכם להפחית את הסיכון להתפתחות הסוכרת.

אורח חיים נכון לשמירה על תפקוד הכליות

  • עישון: הימנעו מעישון! עישון נמצא כמזיק לתפקוד הכליות. העישון עלול לפגוע בפעילותן של תרופות לטיפול ביתר לחץ דם, מה שיכול לפגוע באיזונו ולכן נחשב לגורם סיכון משמעותי לפיתוח אי ספיקת כליות. כאמור, יתר לחץ דם שאינו מאוזן עלול לפגוע בכליות. בנוסף, העישון מאט את זרימת הדם לאיברים חיוניים בגופינו, ביניהם הכליות, ולכן יכול להחמיר בעיה קיימת.
  • אלכוהול: הימנעו משתייה מופרזת של אלכוהול. לשתיית אלכוהול בכמות מתונה של 1-2 מנות (מנה מוגדרת כשליש כוס בירה, כוס יין או כוסית שוט) בדרך כלל לא תהיה השפעה מזיקה, אולם לשתייה מופרזת של אלכוהול תהיה השפעה מזיקה על איברים רבים בגוף, וביניהם הכליות. שתיית אלכוהול מופרזת עלולה להוביל לשינוי במבנה הכליות ולפגוע ביכולת הסינון שלהן. כמו כן, היא קשורה גם לעלייה בלחץ הדם, ולכן עלולה להוביל ליתר לחץ דם המסכן את הכליות.
  • עודף משקל והשמנה: שמרו על משקל תקין (BMI: 18.5-25). עודף משקל (BMI>25) והשמנה (BMI>30) מעלים באופן משמעותי את הסיכון לפתח סוכרת ויתר לחץ דם. לכן, אנשים עם עודף משקל או השמנה יהיו בסיכון גבוה יותר לפתח בעתיד אי ספיקת כליות. מחקרים מראים באופן חד משמעי ששמירה על משקל תקין וירידה במשקל יכולה למנוע התפתחות של סוכרת ויתר לחץ דם המעלים משמעותית את הסיכון לאי ספיקת כליות. אם הינכם סובלים מעודף משקל או מהשמנה - נסו להגיע למשקל תקין וכך תוכלו להקטין את הסיכון לפגיעה כלייתית בעתיד.
  • מלח: צמצמו את צריכת המלח בדיאטה. צריכה מוגברת של נתרן עלולה להעלות את לחץ הדם. צמצום צריכת המלח בדיאטה יוכל לעזור להפחתת הסיכון להתפתחות יתר לחץ דם או לשמור על לחץ דם מאוזן אצל אנשים עם יתר לחץ דם, ובכך לתרום להורדת הסיכון להתפתחות אי ספיקת כליות. חשוב לציין שרק 20% מכמות המלח שאנו צורכים מגיעה מהמלחה ידנית של המזון (בעזרת המלחיה). כלומר, רוב המלח שאנו צורכים מגיע מהמזון המעובד. מזון מעובד הינו מזון תעשייתי שברובו מכין כמויות גדולות של מלח. לקבוצה זו של שייכים מזונות רבים:
  1. בשרים ודגים מעובדים: נקניקים, נקניקיות, פסטרמה, המבורגר, קבבים, טונה בשמן, דג מלוח, סלומון מעושן, דגים מעושנים וכדומה.
  2. גבינות קשות: גבינה בולגרית, גבינה צהובה, גבינת צפתית, גבינת קשקבל וכדומה.
  3. ירקות כבושים ומוחמצים: מללפון חמוץ, כרוב כבוש, זיתים במלח/חומץ וכדומה.
  4. חטיפים: במבה, צ'יפס, בייגלה וכדומה.
  5. גרעינים ופיצוחים מומלחים.
  6. רטבים: מיונז, סויה, חרדל, קטשופ וכדומה.
  7. אבקות מרק ותערובות לתיבול.
  8. סלטים מוכנים: חומוס, טחינה, סלט חצילים, מטבוחה וכדומה.
  9. מזונות מוכנים/קפואים: פיצות, בורקסים, ג'חנון, שניצלים וכדומה.
  10. מזון קנוי (אכילה במסעדות או מזנונים): בדרך כלל אין מדובר אמנם במזון מעובד, אך מזון מבושל וקנוי יכיל בדרך כלל כמויות גדולות של מלח.

כמות המלח במזון נמדדת על ידי כמות הנתרן שבו. הנתרן הוא הרכיב המזיק במלח הבישול (נתרן כלורי). ארגוני הבריאות ממליצים על צריכה של 2,000-3,000 מ"ג נתרן ליום, כמות השקולה ל- 5-6 גרם של מלח בישול (כפית מלח). כמות זו כוללת את הנתרן (המלח) המגיע גם מהמזונות המעובדים. לשם כך, נסו להפחית את צריכת המזונות המעובדים והקנויים והעדיפו בישול ביתי, מחומרי גלם שאינם מעובדים (דגנים, קטניות, בשר טרי, דגים טריים, ביצים וכדומה). המעיטו בהוספת המלח במהלך הבישול ונסו לתבל את התבשיל בעשבי תיבול או תבלינים. על מנת להבין האם המזון אותו אתם קונים עשיר בנתרן, עליכם לקרוא את תווית המזון ולהביט בכמות הנתרן ל- 100 גרם מוצר: מוצר מזון שיכיל מעל 500 מ"ג נתרן ל- 100 גר מוצר ייחשב למזון עשיר בנתרן. מוצר מזון שיכיל פחות מ- 120 מ"ג נתרן ל- 100 גרם מוצר ייחשב למזון דל נתרן.

לסיכום

בגופנו שתי כליות, להם תפקיד חשוב באיזון משק הנוזלים בגוף ובסינון הדם מרעלים ועודפי אלקטרוליטים. סוכרת ויתר לחץ דם הינם שני גורמי הסיכון העיקריים לאי ספיקת כליות, ולכן מניעתם או איזון טוב של השניים תהיינה הדרכים העיקריות למניעת אי ספיקת כליות כרונית. כמו כן, אורח חיים נכון כגון שמירה על משקל תקין, הימנעות מעישון, הימנעות משתייה מופרזת של אלכוהול וצריכה מתונה של מלח, יעזרו להפחית את השפעתם של גורמי הסיכון (סוכרת ויתר לחץ דם) ובכך להפחית את הסיכון להתפתחות של אי ספיקת כליות כרונית.

הכותב הוא דרור בן נח, דיאטן קליני, מומחה למחלות כליה ואורח חיים בריא, דיאטן המכון הנפרולוגי במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב) ובעל קליניקה פרטית בת"א.