תרחיקו את הילדים מג'אנק פוד כמו מאש
תרחיקו את הילדים מג'אנק פוד כמו מאש

הכל מתחיל מהבית

תקופת הילדות היא התקופה בה הילד מבסס בדרך כלל את דפוסי והרגלי האכילה שלו. מחקרים רבים תומכים בטענה כי השמנת ילדים מושפעת ביותר מדפוסי האכילה הנהוגים במשפחה: בבית בו המזון הזמין הינו מזון בריא ומגוון המכיל את כל אבות המזון, באופן טבעי ילדים יפתחו דפוסי אכילה והרגלי אכילה מתאימים: הרחבת רפרטואר המאכלים, התנסות, הכרה עם אבות המזון וחשיבותם וכדומה. בבית בו המזון הזמין הינו מזון מהיר והרגלי האכילה אינם מסודרים: אכילה מול הטלוויזיה/מחשב, היעדר ארוחות מסודרות והיעדר גיוון במזון יובילו להתפתחות הרגלי ודפוסי אכילה "קלוקלים" של הילדים והדרך אל ההשמנה מהירה. אולם, כמו בכל דבר הדברים אינם קטגוריים וחשוב לשמור על גמישות תוך התווית הדרך הנכונה: בבתים שבהם לעיתים התפריט "אדוק מדי", קרי ילדים אינם נחשפים לממתקים וחטיפים בכלל, יתכן כי דווקא עם היציאה מן הבית אל מסגרות החינוך ומפגשים חברתיים, הם "יחפשו" ו"יימשכו" דווקא אל מזונות אלה. במצב מעין זה המידתיות עלולה להיפגע: "זלילה" בחברה למשל, לצד התפתחות רגשות אשם והסתרה מן ההורים. התנהלויות אלה גורמות להשלכות רגשיות ומכאן גם כן הדרך אל ההשמנה או הפיכת האוכל לדבר המקושר עם מצבי רוח ורגשות ולאו דווקא צורך פיזי. למרות היות השמנת ילדים מושפעת מדפוסי האכילה במשפחה, הרי שישנם גם גורמים נוספים, למשל הפרעות הורמונליות או גנטיות. גם במקרים אלה, נודעת חשיבות רבה לדרך ההתמודדות ודפוסי האכילה.

שינוי כולל באורח החיים

ניסיונות לטיפול בנושא רבים מאוד וטרם נמצאה הדרך הנכונה והמקצועית למיגור התופעה. היות ומדובר בילדים, הדעה הרווחת היום בארץ ובעולם היא כי על מנת להגיע לתוצאות מקסימאליות, קרי שינוי אמיתי בהרגלי אכילה ודפוסי אכילה ולא לירידה "נקודתית" במשקל - יש צורך בעבודה משותפת: יש צורך בעבודה מערכתית - שינוי הכולל את כל המשפחה: הורים וכלל הילדים, שינוי אורחות החיים בבית (שהרי הדבר הוא במקרה "הרע" בחזקת אם לא יועיל אז לא יזיק: גם ילדים "רזים" עלולים ללקות בהרגלי ודפוסי אכילה מזיקים, דבר אשר יכולות להיות לו השלכות בריאותיות בעתיד, לא פחות מאשר אצל ילדים הלוקים בהשמנת יתר). בשינוי אורחות החיים הכוונה היא לא רק לתפריט התזונה, אלא לכל אופן ההתנהלות היומיומית והספורטיבית בבית. יש להביא בחשבון כי הורים לעולם מהווים מודל עבור הילדים, ועל כן "נאה דורש, נאה מקיים" - אם ההורה יראה נכונות לשינוי ועקביות אז לילדים יהיה קל יותר לבצע שינוי גם כן. מה עוד שבמקום להיות ב"מוקד הבעיה", הקושי או השינוי הופכים להיות משפחתיים, דבר אשר יש לו השלכה על הפן הרגשי ומחזק את הילד.

בנוסף, מומלץ להיעזר גם באנשי מקצוע: תזונאים, מאמני כושר המתמחים בעבודה עם ילדים/מבוגרים עם השמנת יתר וכן פסיכולוגים. ההתערבות הטיפולית הרגשית אינה בהכרח ברמה של שיחות פרטניות או משפחתיות, אלא לעיתים קרובות יכולה להיות בדומה למה שמקובל גם בחו"ל טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים - קביעת תוכנית עבודה ופעולה שבועית, הצבת מטרות יומיות/שבועיות, קביעת מדיניות חיזוקים להצלחה. כל זאת כמובן מותאם לגילו של הילד. בנוסף, מפגשים קבוצתיים לילדים והורים ומפגשים משולבים נמצאו כאפקטיביים.

לקריאה נוספת:
השמנה, הפרעות אכילה והקשר להפרעות קשב
יש, יש, יש חגיגה - בלי שתייה מתוקה!
דיאטה לילדים: איך עושים את זה נכון?

רמת המאקרו - תקנות ואכיפה

מעבר לרמה האישית והמשפחתית, טוב היה אם במקביל בדומה לחו"ל היו נבנות תוכניות ברמה הלאומית להתמודדות עם בעיות ההשמנה ומיעוט פעילות גופנית: לדוגמה, עידוד ביצוע פעילות גופנית לבית הספר וממנו ומתן פרסים/תעודות ועוד למי שמתמיד בכל ימות השנה, עידוד לתרומה לקהילה בכל הקשור באורח חיים בריא, ביצוע 4-5 שיעורי חינוך גופני אפקטיביים במסגרות החינוכיות, ימי בריאות, הוצאת כל הג'אנק פוד מהקפיטריות בבתי הספר, חקיקת חוקים נוקשים בכל הקשור למזונות ובמיוחד אלה הבעייתיים ועוד ועוד. אגב, בארץ יש לא מעט חוקים טובים ומתאימים, אך הבעיה הגדולה הינה באכיפה כמובן. חוקים רבים הרי לא נאכפים ומכאן הדרך לבעיות שונות ובד בבד בתחום ההשמנה - קצרה.

מחקר מדאיג בהולנד

על פי מאמר שפורסם במגזין Trials Journal Peer Reviewed, הישנות השמנת היתר בקרב ילדים עלתה משמעותית בשלושה העשורים האחרונים בהולנד. ההנחה היא שעיקר הגורם לכך הם גורמים סביבתיים. עודף משקל של ההורים ומצב סוציו-אקונומי נמוך הם בין גורמי הסיכון להשמנת יתר אצל הילדים. השמנת יתר של ילדים משפיעה של הדימוי העצמי שלהם וההערכה העצמית, ויש לה תוצאות שליליות בהתפתחות החברתית והקוגנטיבית של הילד. ילדים שמנים נוטים להיות גם מבוגרים שמנים, מה שמגדיל את הסיכון שלהם לחלות במחלות לבביות, סוכרת סוג 2 ולפתח בעיות פסיכולוגיות. בנוסף, יש לאנשים שמנים עלייה של מספר הורמוני עיכול האחראים על התיאבון ועל צריכת המזון.

המבט לעתיד

המטרה הינה לבדוק את מידת ההשפעה של טיפול קוגנטיבי התנהגותי משפחתי שמטרתו שינוי באורח החיים המשפחתי על השמנת היתר של הילד, ולבסס ירידה במשקל לטווח ארוך ושמירה על התוצאות, ירידה בגורמי הסיכון לסיבוכים הנובעים מהשמנת יתר ושיפור הדימוי העצמי על ידי שינויים באורח החיים ולימוד של טכניקות התנהגותיות שונות. במחקר שנעשה בתחום כלל ילדים הסובלים מהשמנת יתר בגילאים 8-17 שחולקו באופן רנדומלי לקבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת. הניסוי עצמו נערך בקבוצות של 8-11 ילדים וכלל 5-7 מפגשים קבוצתיים לילדים ו- 5-7 מפגשים נפרדים להורי הילדים ומפגש אחד משותף בן שעתיים וחצי לילדים ולהורים יחד. הנושאים העיקריים שהועברו הם חינוך לתזונה נכונה, טכניקות של שליטה עצמית, כישורים חברתיים, פעילות גופנית ושיפור ההערכה העצמית. קבוצת הביקורת קיבלה עצות לגבי פעילות גופנית ותזונה נכונה. על מנת להשוות את הנתונים, הם הושוו לארבעים ילדים בני 8-17 שאינם סובלים מעודף משקל. מדדי הילדים נלקחו לפני הניסוי ולאחר שלושה חודשים (בתום הניסוי), ולאחר שנה ושנתיים מתום הניסוי. המדדים כללו מדדים ביוכימיים, מבדקי סיבולת לב ריאה ושאלונים בנוגע לאיכות החיים. מסקנות המחקר, יפורסמו במועד מאוחר יותר ויתבצע עדכון בעת המתאימה.

הכותב הוא ד"ר איתי זיו (Ph.D) מומחה לפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר, בשיתוף דגנית גלסמן, פסיכולוגית חינוכית מומחית ופסיכולוגית ספורט. אל האתר של איתי: www.itaiziv.co.il

עדיין לא רשומים לאתר? הצטרפו עכשיו ותקבלו את כל התכנים הכי מעניינים למייל שלכם!