גופן וקישורים
צבעים
סמן העכבר
בית | » | ערוצי תוכן | » | מחלות ובעיות | » | הקשר בין סטרס לבעיות במערכת העיכול |
מכירים את זה שאתם באים לרופא גסטרו, מספרים לו שכואבת לכם הבטן, שהיציאות שלכם לא מסודרות, שיש לכם מלא גזים - אבל כל הבדיקות יוצאות תקינות? הרופא מגרד בראש ואומר שאין לו מה לתת לכם, כנראה שיש לכם תסמונת המעי הרגיז וזה הכל בראש שלכם... מרגיז, נכון? בכתבה זו אסביר למה שניכם צודקים ומה ניתן כן לעשות עם זה!
עדי זוסמן, דיאטנית קלינית, מאמנת בריאות, 17.02.2014
אם אתם רוצים בטן רגועה - קודם כל תירגעו בעצמכם!
קצת היסטוריהמאז ומתמיד הרפואה העממית ראתה קשר הדוק בין מצבי הרוח שלנו לבין הבריאות. האמרות הנהוגות בלשון מדגימות את זה: לא לשמור בבטן, להוציא את מה שיש לי על הלב, תחושות הבטן, הקרביים מתהפכים, הלב צנח לתחתונים ועוד. גם ברפואה הסינית העתיקה האבחון שעושה הרופא לוקח בחשבון את כל התופעות - הפיזיות והנפשיות. לדוגמא: "המטופל סובל מצרבות, גיהוקים, כאבי בטן והתפרצויות זעם תכופות". אבי הפסיכולוגיה המודרנית, זיגמונד פרויד, הצביע על הקשר בין הגוף לנפש בהגדרתו את הביטוי הגופני של מצוקות הנפש כשלב ראשוני, קדום, של התפתחות האדם. גם קארל יונג, עמיתו, דיבר על הביטוי של התרגשות חזקה במערכת העיכול: "מתהווים עצבובים מופרזים של העצב... שסופם הפרעות עצביות של תפקוד הקיבה או המעיים...". הרפואה המערבית הפרידה בין הגוף לנפש במשך הרבה שנים, אך גם היא לאחרונה מתחילה להכיר בתופעות פיזיות ופסיכולוגיות כקשורות קשר הדוק. מה קורה בגוף שלנו כשאנו בסטרס?בשנת 1838, חוקר בשם Beaumont גילה את ההשפעה של התרגשות יתרה, חיובית או שלילית, על הפרשת מיצי קיבה. באותה מאה התגלתה מערכת העצבים שעוטפת את המעי והיא קיבלה שם - "המוח הקטן". מערכת העצבים של מערכת העיכול מתקשרת עם מערכת העצבים המרכזית שלנו, המוח, באמצעות מסלול שנקרא "ציר מוח-מעי". באמצעות הציר הזה המידע עובר בין המוח לבין מערכת העיכול וקובע את התפקוד של הגוף. כיצד זה קורה? כאשר אנחנו נמצאים במצב של סכנה, המוח שלנו עושה הכל כדי להציל ולשרוד. זה מנגנון הישרדות בסיסי, אבולוציוני, של כל יצור חי. איך מתנהל הגוף במצבי סכנה וצורך לשרוד? התגובה היא של "ברח או הילחם". כלומר, הגוף נכנס לכוננות ספיגה. הדם זורם לרגליים והידיים, אך לא למערכת העיכול. איננו אמורים לאכול או לעכל דבר במצב כזה, הגוף מוכן למלחמה או הימלטות. כאשר הדם אינו מוזרם למערכת העיכול יורדת הפרשת מיצי עיכול. כאשר יורדת הפרשת מיצי עיכול ואנזימים, עיכול וספיגת המזון מופרעים. אכילה במצבי סטרס יוצרת הפרעה בעיכול, אשר לאורך זמן יכולה להתפתח להפרעה בתפקוד של מערכת העיכול - קיבה, מעי דק או מעי גס וכו'. דיסטרס: תפסיקו לרדוף אחרי הזמן!בנוסף, כיום אנו יודעים שגם אוכלוסיית החיידקים שבמעי משתתפת בתקשורת של ציר מוח-מעי, הקשורה קשר הדוק למצב הנפשי. החיידקים מתקשרים עם המעי ב- 3 דרכים לפחות: הורמונאלית, חיסונית ועצבית (נוירונים). גם להיפך, כאשר האדם שרוי בסטרס מתמשך, החיידקים במעי נפגעים והאוכלוסייה שלהם משתנה. הבעיה מתחילה להיות כאשר אנחנו שרויים בסטרס לאורך זמן ממושך, כמו שקורה לעיתים קרובות בחיים המודרניים. אנחנו התרגלנו לחיות בסטרס והוא הפך להיות דיסטרס, מצב של סטרס מסוים, אשר גובה את המחירים הפיזיולוגיים והנפשיים משלו. מהו דיסטרס ואיך לזהות אותו? בדקו עם עצמכם: אם כל היום אתם מתנהלים בניסיון להספיק: לארגן את הילדים בבוקר, להגיע לעבודה בזמן, להספיק להכין את הדוחות או דברים אחרים שהבוס דורש, להספיק לצאת בזמן כדי להוציא את הילדים מביה"ס או הגן, להביא אותם לחוגים, לחזור הביתה, לקלח-להאכיל-להשכיב לישון, לסדר, לבשל, להיות עם בן הזוג ולזחול למיטה - אתם חיים בדיסטרס מתמשך. גם חיי הסטודנט רצופים מצבי דיסטרס, או ברוקר בבורסה, או רופא בכוננות ועוד ועוד. בהתחשב בעובדה שהפרעות במערכת העיכול הפכו להיות אחת הבעיות הנפוצות ביותר (כ- 50% מכל הביקורים במכוני גסטרו הם בגין תסמונת המעי הרגיז/ש) יש להניח שיש קשר בין אורח החיים המודרני לתופעות אלה. בנוסף, אנו עדים לעלייה מתמדת בשיעור מחלות מעי דלקתיות (קרוהן וקוליטיס כיבית), סרטני מערכת העיכול, תופעות כמו צרבת ורפלוקס וכדומה. עלינו לבחון את כל ההיבטים הקשורים לכך. לקריאה נוספת: כיצד מגיבה מערכת העיכול שלנו לסטרס או לדיסטרס?כאשר אנחנו חווים סטרס (או דיסטרס), מערכת העיכול מגיבה באופנים הבאים:
מחקר שבדק את הקשר בין משך וחומרת הסימפטומים של מערכת העיכול לבין עובי קליפת המוח, מצא קשר הדוק לכך. במחקר השתתפו 3 קבוצות: אנשים שסובלים מתסמונת המעי הרגיז, אנשים עם מחלת המעי הדלקתית קוליטיס ואנשים בריאים. החוקרים הצביעו על התאמה בין עובי אזורים מסוימים במוח, משך הסימפטומים ומצבי הרוח של הנבדקים. בקרב האנשים הבריאים לא נמצא עיבוי שנמצא בקרב המשתתפים האחרים. כך שבפעם הבאה שהרופא אומר לכם "זה הכל בראש שלך", ענו לו "זה נכון, דוקטור, וזה אמיתי לגמרי". אז מה עושים?כמו שמשתמע עד כה, יש לפעול במספר מישורים, פיזיים ונפשיים, אך גם תפיסתיים, כדי לשפר את המצב ולהרגיש יותר טוב:
לסיכוםאנחנו פועלים מתוך הרגלים שלנו. כדי לשנות את ההרגלים וללמוד לחיות ולהרגיש אחרת, רובנו זקוקים לעזרה של איש מקצוע. מצאו לכם מאמן טוב, היעזרו בדיאטנית לשנות את התזונה ופסיכולוג במקרה הצורך. זה החיים שלכם, וכדאי להינות מהם! הכותבת היא עדי זוסמן BSc ,MBA ,RD, דיאטנית ומאמנת בריאות, מומחית למחלות מערכת העיכול. |