המלצות לחימום ושמירה על בריאות טובה בחורף

לא נעים להיות חולים - שמרו על עצמכם ועל גופכם!

אנחנו הרי כבר יודעים שכאשר קר לנו והגוף חשוף לשינויים אקלימיים ואינו זוכה להגנה מספקת - מערכת החיסון שלנו נחלשת. כאשר מערכת החיסון קצת חלשה ואנחנו נמצאים שעות רבות בחללים סגורים יחד עם אנשים אחרים במוסדות החינוך, במשרדים, בתחבורה הציבורית ואפילו במעליות, אנחנו נחשפים לוירוסים ולחיידקים. מכאן ועד להיצמדות לחבילת הטישו, לכוס התה ולמיטה כשאנחנו עטופים בערימות ערימות של רחמים עצמיים - המרחק קטנטן. אז איך בכל זאת אפשר לשפר את סיכויי "ההישרדות" שלנו בימים כאלה?

התזונה ראשית

ירקות: בוודאי לא תופתעו לשמוע שוב שירקות טריים ובמיוחד מיצי ירקות ירוקים, כתומים או סגולים מכילים כמויות עצומות של ויטמינים ונוגדי חמצון ויכולים "להעמיד" אותנו על הרגליים. מיצי ירקות (בעונה זו יש להקפיד על טמפרטורה חמימה) מעלים את רמת האנרגיה שלנו ומכאן גם את יכולתו של הגוף להתמודד. בשבוע שעבר ניסיתי לשוחח עם מטופלת בטלפון, אלא שקולה כמעט לא נשמע והיא מלמלה משהו על כך שהיא נורא חולה. שכנעתי אותה להזדרז ולהגיע למסחטת המיץ ולהכין לעצמה שתי כוסות גדולות של מיץ ירקות עשיר. שעתיים אחר כך עם קול איתן וחזק היא יצאה מהמיטה ואפילו הצליחה להגיע אליי.

מרק ירקות או מרק העוף המסורתי: כשקר אנחנו זקוקים למזון חם. הסינים ובכלל עמי המזרח מקפידים, כדי לחזק את המערכת החיסונית, להגן על הטחול שאוהב חום ומזון שעבר חימום קל (כך נולדו הקדירות המוקפצות). לכן, הם מקפידים על ארוחה חמה בבוקר וארוחה חמה בערב ורק בשעות הצהריים הם ממליצים על ירקות חיים וגם אז שילוב עם מזון חם עדיף. למרקי הירקות והעוף אפשר להוסיף בצל ירוק חי. לידו ניתן להוסיף ג'ינג'ר מגורד שמסייע הן בחימום הגוף ואף ביעילות פעילותו כנגד גורמי המחלה. את הג'ינג'ר אפשר להוסיף לחליטות ולשלב אותו עם תה ירוק או קינמון ולהמתיק בדבש איכותי, רצוי דבש אקליפטוס - כמעט אנטיביוטיקה, אך יותר בריא והרבה יותר טעים.

תבשילי קטניות: מעבר לשלל תכונותיהן התזונתיות של הקטניות, הן פשוט מסייעות לנו לשמור על חום. האם שמתם לב כמה זמן לוקח לקדירת קטניות להתקרר? וכדי לשמור על החום להשתמש בהמון תבלינים מחממים: בנוסף לג'ינג'ר והקינמון שכבר הזכרתי כדאי להוסיף: חוואיג', הל, כורכום, אגוז מוסקט וגם שום. השום, מלבד היותו מחמם, הוא בעל השפעה אנטיביוטית חזקה. הכורכום, הג'ינג'ר והשום מסייעים גם בטיפול בדלקות, בהורדת כולסטרול ובדילול הדם. אנשים שמטופלים במדללי דם חייבים להקפיד על כמויות מתונות של תבלינים אלה.

שיבולת שועל: אם בכל זאת חליתם, אפשר להינות גם מדייסת שיבולת שועל. הפתיתים הטעימים הללו מכילים בין השאר גם סיב תזונתי בשם בטא גלוקאן המסייע בחיזוק יכולת החיסון של הגוף כנגד חיידקים, וירוסים, פטריות, טפילים, תאים סרטניים ורדיקלים חופשיים. את הדייסה ניתן להכין על בסיס מים או תחליפי חלב מאורז, שיבולת, שועל, קינואה ואפילו סויה. כשאנו מצוננים עדיף להימנע מצריכה של חלב ותוצרתו, אולי פרט ליוגורט שעשיר בחיידקים פרוביוטיים, כפי שתראו להלן.

לקריאה נוספת:
לוקחים אחריות על הבריאות
שפעת: טיפים למניעה וטיפול
תזונת חורף: כיצד מיישמים?

תרופות מן הטבע

בחנויות טבע רבות אפשר למצוא גם צמחי מרפא מיובשים המתאימים לחליטה. בריכוזים גבוהים צמחים אלה משמשים כתרופות יעילות מאוד, אך גם בחליטה הביתית ניתן להיעזר בהם מאוד ולהקל מצבים של הצטננות ומחלה. אם נדבקתם ליגמו 4 כוסות ביום לפחות של חליטת אכיניציאה ואסטרגלוס בשילוב של תה ירוק. אם יש לכם בגינה או באדנית שיבא (או יותר מומלץ זוטא), הקפידו לשתות לפחות 4 כוסות ביום של חליטה, מובטח שתמנעו שפעת אך גם מחלות רבות אחרות (הזוטא מכילה חומר פעיל בשם ארטמיזין שידוע ביעילותו אפילו בריפוי מחלות הסרטן).

כן, יש גם חיידקים טובים

קו ההגנה החיסוני הראשון שלנו הוא אוכלוסיית החיידקים הידידותיים שאמורים לשכון בצמידות גדולה לדפנות המעיים. אוכלוסיית החיידקים הזו הקרויה החיידקים הפרוביוטיים (כלומר אלה שתומכים בחיים) נצמדת למצע סיבים - הפרביוטיקה. חיידקים אלה יוצרים מסה נגדית לחיידקים גורמי מחלות וגם פטריות ווירוסים. הם יצרנים של ויטמינים מקבוצת B החיוניים לשיפעול אנזימים בגופנו והם אפילו מייצרים 95% מהסרוטונין בגוף - אותו מוליך עצבי שאחראי למצב הרוח שלנו, לנמרצות שלנו, ליכולתנו לשלוט במשקל גופנו ועוד. אופיה של אוכלוסיית החיידקים הזו נקבע כבר בשנות חיינו הראשונות והוא בעל תפקיד מכריע בקביעת מסלול הבריאות שלנו במהלך החיים. אופי התזונה שלנו, כמו גם התרופות שאנחנו צורכים, חומרי ההדברה שאנחנו מכניסים אל גופנו עם המזון, כימיקלים שמקורם במזון מתועש ובהם צבעי מאכל וגם צריכה מופרזת של אלכוהול, סוכרים, עישון ודומיהם, כל אלה פוגעים בחיידקים הידידותיים, מחלישים את הכושר החיסוני וחושפים אותנו לפגיעתם הרעה של גורמי מחלות.

המון סיבים שמקורם במזון מהצומח, חמוצים מתוצרת עצמית שעשירים בחיידקים פרוביוטיים ומוצרי חלב שעברו תסיסה כמו יוגורט, עשויים להעשיר ולתגבר את החיידקים הנפלאים הללו. זו גם הסיבה שכאשר לוקחים אנטיביוטיקה - כדאי לשקם את מערכת העיכול בסיוע של תוספים פרוביוטיים. אז כן, כדי לחזק את חוסנו של הגוף ושל מערכת החיסון עלינו לחזק את אוכלוסיית המעיים הידידותית. במידת הצורך להוסיף חיידקים ידידותיים באמצעות תוספים.

לקום מהכסא - מוכרחים

ועוד טיפ קטנטן לסיום. מערכת הלימפה שלנו - זו המוליכה ומייצרת את הגורמים החיסוניים בגוף, נעה מכוח התנועה שלנו. כדי לשפר את יעילות התפקוד החיסוני כדאי לנוע וגם לעסות את הגוף, להבריש אותו עם ליפה ואפילו לבקר בסאונה. מה שמתאים לקור הסקנדינבי בוודאי יאפשר גם לנו להינות מבריאות טובה הרבה יותר.

הכותבת היא עמרית בן סירה, ד"ר לנטורופתיה ומטפלת ברפואה טבעית משולבת. אל האתר של עמרית: www.dromrit.co.il

עדיין לא חברים שלנו בפייסבוק? הצטרפו עכשיו!