שלום חברים! אז שאלת השאלות היא איזה דג עדיף אמנון נסיכת הנילוס או סלמון? אז הנה התשובות ועוד קצת:
א?מ?נו?ן או מו?ש?ט מצוי באגמים ונהרות חמים באפריקה, אסיה ואמריקה הדרומית. האמנון ניזון בעיקר מן הצומח אך מספר מינים ניזונים מן החי. את האמנונים למטרות אכילה דגים או מגדלים בבריכות. האמנון (מושט) הוא דג של מים מתוקים החי באזורים חמים. מאחר שהוא לא גדל במים קרים, אין בו חומצות שומן מסוג אומגה 3 והוא נחשב לדג שמן יחסית. סלמון או בעברית אילתית הוא דג הקיים באוקיינוס האטלנטי והשקט וכן בימות הגדולות. בדרך כלל דגי סלמון בוקעים מן הביצה במים מתוקים, נודדים לים ושבים להתרבות במים מתוקים. כיום, קיים חשש באשר להידלדלות אוכלוסיית דגי הסלמון באוקיינוס האטלנטי ובחלקים מסוימים של האוקיינוס השקט. צבע בשרו של דג הסלמון נע בין כתום לאדום, מקורו של צבע בשר הסלמון בפיגמנטים קרוטנואידיים, במיוחד אסטקסנסין. מקור הפיגמנט בדגים הגדלים בטבע הוא באכילת סרטנים (סרטן הפלנקטון). כיוון שצרכנים אינם נוטים לרכוש דגי סלמון אשר בשרם לבן, מגדלי דגי הבריכות מוסיפים את הפיגמנט למזונם של הדגים באופן מכוון, זאת כיוון שמזון דגי הבריכות אינו מכיל בדרך כלל פיגמנטים. סלמון הוא דג מאכל פופולרי. הוא נחשב למאכל בריא יחסית הודות לתכולה הגבוהה של חלבון בבשרו ורמות נמוכות של שומן וכן הודות לתכולה הגבוהה של אומגה 3. אולם, בהתאם לדיווחים בירחון Science, דגי סלמון אשר גודלו בבריכות דגים עלולים להכיל רמות גבוהות של דיאוקסין. רמות הרעלן PCB עשויות להיות גבוהות פי שמונה בדגי סלמון שגודלו בבריכות מאשר בדגים שגדלו בטבע ואף רמות אומגה 3 נמוכות יותר בדגי בריכה מאשר בדגי פרא. על כן, יש להעדיף דגי סלומון קפואים מהאוקיינוס הצפוני, שמיובאים לארץ בכל רשתות השיווק. נסיכת הנילוס הוא דג מאכל החי במים מתוקים. השם "נסיכת הנילוס" הוא שם מסחרי בו משווק הדג למאכל בישראל, בדרך כלל כפילטים קפואים המיובאים מקניה וטנזניה. בשרו של נסיכת הנילוס נחשב לשמן יחסית, אין בו חומצות רב בלתי רוויות משום שהוא גדל באזורים חמים, ואין בו יוד משום שהוא דג של מים מתוקים.
דגים משמשים למאכל בכל רחבי העולם והם משמשים כמקור ראשי לחלבון ומהווים 14-16% של חלבון מן החי בתפריט אוכלוסיית העולם. כמו כן, יש בהם ברזל ו- B12. קיימים למעלה מ-27,000 מינים של דגים, אולם, רק מספר קטן של דגים משמשים בדרך כלל למאכל. קיימות דרכים מגוונות להכנת דגים למאכל, ביניהן ניקוי הדג ואכילתו נא, בישול, אפייה, טיגון, צלייה, אידוי והחמצה.
קיימת אבחנה בין דגי ים (דגי ים עמוק, דגי ים רדוד) ודגי מים מתוקים (קרים וחמים). האבחנה עוזרת לנו לגלות את הערכים התזונתיים שקיימים בכל קבוצה וקבוצה. דגי מאכל, במיוחד דגי ים, מכילים ריכוז גבוה של אומגה 3 חומצות שומן רב בלתי רוויות, אשר אינן גורמות לתחלואה לבבית. יש המשערים כי צריכה קבועה של דגי ים היא הגורם לשיעור התחלואה הלבבית הנמוך בקרב שבטי האסקימו באלסקה, קנדה וגרינלנד. כך גם משערים כי תפריט קבוע של דגי מאכל הוא שתורם לתוחלת החיים הארוכה בקרב בני העם היפני ובארצות סקנדינביה. כמו כן, כל דגי הים, ללא יוצא מהכלל, מכילים הרבה יוד, שחיוני לתפקוד התקין של בלוטת התריס, האחראית לחילוף החומרים בגוף, לגדילה, התפתחות, בניית העצמות, ייצור חלבונים, לתפקוד המוח ולפוריות. את היוד מקבלים הדגים מהמלח, שם הוא נמצא בשפע. לעומת זאת, גופם של דגים שגדלים במים מתוקים דל ביוד, משום שהמים דלים במלחים.
בתיאבון!
|