השמנה אצל עוזרות בית ומטפלות זרות

חייבים לעצור את ההשמנה - גם של העובדים הזרים

הסיבות להשמנת המטפלים בישראל

חשוב לציין שבמדינות מהן מגיעים אותם מטפלים, האוכלוסייה לא סובלת מהשמנת יתר כמו בישראל, ולכך השפעה רבה כמובן על רמת התחלואה באופן כללי ועוד. לדוגמה, בהודו מידת ה- BMI והמשקל של האוכלוסייה נמוך יותר מאשר בישראל מסיבות שונות, ודיון על כך ייערך בהזדמנות אחרת.

למרבה הצער, אחרי שנים של שהות בישראל כמטפלים ניתן לזהות דפוס של השמנה ושינוי גופני שלילי (ירידה במסת הגוף הרזה ובמקביל עלייה במסת הגוף השמן) אצל אותם מטפלים. הדבר מתרחש בעיקר בשל הסיבות הבאות:

• שפע המזון: השפע הקיים באותו בית או בית עסק בו הם עובדים בתפקיד זה או אחר, מביא לכך שהצריכה הקלורית הינה רבה יותר מהנדרש. הדבר אקוטי במיוחד אחרי גיל 40, אז חלה ירידה עקיבה בתפקוד מערכות הגוף השונות ועלייה במשקל ואחוז השומן. בחלק ניכר מהמקרים, זו אינה שאלה של "האם?", אלא בעיקר "מתי?".
• מגוון המזון: במקרים רבים מגוון המזון הקיים במדינתנו, בהשוואה למדינה מהם מגיעים העובדים, מהווה עבורם "אטרקציה". עובדה זאת גורמת להם לאכול ולטעום מהכל, דבר שבהכרח יגרום להשמנה רבה.
• זמינות לאכול: הזמינות לאוכל 24 שעות ביממה במרבית המקרים, האפשרות לאכול ללא הגבלה כלל והעיקר מתי שחפצים. הדבר שכיח במיוחד בבתים פרטיים (בהם ישנם מטפלים), וכן גם במקרים של מטפלים בבתי אבות, בתי חולים וכדומה.
• שעמום ובדידות: מטפלים רבים חווים קושי רגשי רב במרחק מביתם וממשפחתם, וכן בעבודה הקשה והסיזיפית (רגשית ופיזית) שהם עובדים בה. כתוצאה מכך, רבים מן העובדים הזרים "מתנחמים" במזון, דבר אשר גורם לעלייה רבה במשקל.
• אורח חיים סדנטרי (יושבני): אופייני בחלק מהמקרים אצל מטפלים רבים ולכך השפעה מכרעת על מידת ההשמנה והעלייה האפשרית בתחלואה. נציין ונאמר שגם בתור מטפלים בבית אבות למשל, אין צורך בפעילות גופנית משמעותית ובמרבית שעות היום התנועה היומיומית הנה מועטה במיוחד, הן אצל הקשישים והן אצל המטפלים. במקרה זה נציין שללא ביצוע פעילות גופנית אפקטיבית, פעילות אירובית ואנאירובית יחד, לא קל בכלל לשמור על המשקל במעגלי החיים. מחד, נזכיר שפעילות גופנית ממוצעת לא ממש מסייעת לירידה במשקל. מאידך, היא תורמת רבות לשינוי חיובי בהרכב הגוף (פגיעה קטנה יותר במסת הגוף הרזה בעת תהליך של דיאטה) ועוד. אגב, הבעיה באורח חיים יושבני הינה גם אי הפעלה של סיבי השריר הלבנים - האנאירוביים, לאחר תקופה ארוכה של חוסר פעילות בכלל ופעילות גופנית אפקטיבית בפרט.
• חוסר מודעות: המודעות הנמוכה לאורח חיים בריא וסוג האוכל באותם בתים פרטיים לא תמיד איכותי, וגם לכך השלכה על העלייה במשקל ואחוזי השומן. חשוב לציין שיש קשר ישיר בין המשקל ואחוז השומן לבין מצב הבריאות של האדם, הרי אצל אנשים כבדי משקל התחלואה רבה ומשמעותית יותר מאשר אצל רזים. הדבר תלוי, כמובן, בדרגת ההשמנה ובפיזורה (שומת תת עורי לעומת שומן ויסצרלי). עודף משקל של 10 ק"ג לא ממש דומה לעודף משקל של 30-40 ק"ג ויותר. במקרה שכזה עולה, במידה רבה מאוד, הפוטנציאל לתחלואה.
• סוג העשירון והקשר להשמנה: ידוע שלסוג העשירון וההכנסה הכספית יש קשר למידת ההשמנה, סוג המזון הנצרך ועוד. מזונות פשוטים (כמו קמח לבן, סוכר לבן, לחם לא מלא ועוד) מסובסדים וזולים יחסית למזונות מלאים ובריאים יותר שאינם מסובסדים ועלותם גבוהה יותר. אי לכך, גם צריכה של מזונות "איכותיים" על ידי אותם מטפלים, בין אם נמצאים בבתים של אנשים או במוסדות שונים, לא תמיד מתרחשת. לכך גם השפעה על מידת ההשמנה והבריאות של הזרים הנמצאים בישראל (לדוגמה, קמח מלא תורם תוספת סיבים לתזונה, דבר אשר משפיע על כמות המזון הנצרך).

לקריאה נוספת:
סוכרת: מהי ומה הקשר לתזונה?
שומנים ושמנים: סוגים וצריכה נבונה
בעיות תפקודיות אצל הסובלים מהשמנה קיצונית

השלכות וסיכום

חשוב לציין כי כתוצאה מההשמנה ומהתזונה השונה אותה אוכלים האנשים שהגיעו מארצות שונות לארצנו, ניתן לראות נטייה רבה לפתח מחלות מסוימות הקשורות ישירות למצבם המטאבולי, כדוגמת סוכרת. ישנה עלייה בשכיחות מחלת הסוכרת בקרב עולי אתיופיה - ככל שעולה הוותק בארץ. שיעור הסוכרת בקרב עולי אתיופיה עומד על 0.4% בעת העלייה לארץ, ארבע שנים מיום העלייה לארץ - שיעור התחלואה בסוכרת הוא 8.9%, שבע שנים מיום העלייה לארץ - שיעור התחלואה בסוכרת הוא 9.6%, ובתקופה של 10-16 שנים מיום העלייה לארץ, שיעור התחלואה בסוכרת הוא 16.6%.

לסיכום, עובדים זרים בהחלט עלולים להגיע למצב של השמנה קשה בארצנו. חשוב מאוד לזכור זאת ולנסות לעזור לאותם עובדים שלא להגיע למצב זה. יש לזכור כי השמנה היא תחלואה בפני עצמה ומעודדת מאוד תחלואות נלוות כגון סוכרת, טרשת עורקים ועוד.

מקורות:
האגודה לזכויות האזרח בישראל: עולי אתיופיה לוקים בסוכרת עם העלייה ארצה.

נכתב על ידי:

• ד"ר איתי זיו (Ph.D), מומחה לפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר.
• איתי אהרונסון, "מישהו לרזות איתו", דיאטן קליני וספורט.