המיתוסים והעובדות
- רוב העיכול מתרחש בקיבה: לא נכון! רוב העיכול מתרחש במעי הדק. למעשה, תהליך העיכול ופירוק המזון מתחיל כבר בפה בשעת הלעיסה, אך רוב העיכול והספיגה מתרחשים במעי הדק, ומיעוטם בקיבה. בניגוד לאמונה הרווחת, המזון אינו מתעכל בסדר בו הוא נכנס לקיבה, אלא מתפרק כולו יחד, כך שכאשר כל פירוק המזון לחתיכות קטנות מסתיים, הוא משתחרר למעי הדק יחד.
- אם תקצצו בכמות המזון אותה אתם אוכלים, בסופו של דבר קיבתכם תתכווץ ותהיו פחות רעבים: לא נכון! ברגע שאנו מתבגרים, קיבתנו נשארת כמעט באותו הגודל. אכילה מועטה יותר אינה מקטינה את הקיבה, אלא עוזרת לווסת מחדש את "תרמוסטט התיאבון" שלנו כך שלא נרגיש רעבים כמו לפני, ויהיה לנו קל יותר לדבוק בתוכנית האכילה (תוך שינוי בהורמונים אשר קשורים לרעב ושובע).
- לאנשים רזים יותר יש קיבה קטנה יותר מלאנשים בעלי עודף משקל: לא נכון! גודל הקיבה לא נמצא בקשר ישיר למשקל. לאנשים שהינם רזים באופן טבעי יכול להיות אותו גודל של קיבה כמו לאדם מלא או אפילו קיבה גדולה יותר. ראייה לכך היא שאנשים אשר עוברים ניתוח לקיצור קיבה וקיבתם היא כגודל של אגוז, יכולים עדיין "להערים" על הניתוח ולעלות במשקל.
- פעילות גופנית כמו כפיפות בטן יכולה להקטין את בטן: לא נכון! שום פעילות גופנית אינה יכולה לשנות את גודלו של איבר מסוים. היא יכולה לעזור לשרוף את שכבות השומן המצטברות בגוף, כמו כן, היא יכולה לגרום לשרירים להיות הדוקים יותר באזור הבטן. מה שחשוב הוא אכילה נכונה וירידה במשקל על מנת להשיל לא רק את השומן "החיצוני" באזור הבטן (אותו אנו רואים), אלא את השומן הבטני הפנימי, אשר מקיף איברים פנימיים.
לקריאה נוספת: 10 מיתוסים ואמונות בנוגע לדיאטה 10 עובדות על השמנה בטנית סידן: כל העובדות
- מזון אשר כולל סיבים מסיסים יכול לגרום לגזים ובעיות עיכול יותר מאשר מזון המכיל סיבים לא מסיסים: נכון! רבים חושבים שכאשר הם צורכים מזון המכיל סיבים תזונתיים יותר "עדינים" כגון סובין שיבולת שועל, עדשים ומיץ תפוזים - הם גם מקלים על העיכול שלהם, בעוד קורה ההיפך. סיבים מסיסים דורשים עיכול על ידי חיידקי מערכת העיכול, דבר אשר יכול לגרום לגזים ולנפיחות, בעוד שסיבים אשר אינם מסיסים (כגון סובין חיטה, סיבים המצויים בקורנפלקסים שונים, לחם מחיטה מלאה, כרוב ועוד) אינם מתעכלים כלל, כך שלא נוצר גז כלל.
- ירידה במשקל עוזרת להפחתת רפלוקס מהקיבה ומסייעת לצמצום הופעת צרבות: נכון! ירידה של אפילו 1 ק"ג מהשומן הבטני, עוזרת בהפחתת הרפלוקס מהקיבה. ככל שכמות השומן בטני גדולה יותר, כך יש יותר לחץ על הסרעפת, ודחיפה של החומצה כלפי מעלה, לכיוון הפה.
- אכילה לפני השינה יכולה לגרום לנו לעלות במשקל מהר יותר, מאשר אם נאכל את אותו המזון לאורך היום: נכון חלקית! אנו יודעים כי כמות הקלוריות אותה אנו מכניסים בתקופת זמן לעומת הקלוריות שאנו שורפים היא זו שמשנה, וגורמת לנו לעלות או לרדת במשקל. אך כיום כן ניתן למצוא מחקרים בחיות ובבני אדם אשר מדברים על כך שהימנעות החטיפים לאחר ארוחת הערב עוזרת למנוע עלייה במשקל. אכילה בלילה יכולה לגרום לשיבוש השעון הפנימי, ולגרום לשינוי בהורמונים הקשורים לרעב ותיאבון. בנוסף, אכילה בלילה, כאשר אנו עייפים או לחוצים, יכולה לגרום לבעיות עיכול, גזים, נפיחות וצרבת. גם למערכת העיכול יש "שעון" המווסת את העיכול וגורם לו להתרחש בקצב ובזמן המתאים. כך שכאשר אנו עייפים, גם אותו שעון "עייף" וגורם לפחות התכווצויות אשר מניעות את האוכל קדימה במערכת העיכול.
- הכי חשוב לצרוך סיבים תזונתיים על מנת לשפר את מצב "היציאות": לא נכון! סיבים תזונתיים אכן חשובים מאוד למניעה של עצירות, אך מחקר גדול מגלה כי דווקא צריכה של כמות מספקת של נוזלים (מים), היא זו שהכי עוזרת בטיפול במצבי עצירות. שתיית מים "על הבוקר", אחר שאנו קמים משינה, פעמים רבות עוזרת לפתור בעיות של עצירות אשר מתרחשות. הקפידו על 2 כוסות מים גדולות לאחר הקימה שנת היופי שלכם...
נכתב על ידי שמרית הלר, דיאטנית קלינית. אל האתר של שמרית: www.al-hamishkal.co.il
|