צבעי מאכל

באיחוד האירופי בכלל ובישראל בפרט, הסימון לצבעי המאכל על גבי המוצרים מתבטא באות האנגלית E. בארה"ב מציינים את צבעי המאכל במספרי FD&C (אוכל, תרופות וקוסמטיקה).

יתרונות וחסרונות

1. צבעי המאכל ידועים בחשיבותם גם לתעשיית הטקסטיל, בכך שהם משפרים את עמידות הצבע בכביסות הבגדים.
2. מקנים למזון מראה האטרקטיבי לצרכן.
3. עלולים לגרום לאלרגיות, נזלת, קשיי נשימה, כאבי ראש, אי תקינות מערכת העיכול וכאבי בטן.
4. עלולים להוות סכנה לגידולים סרטניים.
5. מסוכנים לבריאות הגוף, בדגש על צבעי אזו וצבעי זפת הפחם, המבוססים לרוב על נפט, פחם וכימיקלים.

הערות מיוחדות

1. מומלץ לשים לב לכמויות צבעי המאכל שאנו צורכים ביום וזאת למען בריאותינו.
2. צבעי המאכל הטבעיים יקרים יותר מצבעי המאכל המלאכותיים. לכן, השימוש בצבעי המאכל המלאכותיים הינו רחב יותר מצבעי המאכל הטבעיים, משום שהוא משתלם כלכלית ליצרנים.
3. יצרנים נוהגים להוסיף צבעים למזון כדי "להעלים" סימני קילקול של מזונות. לדוגמא, צביעת תפוזים רקובים בצבע מאכל כתום.
4. האוכלוסייה הצורכת כמות רבה מאוד של צבעי מאכל הינה אוכלוסיית הילדים, אשר צבעי המאכל לוכדים את עיניהם ומושכים אותן.
5. בישראל יש היתר להשתמש בצבעי המאכל המלאכותיים (לא כולל את הרעילים והמסוכנים מאוד לצרכנים).
6. ישנם צבעי מאכל העשויים מזפת הפחם ובהם נכללים הצבעים הצהובים, הכתומים והשחורים, מהם גם מזפתים גגות וכבישים.
7. מודעות הציבור לנזקי צבעי המאכל גוברת עם הזמן. כמו כן, במוצרים אשר אין בהם צבעי מאכל, דואגים היצרנים להדגיש זאת עליהם.