התפתחות האישיות של נערים ספורטאים

כל המשפחה נרתמת למאמץ ולאורח החיים של הספורטאי

יש לזה מחיר

מאמנים מקצועיים ומנוסים הינם "בעלי טביעת עין" ומאתרים ילדים ברוכי כישרונות על נקלה. ההבדל בין ספורט "חובבני" (או ברמת "חוג") ובין ספורט תחרותי, הוא כמו הבדל בין "שמים וארץ". כאשר ילד עובר לתחום התחרותי/הישגי, הדבר מחייב שינוי קיצוני וחד באורח החיים. למעשה, מדובר בויתור על "אורח חיים של ילד רגיל", ומעבר חד אל עולם "המבוגרים" - עולם האחריות, המשמעת הקפדנית, הויתורים וסדרי עדיפויות. מעבר לויתור על אורח חיים של "ילד רגיל",  לעיתים מדובר בויתור על "הילדות": היכולת להיות ילד אשר "זורם עם החיים", "חסר דאגות, " לעיתים גחמני ולעיתים ילדות המתנהג באופן הצעיר לגילו הכרונולוגי. ילד שהינו ספורטאי תחרותי מצופה להיות בין רגע "בוגר", וכמובן שמשפחתו מצופה לבצע אף היא את השינוי בהתאם, לעיתים עד כדי "עבודה אצל הילד הספורטאי" - הבית מתנהל סביב צרכי הספורטאי, לעיתים גם במחיר "פגיעה" באחים במשפחה (על זה נרחיב במאמרי המשך).

עיצוב האישיות

מעבר ל"מחירים" היומיומיים שהספורטאי ובני משפחתו "משלמים" (עליהם נכתב במאמר אחר שהתפרסם לא מכבר), למעבר ממצב ילדותי למצב בוגר באופן חד יש השלכות על כלל ההתפתחות של האישיות, דבר אשר למעשה משפיע על כל ההוויה של הספורטאי כאדם. תהליך התבגרות כולל התפתחות של שליטה עצמית על מחשבות ועל התנהגות. שינוי זה יכול להיות מוטמע בהצלחה אם מתרחש באופן הדרגתי, מבוקר בקצב ובזמן המתאים. התבגרות מואצת או מוקדמת מדי יכולה ליצור בלבול, ובהמשך אישיות שאינה מספיק בוגרת, מגובשת או מורכבת מספיק. למשל, התפתחות של אישיות "חד מימדית" - כלל הדימוי העצמי וההתנהלות הם סביב הספורט עד כדי היעדר מיומנויות או הכשרות בתחומים אחרים. בעבר למשל, רבים מן הספורטאים המקצועיים היו פורשים מבתי הספר או מלימודים סדירים, ומכאן שבהגיע עת "הפרישה", חסרו כלים למעבר לחיים בעולם האמיתי. מחקרים בגרמניה אפילו מצאו כי חלק מ"ילדי הפלא" שאותרו וטופחו בגיל צעיר כספורטאים תחרותיים, לא הגיעו לרמה הספורטיבית הגבוהה ביותר והמצופה כבוגרים, דבר שהיום משוייך גם ל"בנייה" לא נכונה של אישיות הספורטאי והתבגרות הספורטאי. מעבר ל"תוצר הסופי" הבוגר, להתבגרות מואצת ישנה השלכה גם על התפקוד היומיומי של הילד הספורטאי: התמודדות עם הפערים שחווים הילדים/בני נוער בין גילם הכרונולוגי, רצונותיהם ושאיפותיהם כילדים לבין אורח החיים הדורשני הספורטיבי אשר סותר רצונות אלה ולעיתים אף מדכא אותם. מצב של דיכוי רצונות או התעלמות מהם עלול להביא ליצירת התנגדות, תסכול וירידה במוטיבציה ותפקוד עד כדי פרישה מפעילות ספורטיבית או התנהלות מרדנית. במקרים אחרים, ספורטאים אלה "ילמדו" להתעלם מרצונותיהם ושאיפותיהם, דבר אשר עלול להפוך אותם לפסיביים וחסרי מיומנויות התמודדות "בעולם האמיתי" שמעבר לספורט.

לקריאה נוספת:
יחסי מאמן-ספורטאי: תנאי חשוב להצלחה
מעבר מספורטאי למאמן: כמו מעבר מילד להורה
קרוספיט: שיטת הכושר שכובשת את העולם

מכאן נודעת חשיבות רבה להכשרת מאמנים להתמודדות עם הפן ההתפתחותי רגשי/אישיותי של ילדים ובני נוער כספורטאים ובפרט כבני אדם מורכבים ורב ממדיים. מן הצד השני, אסור לשכוח את הערך המוסף שיש לבני נוער שגדלים להיות ספורטאי הישג, והדבר כרוך במידה רבה בכל הפן של ערכים. לדוגמא, הקניית ערכים בתחום אומניות לחימה הינה ברמה הגבוהה ביותר. לכן, ילדים שבוחרים בספורט הישגי מתחום זה ומצטיינים בו, נהנים גם מהפנמה של ערכים מסוימים שסביר להניח שילוו אותם לכל החיים. זאת ניתן לראות בנקל אצל ספורטאי הישג שהיו פעילים שנים רבות וערכים עליהם הם גדלו מלווים אותם בכל מעגלי חייהם. זה יוצר, ללא ספק, גם שונות לעומת ילדים אחרים בני אותו גיל של הילד/נער ספורטאי. אזי, הדבר משפיע גם על בגרות מוקדמת יותר של אותו ספורטאי צעיר. עליה וקוץ בה ושוב בראייה מעט ביקורתית, לעיתים הרמה הערכית האישית היא עד כדי כך גבוהה עד שהנער/ה ספורטאי/ת עשויים לחוש שאין להם שפה משותפת עם בני גילם "שנשארו" אי שם מאחור מבחינת הבגרות הפסיכולוגית שלהם. בנוסף, נציין, שבחיים האמיתיים, לאחר פרישה מספורט הישגי, עולים עד מאוד הסיכויים להצליח בתחומים שונים, כמובן בהינתן הכוונה נכונה מבעוד מועד, זאת באם נשמרו גם ערכים משמעותיים שהופנמו אחרי שנים רבות של עשייה ספורטיבית ופעולות כאלה ואחרות שלא כולן בתחום הספורטיבי כמו מתן כבוד ליריבים, תרומה לקהילה, עמידה בלוחות זמנים, רווח והפסד, הערכת סמכויות, קבלת מרות ועוד ועוד.

לסיכום

הפיכת ילדים ובני נוער לספורטאי הישג - מחד לא פשוט ומצריך הרבה חשיבה, תשומת לב, הבנת המורכבות, עבודה והשקעה של אנשי מקצוע - מעטפת מקצועית פיזית ומנטלית כאחד, ובד בבד גם לא מעט ממון (לפחות בישראל). אולם, יש בתהליך זה גם רווחים פוטנציאליים לא מעטים באם עיצוב האישיות מתרחש כך שאותו ילד שנעשה נער בוגר ומבוגר, מהווה דוגמא אישית לסובבים אותו ומצליח בתחומים רבים במעגלי החיים השונים.

הכותבת היא דגנית גלסמן - פסיכולוגית חינוכית מומחית ופסיכולוגית ספורט, וד"ר איתי זיו - מומחה לכושר גופני. אל האתר של איתי: www.itaiziv.co.il