גופן וקישורים
צבעים
סמן העכבר
בית | » | ערוצי תוכן | » | חדשות האוכל והבריאות | » | מחקרי בריאות | » | מחקר חדש על תסמונת המעי הרגיז |
אנשים הסובלים מתסמונת המעי הרגיז שומעים מהרופאים פעמים רבות ש"אין להם כלום" או ש"הכל בראש שלהם", משום שכל הבדיקות יוצאות תקינות ואז החולה עלול להיתפס כסובל מבעיה פסיכולוגית. קשה לתאר עד כמה אנשים ש"אין להם כלום" סובלים, ועד כמה איכות חייהם נפגעת מהסבל הזה. כמה שזה מתסכל ומייאש, נכון?
קרן הוד, דיאטנית קלינית M.Sc, 26.01.2014
תסמונת המעי הרגיז מגבילה אותנו רבות
מהי תסמונת המעי הרגיז ולמה היא גורמת?תסמונת המעי הרגיז היא הפרעת המעי התפקודית השכיחה ביותר, ורוב הסובלות ממנה הן נשים. נכון להיום, הטיפול במעי רגיז הינו סימפטומטי ותת אופטימלי. אין יום שעובר במסגרת עבודתי שאינני שומעת ממטופליי את סבלם בעקבות בעיות במערכת העיכול. רוב התלונות מתייחסות לתחושת אי נוחות, נפיחות, עצירות, כאבי בטן, גזים ושלשולים, הפוגעות באיכות החיים, מחוסר יכולת להתרכז ועד לתחושת עייפות וחוסר אנרגיה. הכרתי מטופלים, שהבטן משנה להם את התוכניות, והם נמנעים מיציאה מהבית, מוצאים את עצמם חסרי חשק להתלבש בגלל בטן נפוחה ופשוט לומדים לחיות עם זה. פגשתי הרבה נשים פנויות שלא אוכלות כלום לפני דייט על אף תחושת הרעב המנקרת, מהחשש שתכאב להן הבטן, ובכלל הרבה אנשים פנויים ופנויות, נמנעים מלהכיר בני זוג בשל החשש מדחייה, כי "מי ירצה להכיר אנשים עם בעיות כאלו". מטופלים סיפרו לי על בחירת מקומות הקניות לפי איכות השירותים, זמינותם וניקיונם, וכן על אנשים שאינם נוסעים לחו"ל בשל החשש משירותים משותפים ועמידה בתור לשירותים, או שאינם יוצאים לטיולי קמפינג בשל החשש לזמינות של שירותים נוחים. תוצאות מחקרים קודמיםבמאמר שפרסמתי בספטמבר 2011 במגזין Neurogastroenterology and Motility עם שותפיי מהמכון הגסטרואנטרולוגי בבית החולים איכילוב ובלינסון, מתוארים ממצאי המחקר שערכנו על חולי תסמונת המעי הרגיז. לפי המחקר שלנו ומחקרים קודמים, תסמונת המעי הרגיז קשורה לגורמים רבים, כגון תהליכי דלקת בדרגה נמוכה, מצבי לחץ ושחיקה כרוניים ושינויים באיזון מערכת העצבים. מסתבר שגם לחולים האלה יש "קבלות", ולא הכל ב"ראש שלהם". מסקר שנערך בשנת 2010 עולה כי 56% מהישראלים סובלים מהתופעות האלו (65% מתוכם נשים), ומנתוני ה- WGO (ארגון הגסטרו העולמי) עולה כי 55% מאוכלוסיית הנשים בעולם סובלת מתופעות של כאב ואי נוחות הנובעות מבעיות בעיכול. אוכלוסיה זו מדווחת על מגוון התופעות הללו, בטווח רחב של תדירות וחומרה. למרות שכיחות התופעה, מרבית הסובלים לא מטופלים. חלקם מתביישים, חלקם לא מודעים לפתרונות הקיימים, וחלקם לא מאמין שאפשר לעזור להם. יחד עם זאת, אני מכירה גם מטופלים רבים שמרגישים הרבה יותר טוב אחרי טיפול. לקריאה נוספת: מחקרים הראו שטיפול פרוביוטי הינו בעל פעילות אנטי דלקתית. הורדת הפעילות הדלקתית, שאנו משערים שהיא נמצאת בקשר עם תסמונת זו, יכולה להשפיע על שיפור הסימפטומים של התסמונת. בנוסף, לפי דיווחים בספרות, זני החיידקים שבמוצר הפרוביוטי, עשויים להפחית באופן משמעותי את הסימפטומים מהם סובלים חולי תסמונת מעי רגיז (רגיש). אז מה זה המחקר החדש הזה שאנו מקיימים?כדיאטנית קלינית שעוסקת במחקר בתחום תסמונת המעי הרגיז (רגיש), במסגרת לימודי התואר השני והשלישי בחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, אני מזמינה באופן אישי חולות הסובלות מתסמונת המעי הרגיז להשתתף במחקר בשיתוף עם פרופ' עמי ספרבר, דר' רועי דקל, דר' רון ישי, דר' עליזה טיומני, דר' ניצן מהרשק ודר' רם דיקמן. המחקר עוסק בניסיון לשפר את הטיפול ואת ההבנה שלנו במחלה. למחקר דרושות נשים חולות תסמונת מעי רגיז, הסובלות משלשול. למשתתפות במחקר תהיה הזדמנות לקבל פרוביוטיקה בחינם, ולהיות במעקב רפואי צמוד של צוות רופאים מומחים בתחום מהמכון הגסטרואנטרולוגי בבית חולים איכילוב. אני מקווה שבדרכו הצנועה, מחקר זה יעזור להבנה ולטיפול בתסמונת זו, הפוגעת בחייהם של רבים. הכותבת היא קרן הוד, דוקטורנטית ודיאטנית קלינית סטודיו C. |