גופן וקישורים
צבעים
סמן העכבר
בית | » | ערוצי תוכן | » | בריאות | » | על מזונות ומשקאות | » | צריכת מלח: האם האיכות חשובה יותר מהכמות? |
הסיפור מוכר: מישהו מבני המשפחה מגיע לבדיקה רפואית ממנה הוא יוצא קצת עצוב ומודאג, ובמיוחד עם הנחיה ברורה להוריד את המלח מהתזונה. לחץ דם מעט גבוה, חשש כלשהו לתקינות תיפקוד הלב ומצבים בריאותיים אחרים, גורמים לאנשי הרפואה להנחות את מטופליהם להוריד את כמות המלח ואולי אף "להיפרד" ממנו לחלוטין. אלא שהטעם המלוח והחיך האנושי חברו יחד כבר לפני אלפי שנים, ובלשון האנושית אזור מיוחד לחישה של טעמים מלוחים. עבור רוב האנשים הויתור על מלח הוא ויתור, כמעט בלתי אפשרי, על טעמו של המזון. האם אכן מלח כל כך מזיק או אולי זה אופן העיבוד שלו שמשנה את תגובת הגוף למלח?
עמרית בן סירה N.D.C.Ac, ד"ר לנטורופתיה, מומחית לרפואה טבעית משולבת, 06.01.2015
שימו לב לאיכות המלח שאתם צורכים
המלח השולחניהמלח הלבן המוכר לכולנו מהמלחיות בבית, מהציפוי על הבייגלה הפריך ועל שולי כוס הטקילה, הוא בעצם מוצר טבעי שעבר תהליך עיבוד ששינה את מבנהו ואת יכולתו לספק לגוף את האיכויות החיוניות. המלח השולחני ומלח הבישול שמגיעים למטבחים שלנו בבית הם מוצר טבעי שמופק בדרך כלל מהים, אך בדרכו אל הצרכן הסופי עובר המלח תהליך מורכב במהלכו מוסיפים לו כימיקלים ובהם אלומיניום, במטרה לייבש אותו. הוא עובר עיבוד על ידי חימום בטמפרטורה של כ- 650 מעלות צלזיוס (1200 פרנהייט). בטמפרטורה גבוהה כל כך משתנה המבנה הבסיסי של המינרלים בחומר (ב- 800 מעלות צלזיוס המלח עובר התכה וב- 1,400 מעלות הוא רותח). בתהליך מופרדים מהמלח יסודות הקורט המצויים בו במצבו הטבעי והוא מנוקה גם מעקבות היוד, במקומו מתווסף למלח אשלגן. כדי לייצב את המלח מוסיפים לו גלוקוז (חד סוכר), תוספת הסוכר גורמת לשינוי צבע המלח לארגמני, מה שכמובן מחייב אחריו שימוש בחומרים שישיבו למלח את הצבע הלבן. מלח טבעי מופק גם הוא או ממי הים או מאדמות שהיו בתקופות קדומות מכוסות במי ים. מלך המלחיםאת מלח ההימלאיה כורים בעבודה ידנית בהרי ההימלאיה שהיו מכוסים ים בתקופה שלפני 200 מיליון שנים. את משקעי המלח והחומרים האורגניים כיסתה מאוחר יותר שכבה של לבה שיצרה מעטה הגנה. זהו מלח בעל גוון ורדרד יפהפה שמכיל את 84 המינרלים המצויים בגופנו. ההרכב הכימי של המלח והזמינות הגבוהה של המינרלים המצויים בו מבטיחים, בצריכה מבוקרת, השפעה על בריאות הגוף ואיזונו:
לקריאה נוספת: המלח האטלנטיבארץ מצוי גם המלח האטלנטי, שנאסף באוקיינוס האטלנטי ועובר תהליך ייבוש טבעי קצר. גם המלח האטלנטי מכיל את כל המינרלים שמצויים בגוף האנושי והוא מכיל כמות גדולה של מגנזיום ויוד. בנוסף, תורמים לערכיו גם חלקיקי אצות ואורגניזמים. כמו קודמו מסייע המלח האטלנטי לאיזון האלקטרוליטים בגוף, משפר את תפקוד המערכות ובזכות תרומתו לאיזון המינרלי תורם לעליית רמות האנרגיה, איזון ה- PH ולאיזון הכללי. המלח הקלטימלח איכותי אחר, אותו לא מצאתי עדיין על המדפים בארץ, הוא המלח הקלטי. הוא נכרה באזור בריטני בצרפת ונחשב ליקר במלחים. הגוון של המלח אפרפר-ורדרד, כתוצאה משאריות של חול וחרס. התכונות המיוחסות לו:
האם השאלה לא כמות אלא באיכות המלח?לאור היתרונות התזונתיים שנמצאו במלחים שלא עברו תהליכי עיבוד תעשייתיים, אנו יכולים להניח כי הסיכון בצריכת מלח אינו רק עניין כמותי אלא ובעיקר איכותי, שאלה איזה מלח אנחנו בעצם צורכים. במאמר של התזונאי האמריקאי ד"ר ג'וש אייקס הוא מזכיר מחקר שפורסם כבר ב- 1985 ב- British Medical Journal, בו נמנעה צריכת מלח למשך 8 שבועות, מקבוצת אנשים שיש להם היסטוריה משפחתית של יתר לחץ דם. בתום תקופת המחקר לא נמצאו כל שינויים ברמות לחץ הדם שלהם. ד"ר אייקס מונה שורה של חוקרי תזונה ורופאים שזוקפים את צריכת היתר של מלחים לתזונה המתועשת ממנה ניזונה מרבית האוכלוסייה המערבית. עלינו לזכור שמלח מעובד משמש חומר שימור וטעם בתזונה מעובדת. מעבר לכך, אחד מתפקידיו העיקריים של המלח הוא בהפעלה של אנזימי העיכול. מכאן, מי שצורך תזונה מתועשת אכן זקוק לכמויות מלח גדולות מאלו להם נזקקים אנשים שצורכים תזונה מבוססת על ירקות ופירות חיים שמאליו עשירים באנזימים פעילים. לסיכוםמניסיוני האישי והסובייקטיבי לחלוטין: שנים רבות אני נמנעת כמעט לחלוטין מתזונה מתועשת. בשנים האחרונות צרכנו בביתנו בעיקר מלח עשבים וירקות שמעורב גם במלח ים, ובשנה האחרונה אנחנו צורכים מלח הימלאיה בלבד. השינוי בהרגשה לא התרחש כ"זבנג וגמרנו...". קשה גם להעריך גורמים נוספים המשפיעים על ההרגשה והחיוניות, אך אני בהחלט מרגישה שיפור בתחושה הכללית וברמות האנרגיה. אם מלח ההימלאיה תרם ולו במשהו לשיפור - דיינו! הכותבת היא עמרית בן סירה, ד"ר לנטורופתיה ומטפלת ברפואה טבעית משולבת. אל האתר של עמרית: www.dromrit.co.il |