המעי התרגז ונתקע: הקשר בין המעי הרגיז לעצירות

המעי הרגיז שנתקע: יש דרכים לטפל

תבדקו את עצמכם על סמך השאלון הבא

האם אתם סובלים מ:

• כאבי בטן שמוקלים אחרי יציאה?
• הכאבים מחמירים עם שינוי בתכיפות היציאות ולצורת הצואה?
• כל הנ"ל נכון גם לגבי אי נוחות בטנית?
  תדירות היציאות שלכם אינה סדירה (לפעמים יש יותר מ- 3 יציאות ביום ולפעמים פחות מ- 3 יציאות בשבוע)?
• צורת הצואה אינה תקינה (גושית מדי, "צואת עזים", מימית)?
• תהליך ההתרוקנות דחוף מדי או דורש מאמץ יתר?
• נפיחות, גזים, שיהוקים?

אם עניתם נכון לפחות ל- 3 שאלות, אם כל הבדיקות שלכם תקינות אבל אתם עדיין בסבל, נראה שאתם מבינים על מה מדובר. מאבחנים כיום ב- 4 סוגים למעי הרגיז:

• IBS-C: מאופיינת יותר בעצירות.
• IBS-D: מאופיינת יותר בשלשול.
• IBS-M: תופעות מעורבות - פעם עצירות, פעם שלשול.
• IBS-U: לא מוגדרת.

בסדרת כתבות זו אתייחס כל פעם לסוג אחר של התסמונת וניתן טיפים ופתרונות מעשיים. היום נדבר על עצירות.

הקשר בין עצירות למעי הרגיז

עצירות ב- IBS שונה מעצירות כרונית "רגילה", והיא מאופיינת גם בסימפטומים נוספים. לעיתים עצירות שנמשכת מספר ימים הופכת ליום-יומיים לשלשול. לרוב הסובלים מנטייה ל- IBS-C יסבלו יותר מעצירות בכל יציאה מהשגרה. למשל, בחופשת ואפילו בשבתות. הניסיון הבלתי פוסק להכניס חומרים משלשים או מרככים כדוגמת מיץ שזיפים, יביא אתכם בסוף ליציאה שלשולית, ואז תמצאו את עצמכם דווקא אוכלים יותר מזון "עוצר", כמו לחם לבן ואורז לבן. כך נוצר מעגל סגור שמביא אתכם על סף ייאוש ותסכול גדולים, והכי חשוב - פוגע בבריאותכם.

לקריאה נוספת:
קוליטיס: דלקת כרונית במעי הגס
קרוהן: מחלת מעי דלקתית
תסמונת המעי הרגיז: סוגים והצעות לטיפול
תסמונת המעי הרגיז (IBS): בהחלט מרגיז!

אז מה עושים?

כמו כל דבר בתחום הבריאות, לרוב נזדקק להתייחסות מקיפה ולא חד כיוונית. זה לרוב לא רק תזונה, למרות שהיא הבסיס, ולא רק לקחת תוסף מזון כזה או אחר, למרות שזה יכול לעזור בהחלט, וגם לא יעזור שיגידו לכם "זה הכל נפשי, תירגעו והכל יתסדר". עדיין הבטן תתנפח ואתם תקנאו באלה ההולכים לשירותים אחרי ארוחות בוקר. הטיפול הנכון צריך להיות רב מערכתי ואמנה כעת מספר דרכים לטיפול:

• תזונה: אם אתם מוצאים את עצמכם מתלבטים לפני כל ביס, אתם יכולים להירגע. זה אכן סבוך בג'ונגל של התזונה המתועשת והמעובדת לבנות תפריט תזונה בריא ומתאים. כיום ידועים לנו כמה גישות תזונתיות שיכולות לסייע, בהתאמה אישית כמובן:

1. לבנות תזונה נקייה מחומרים משמרים, מתחלבים ומחזקי טעם וריח (גם אם הם טבעיים): אתגר לא קטן אך שווה את הרווח. כל החומרים הללו פוגעים בחיידקי המעיים וכך מעודדים יצירת אוכלוסיית חיידקים פתוגניים המחמירים את הסימפטומים.
2. להימנע מגלוטן: על פי גישת ה- FODMAP, התזונה המוכחת ביותר למניעת סימפטומים של המעי הרגיז היא מניעה מגלוטן. יחד עם זאת, ההימנעות צריכה להיות רק בשלב הראשוני של התזונה, 6-8 שבועות. לאחר מכן, אני ממליצה שלא לחזור לחיטה ומוצריה, אלא לנסות דגנים בריאים יותר כמו כוסמין או שיפון.
3. שמרים: כדאי להמנע משמרי אפייה ושמרי בירה, שגם הם עלולים להתערב במבנה החיידקים הבריא במעי. רוב הבדיקות הרגישות גם מצביעות על רגישות לשמרים.
4. שמנים בריאים: להוציא מהשימוש את השמנים המתועשים כמו שמן קנולה או סויה, ולעבור לשמן זית, שמן קוקוס ושמן זרעי ענבים. טוב לשתות כף שמן זית על קיבה ריקה בבוקר.
5. דגנים מלאים: אורז מלא, כוסמת או קינואה. יש להשרות מספר שעות לפני השימוש ולבשל היטב. לבדוק את התגובה האישית. לפעמים כדאי לשקול דווקא להימנע או להפחית את הדגנים בכלל מהתפריט.
6. ירקות: יש אנשים שדווקא הירקות הטריים מקשים על העיכול שלהם, ומעבר לירקות מאודים, מוקפצים, מבושלים או מאודים יכול להקל ביותר. הירקות האפשריים הם שעועית ירוקה, תרד, עלי מנגולד, גזר ודלעת, וכל העליים הנוספים.
7. פרוביוטיקה: לעידוד החיידקים הטובים חשוב מאוד להכניס מזונות המעודדים את המיקרופלורה החיובית. זה יכול להיעשות באמצעות כמוסות פרוביוטיקה, אך הכי טוב בצורה טבעית. למדו להתסיס ירקות והכניסו אותם לתפריטכם היומי.

• צורת האכילה: האכילה המהירה, זו המלווה בעשיית עוד כמה דברים, כמו צפייה במחשב, בטלוויזיה, בסמארטפון וכדומה הפכה ל"מכה" אמיתית. חוסר הלעיסה אינו מאפשר עיכול מזון תקין וזה פוגע גם ביציאות. לכן, חשוב מאוד להרגיל את עצמך לאכול לאט, ללעוס היטב, להימנע מנישנושים בין הארוחות וכדומה.
• רפואה משלימה: בכוונה אינני משתמשת במילה "רפואה אלטרנטיבית" כי איני רואה את זה כ"או או", אלא כעבודה משולבת, משלימה אחת את השנייה. לדוגמא, רפואה סינית מוכחת היום בשורה של מחקרים והולכת וגדלה. צמחי מרפא רבים נמצאו יעילים לאיזון מערכת העיכול, במיוחד עצירות. לדוגמא, חלטת של התפוז המריר (Bitter orange) או של אלוורה, נחשבים לצמחים מניעים. גם דיקור, צורת הרפואה העתיקה, נחשב ליעיל מאוד בהנעת האנרגיה "התקועה". כמו גם טיפולי מגע למיניהם.
• חנכו את עצמכם להתרוקן כראוי: הגוף לומד. אם אתם רצים כל בוקר לעניינכם ואין לכם זמן לפנות למילוי הצרכים הבסיסיים של הגוף, אל תתפלאו שהוא "ברוגז". פנו מעט זמן ושבו כל בוקר על האסלה. רצוי להשתמש בשרפרפים מתכווננים המאפשרים ישיבת כריעה שהיא הישיבה הנכונה לעידוד התרוקנות.
• הרגישו: גוף ונפש חד הם. לכן, כחלק מפעולת ההבראה שלכם, נסו לחשוב מה עוד "תקוע" בחייכם? או אולי יש דברים שאתם מתקשים לשחרר? או שאולי המתח והלחץ היומיומיים מכווצים אתכם? עבודה נכונה עם פסיכותרפיסט טוב יכולה לסייע רבות במציאת האיזון האבוד. בינתיים, מומלץ לעשות מדיטציה פעם ביום. כמו שמתקלחים, כך גם עושים "מקלחת לנפש".

רוצים לדעת עוד? רוצים ללמוד להתסיס מזונות ולייצר פרוביוטיקה טבעית? מוזמנים לוובינר מיוחד (הרצאה אינטרנטית) בו נלמד אתכם איך לעשות את זה! כנסו כאן להרשמה ללא תשלום.

הכותבת היא עדי זוסמן, דיאטנית קלינית מומחית במחלות מעיים.