הקשר בין התקדמות הטכנולוגיה להיעדר ערכים

על אף היתרונות הרבים - יש לטכנולוגיה גם חסרונות רבים

יתרונות וחסרונות לטכנולוגיה

ערכים הם אמות מידה המבוססות על השקפות עולם ביחס לשאלות של צדק, מוסר, אמת, אסתטיקה וסוגיות נוספות. הם קובעים מה נכון וראוי בחברה מסוימת והם עשויים להשתנות מחברה לחברה. הם מהווים עבורנו קנה מידה מה נכון לעשות ומה לא. כמו כן, ערכים הם למעשה תפיסות, השקפות, אמונות ועקרונות של אדם בכל תחומי חייו. ברם, ערכים אמורים לסייע לאדם במהלך מעגלי חייו, בבחירות ובהחלטות.ישנן מסגרות בחייו של ילד/נער/אדם בוגר בהן מושם דגש רב על הקניית ערכים (כמו בקבוצות ספורט מובילות ובכלל בספורט מקצועני), ביחידות צבאיות וכדומה. אולם ישנם ילדים ובני נוער אשר נוכחותם במסגרות חלקית ומכאן שהקניית ערכים אינה נעשית באופן ממוסד מסודר או מודע. היעדר ערכים עלול להוביל אותם להרס עצמי, הסתבכות עם החוק, מעשים לא מקובלים וראויים מבחינות רבות ועוד.

כמו כל התפתחות ושינוי, לצד הברכה והקידמה, ישנם גם צדדים שליליים המשקפים שימוש בלתי מבוקר, חוסר מודעות וחוסר תכנון מראש. ילדים אשר "נולדים" אל העולם הטכנולוגי חסרים כלים, יכולות אינטואיטיביות ובקרות אשר הינם נחלתם של אלה אשר גדלו בעולם "פחות טכנולוגי". בעבר כאשר אנשים רצו לנסוע למקום כלשהו הם נדרשו לתכנון מראש: שימוש במפה, היכרות עם היעד ותכנון המסלול. פעמים רבות גם תוך כדי נסיעה נדרשו האנשים להשתמש באמצעי ניווט. היום, עם התפתחותן של תוכנות הניווט הממוחשבות, מיומנות השימוש במפה ועימה התכנון מראש, כמו גם הפעלת אסטרטגיות ניווט, נעלמות מן העולם. מה התמה שהיום נהגים צעירים לעיתים מוצאים עצמם במקומות שונים ומשונים, ומבינים שחלה טעות רק "כשמאוחר מדי". גם ברמה ההתפתחותית ניתן להבחין היום בהבדלים שהינם תוצר של השינוי הטכנולוגי. פעוטות יודעים כמעט באופן אוטומטי לבצע תנועות של "החלקה" ("סלייד") המאפיינות שימוש בטלפונים חכמים וטאבלטים, ולעיתים קרובות מתקשים באחיזת כלי כתיבה, שרבוט, ציור וכתיבה שהיום הרבה פחות "טבעיות" לילדים ממה שהיה בעבר. גם היכולות או היעדר יכולות של ילדים צעירים המתחילים לעסוק בפעילות ספורטיבית הן שיקוף של השינוי הטכנולוגי: ילדים היום חסרים מיומנויות אינטואיטיביות שהן תוצר של התנסות במשחקים "בחוץ" במשטחים ומדיה שונים, היות וחלק ניכר מהילדים משחקים היום במשחקים וירטואלים, ביתיים, "סינטטיים". מעבר לאובדן יכולות שפעם נתפסו כ"טבעיות", השימוש האינטנסיבי בטלפונים החכמים מעלה אתגרים ותופעות אשר לא נצפו בעבר. אנשים כבר מגיל צעיר מאוד, גילאי בית הספר היסודי, מצלמים מדי יום ביומו אלפי תמונות ומיד מעלים אותן לרשתות חברתיות: פייסבוק, אינסטגרם, וואטסאפ וכדומה. השיתוף במדיה החברתית מתרחש עוד טרם נעשית בכלל חשיבה על מהות התמונה: האם הסיטואציה המונצחת ראויה לשיתוף והחשוב מכל - מה הן ההשלכות של השיתוף על האובייקט האנושי המצולם. לעיתים, מוצא עצמו אדם מבוגר, כל שכן ילד או נער שצולמו ללא ידיעתם, מופיעים בסרטונים מסוימים במצבים לא מחמיאים (בלשון המעטה) ובצורה, בחלק מהמקרים, פוגעת עד מאוד באדם המצולם.

הבעייתיות הינה התיעוד. העלאה לרשת של סרטון, מלל כזב זה או אחר, נשמר לעולמי עד. קרי, כל חיפוש ברשת יעלה את אותו מלל, תמונה או קישור. ההנצחה היא עד כדי כך "נצחית" עד שלימים הדבר יכול להקשות על השגת עבודה חדשה, חשיפה בלתי מבוקרת של אותו אדם מול משפחתו או חבריו. בארה"ב, לצורך העניין, מזה שנים ברשת הממשלתית צולם סרטון ובו מסבירים על הסכנות בהעלאה של חומרים מסוגים שונים לפייסבוק ורשתות אחרות כך שהדבר יכול לפגוע באותו אדם שיעלה זאת ביום שיהיה מעוניין בעבודה חדשה (לרבות במשרד ממשלתי) וכדומה. חלק מהמקרים בהם אנשים מצולמים ללא ידיעתם עשוי להסתיים באיבוד חברים קרובים, מקום עבודה ואף במקרים קיצוניים כמו מעבר מגורים לחו"ל, פגיעה באדם קרוב ועד מקרים קיצוניים של התאבדויות. עשרות בני נוער בישראל מנסים מדי שנה להתאבד וחלק מהם גם הצליחו. זאת, בין השאר, בשל הכפשתם בפומבי ברשתות השונות - מה שמכונה היום "שיימינג" וחרמות, נידוי או בידוד ברשתות חברתיות ובהמשך "בעולם האמיתי". האם בארץ על בסיס קבוע בכל המסגרות החינוכיות לומדים ומפנימים את נושא הערכים? לא ממש. הדבר, מסתבר, חשוב עד מאוד ואמור להיות אחד מחומרי הלימוד החשובים ביותר שישפיע על החברה בכלל ועל בני נוער וילדים בפרט. התפתחות הטכנולוגיה גם הביאה למצב בו יודעים היום על כל אדם כמעט כל דבר. הכל מועלה לרשתות השונות ובמקרים אלה ואחרים גם יש דיון פומבי בכך.

כנסו בנוסף:
פקקי תנועה, השמנה וירידה בכושר הגופני
ילדים וספורט תחרותי
איך לבחור את הנשנושים מול הטלוויזיה?

הצורך להיחשף ולהיות מפורסם והקשר להיעדר ערכים

בעולם "החדש", "המהיר" ו"הוירטואלי", בני נוער סוגדים לאלילים כמו כוכבי ריאליטי אשר הרקע שלהם אינו ברור, כמו גם השכלתם או אפילו המניעים שלהם לחשיפה. הדבר כמובן בעייתי וקשור לערכים חדשים והשקפות עולם חדשות אשר מתפתחות בעולם טכנולוגי בו הכל מהיר, חשוף, נגיש, וכל אחד יכול להיות כוכב לרגע. באחד משיעורי חברה בכיתה ז' נשאלו התלמידים מה היו רוצים להיות כשיהיו גדולים? חלק ניכר ציינו מיליונרים או טייקונים, אחרים ציינו שהם שואפים להיות מפורסמים בתחום הטלוויזיה או הדוגמנות, ובודדים מאוד (5 סך הכל מכיתה של 35 ילדים) ציינו שהיו רוצים להיות קצינים בכירים בצבא, רופאים מצליחים או שוטרים. ובכן, זו המציאות בה אנו חיים. נכון שכיתת לימוד אחת לא משקפת את כלל הילדים הלומדים בבית הספר באותה שכבת גיל, אך התחושה הרווחת בקרב הורים, מורים ומבוגרים אחרים הינה שתוצאות הסקר באותה כיתה אכן מעידות על הכלל.

זהו פן נוסף של "מחיר הטכנולוגיה" ועולם האינסטנט. היום החשיפה הוירטואלית הפכה להיות ערך. היא עומדת בפני עצמה ומהווה קריטריון להצלחה, בדומה למספר קבוצות הווטסאפ בהם אדם חבר, מספר החברים בפייסבוק, כמות הלייקים בפייסבוק או מספר העוקבים באינטסגרם, או בכינוי החיבה המקובל שלו "אינסטוש" (כן, עד כדי כך הפכה הטכנולוגיה לפמיליירית ולחלק מן החיים שהיא זוכה לכינויי חיבה). על מנת להיחשף מוכנים כיום ילדים ובני נוער, בנים ובנות כאחד, לעשות הרבה ובכלל זה גם דברים לא הגיוניים ופרובוקטיביים. שוב, היעדר תכנון, בקרה והבאה בחשבון של השלכות, אשר צויינו כבר לעיל.

כל מה שנאמר לעיל ומתייחס לעולם שמאפיין את הצעירים בתקופתנו בא לידי ביטוי גם בתחום הספורט והפעילות הגופנית, או אז ישנם כללים מאוד ברורים, לעיתים נוקשים ממש כדוגמת הספורט המקצועני (מה שמשפיע מאוד לחיוב על הערכים). ניתן לומר אף שקשה יהיה להשוות בין המקומות הראשונים בישראל במקצוע ספורט אישי כג'ודו, שייט וכדומה, לעומת אנשים "מן השורה" שמבצעים פעילות גופנית להנאתם באופן עצמאי או במסגרת של קבוצה זו או אחרת. הספורטאים המקצוענים יהיו מאופיינים ברמת ערכים שונה ואחרת מאשר האחרים, במרבית המקרים. לכן, עכשיו יותר מתמיד חשוב כי המבוגרים, אלה שגדלו וחוו את העולם של "פעם", ובמיוחד מבוגרים שהם המשמעותיים בחיי ילד/בן נוער, יהיו מודעים לחוסר בכלים ואינטואיציות בקרב צעירים ויסייעו בהעלאת המודעות והנחלת ערכים, מודעות וכלים להתמודדות בעולם הריאלי.

אהבתם את הכתבה? הצטרפו אל הניוזלטר באתר וכל התכנים הכי טובים יישלחו אליכם למייל.

הכותבים הם דגנית גלסמן, פסיכולוגית חינוכית מומחית ופסיכולוגית ספורט, וד"ר איתי זיו (Ph.D), עוסק מזה שנים בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר. אל האתר של איתי: www.itaiziv.co.il