עודד מבקר: מסעדת The Bun

מרק הירקות בקארי שלא רציתי להפסיק ללגום ממנו

זוהי מסעדה אשר מנותיה מגוונות ולא כשאר המסעדות האסיאתיות, תפריטה מורכב מתפריטים של כמה ארצות מאסיה. זו בהחלט סיבה טובה לבחירה. לכן, החלטנו, חברי הטוב ערן ואנוכי, ללכת לטעום מהמנות השונות והמגוונות המוגשות במסעדה זו.

המנות שהוזמנו

רוב מקומות הישיבה היו לצד הבר המשמש מטבח של המקום. התיישבנו, כמובן, ליד הבר מאחר ואנו אוהבים להתבונן בהכנת המנות. הוגש לנו התפריט שניתן לומר כי היה דל באפשרויות בחירה, לכן ההתלבטויות לא היו רבות.

למנה הראשונה הזמנו מרק ירקות בקארי וכן, סלט שורשים עם צ'ילי ברוטב ויניגרט. מפאת גודל המנות החלטנו להזמין מנה נוספת ולהתחלק בינינו. הזמנו מנת טרטר דג נא המוגשת עם קרם חצילים ולחמנייה מאודה, שמקור המרשם שלה בסין.

למנה העיקרית הזמנו צלעות בקר בבישול ארוך, המתובלות ברוטב מיסו ברביקיו ומוגשות עם מלפפון חמוץ, וכן מנת קריספי צ'יקן המתובלת בצ'ילי מוחמץ ורוטב חמוץ-חריף, ומוגשת מעל Rice Cake. לצידן של המנות הזמנו לכל אחד שליש בירה מהחבית.

ההתרשמות

במרק הירקות היה דומיננטי הטעם ההודי בזכות הקארי. חסר היה לי טעם ירקות שונים ורבים כפי שקיים בדרך כלל במרק ירקות. למרות החיסרון, טעמו היה עדין ולא רציתי להפסיק ללגום ממנו. אז אולי זהו סוד טעמו של המרק? סלט השורשים נשמע כמנה פשוטה למדי, אך המנה הייתה ססגונית במיוחד והכילה רצועות גזר, סלק וקולורבי, מעורבבים וחתוכים גס. הופתענו לטובה מהתיבול: הצ'ילי חיזק את טעם הירקות, ולעומת זאת רוטב הויניגרט עידן את הצ'ילי וכך התקבלה מנה טעימה ומתובלת בעדינות.

למזלנו, מנת הטרטר הגיעה מהר, שכן המנות הראשונות היו קטנות בגודלן והקיבה כבר אותתה לנו במיציה להמשך הארוחה. מנת הדג הוכנה עם ריבועי דג נא, מעורבים במלפפון ירוק וצנונית חתוכים ומעליהם פטרוזיליה לקישוט. את טרטר הדג טעמתי על גבי חתיכת לחמנייה מאודה. זו הייתה אכזבה, כי הורגשה חמיצות יתר. עברתי מיד לטעום מקרם החצילים שהיה, אמנם, עדין ברקמתו .ומה עושים על מנת לשבור את הטעמים הקיצוניים? לוגמים מכוס הבירה בין ביס לביס, מנטרלים את הטעם בפה שיהיה מוכן לקבל טעם חדש. וכפי שאתם מבינים, זה לא החמיא למנה.

להבדיל מהמנות הראשונות שהוגשו בצלחות לבנות, המנות העיקריות הוגשו בכלים שונים מהרגיל: תבניות נירוסטה מבהיקות ובתחתית הונח נייר צבעוני. צלעות הבקר הוגשו בתבנית נירוסטה מלבנית. שתי הצלעות הונחו כל אחת בתוך לחמנייה מאודה. מרקמן של הלחמניות הוא ספוגי ואינן מתפוררות כאשר באות במגע עם מיצי הבשר. בשר הצלעות היה מתובל ועשוי במידה הנכונה - רך ונימוח בפה. השילוב של הבשר עם הלחמנייה היה מעודן ולכן, לא עבר זמן רב לסיום המנה.

מנת הקריספי צ'יקן הגיעה מיד לאחר סיום מנת הצלעות, וטוב שכך. המנה הוגשה בתבנית נירוסטה מרובעת. הצ'יקן, מבשר הודו, היה חתוך לנתחים קטנים על גבי רול אורז מטוגן מהסוג שמשתמשים למנות סושי. מעליהם פוזרו חתיכות צ'ילי ירוק ואדום שהוסיפו למנה ססגוניות בצבעוניותם. מנות הרול הונחו בתבנית בשורה אלכסונית, מראה שמשך את העין באופן הגשתה. בפינת התבנית הונחה קערית ובה רוטב חמוץ חריף. חתיכות הבשר, הן התיבול והן הכנתם, היו במידת עשייה נכונה - קריספיים ועסיסיים, והשתלבו היטב בטעמן עם האורז. הרוטב השלים את טעם האורז והוסיף לו חמיצות עדינה. אפשר לומר, כי המנה על שילוביה, הייתה חגיגה לחיך. אומנם, במראה הראשון נדמה היה, כי מוגשת לנו מנת סושי, אך הדבר לא גרע כהוא זה מהטעם.

ניתן לסכם את הארוחה בכללותה: למרות שציינתי ש"תפריטה היה דל", דבר שלא פגם במנות בכללותן והשביעו את רצוננו בטעמן ובמקוריות שלהן. יחד עם זאת, יכולנו לקום בקלילות מהכיסא מאחר והשובע שלנו מארוחה במסעדה אסיאתית מפוארת לא הגיע לשיאו.

המחיר

מחיר הסלט היה 16 ₪, מחיר המרק 22 ₪, עבור טרטר הדג שילמנו 36 ₪, מנת צלעות בלחמניות עלתה 52 ₪, מנת הקריספי צ'יקן עלתה 56 ₪. עבור כל כוס בירה שילמנו 18 ₪. סך הכל שולם עבור ארוחה זוגית 218 ₪.

כתובת: הלל הזקן 18, תל אביב.
טלפון להזמנות: 03-6044725.

נכתב על ידי עודד מלך, מבקר מסעדות.
הצטרפו אל דף הפייסבוק של עודד.

לביקורות נוספות:
עודד מבקר: "מרכז החומוס האסלי"
עודד מבקר: מסעדת אבראג'
עודד מבקר: "מונטיפיורי שבע"
עודד מבקר: הרפסודיה הרומנית