גופן וקישורים
צבעים
סמן העכבר
בית | » | ערוצי תוכן | » | בית ומשפחה | » | צרכנות | » | אני מאשים: אילו מוצרי מזון מסבסדים לנו? |
בשבוע האחרון התבשרנו שצוות משותף של משרד האוצר, משרד הכלכלה ומשרד החקלאות החליט על הקלות על ייבוא עגלים, יוגורט, גבינות קשות, חמאה ושמנת. מטרת ההחלטה הינה להפחית את מחירי מוצרי החלב והבשר שנמצא שהם מהווים כ- 17% מההוצאה של משפחות בישראל על מזון. בעקבות ההחלטה הזו אני חושבת שעולה מיד השאלה התזונתית - במה תורמת ההחלטה הזו לבריאות של אנשים? ובעיקר אנשים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות יותר?
נטלי שמש, דיאטנית קלינית, M. Sc ,RD, 29.04.2014
לצערנו, אנחנו לא תמיד מחייכים לנוכח מחירי הפירות והירקות
מה הן בעיות הבריאות שמאפיינות את החברה המערבית במאה ה- 21?מחלות כרוניות כמו מחלות לב וכלי דם, סוכרת וסרטן, במקביל לעלייה בשיעורי ההשמנה, הן הבעיות העיקריות של המאה ה- 21, כאשר אוכלוסיות מסטטוס סוציו-אקונומי נמוך יותר חשופות במיוחד להשמנה המלווה במחסורים תזונתיים על רקע בחירות מזון לקויות. צריכה של מזונות מעובדים המתבססים על קמח לבן, שומן, סוכר ומלח, קשורה לסיכון מוגבר וצריכה דלה של מזונות רזים מלאים כמו ירקות, דגנים מלאים וקטניות, במקביל לאורח חיים לא פעיל, מהווים ביחד גורמי סיכון חשובים שמאפיינים את החיים בעולם המערבי. בכל החלטה שעושים לגבי הוזלת מזון יש לקחת בחשבון את העובדה החשובה הזו. מה משפיע על בחירות המזון של אנשים? וכיצד פיקוח על מחיר יכול להשפיע עליהן?ישנם גורמים שונים שמשפיעים על בחירות המזון של אנשים, ביניהם:
בתוך הגורמים הללו ישנה גם סוגיית המחיר. הפחתת מחירים של מזונות בריאים שאנו רוצים לעודד את צריכתם, בעיקר מזונות צמחיים מלאים כמו ירקות, פירות, דגנים מלאים וקטניות, וכן שמנים ושומנים צמחיים כמו אגוזים ושמן זית שנמצאים במחקרים פעם אחר פעם כמועילים המובילים לבריאותינו, במקביל להטלת מיסוי על מזונות עתירי שומן רווי, סוכר ומלח כמו מיני חטיפים, ממתקים וג'אנק פוד, יכולה לסייע בשיפור בחירות המזון שנעשות באוכלוסייה הרחבה וכך לתרום להפחתת שיעורי המחלות הכרוניות. כפי שראינו, יש גורמים שונים שמשפיעים על בחירות המזון וברור שהפחתת מחיר לבדה אינה מספיקה ולא תמיד תגרום לאנשים בהכרח לבחור באלטרנטיבות הבריאות יותר, אם כי היא בהחלט תגדיל את הסיכוי לבחירה באלטרנטיבה הזולה. לקריאה נוספת: מה הבעיה עם מזונות בריאים ובעיקר עבור אוכלוסיות מסטטוס סוציו-אקונומי נמוך יותר?שתי בעיות שיכולות להיות הינן ידע ונגישות. ישנה חשיבות גדולה לחינוך של האוכלוסייה לאכילה של מזונות צמחיים מלאים ולחשיבותם, וכן לאופן שבו ניתן לשלבם בתפריט היומי בקלות ובצורה שתהיה טעימה להם. חשובה לא פחות היא היכולת של האוכלוסייה לרכוש את המזון הבריא. חלק ניכר מהמזונות הבריאים יקרים יחסית (פרט לקטניות), מה שמוביל לכך שאנשים מעדיפים לקנות דברים זולים יותר ובריאים פחות כמו מוצרי קמח לבן, מזונות מעובדים וחטיפים למיניהם. למרבה הצער, המחירים של המוצרים הבריאים נוטים רק לעלות במקום לרדת, וכך גם אם לאנשים יש את המודעות לגבי התועלות הבריאותיות שלהם - הם מוותרים מראש ובוחרים במזון המעובד והזול יותר. לדוגמא, גם אם מבינים את החשיבות של אכילת לחם מחיטה מלאה - מה הסיכוי שנקנה אותו אם הוא עולה 12 ₪ בעוד שלחם לבן עולה 4.6 ₪ ויש לנו כמה פיות להאכיל? בשורה התחתונהמרגרינה, חמאה, סוכר לבן, מלח, קמח ולחם אחיד, הם מזמן לא מוצרי בסיס שהיינו רוצים לראות במטבח. שמן זית, קמח מלא, לחם חיטה מלאה וירקות - אלו מזונות שכדאי יותר לעודד להכניס לכל מטבח. השורה התחתונה היא שהזמנים השתנו, הסוגיות הבריאותיות עימן אנו מתמודדים כחברה השתנו (מבעיות של מחסורים לבעיות של עודפים), ויש להתאים את המערכת בהתאם. צריך לפעול לחינוך האוכלוסייה ולהנגשה של המזון הבריא לכל שכבות האוכלוסייה. בסופו של דבר, זה ישתלם לכולם - אנשים בריאים יותר ותפקודיים יותר שלא מעמיסים על מערכת הבריאות. בפעם הבאה שיושבים להחליט החלטות מסוג זה, רצוי לשלב גם אנשי מקצוע מתחום התזונה והבריאות. יש לי תחושה שיהיה להם מה לתרום לדיון. כמה טיפים לקניות בריאות וחסכוניות
הכותבת היא נטלי שמש, דיאטנית קלינית M.Sc, RD (הרזיה, צמחונות, טבעונות, גסטרו וספורט). הצטרפו אל דף הפייסבוק של נטלי. |