חיידק הליקובקטר פילורי: הטיפול הטבעי

חיידק הליקובקטר פילורי גורם לכאבי בטן

רקע כללי על הליקובקטר פילורי

האמוניה היא חומר בסיסי שתפקידה לסתור את חומציות הקיבה. בזכות התנאים "הנוחים" שנוצרים לחיידק, הוא נוטה להיצמד לתאי האפיתל בקיבה, יוצר סביבו תגובה דלקתית וגורם לפגיעה בתאי הקיבה מסביב. כתוצאה מכך, התאים נפגעים ומסולקים על ידי תאי דלקת שהגוף מזרים (כדי לטפל בתהליך הדלקתי). התהליך הדלקתי גורם לפצע בקיבה - אולקוס (כיב). רוב הכיבים נרפאים מעצמם, אך כמו בכל פצע נוצרת הצטלקות/צלקת הגורמת לנזק במבנה מערכת העיכול, ובמיוחד בתריסריון - שינויי התאים באזור התריסריון גורמים לתופעות לעיתים קשות אותן אנו חשים כצרבת קשה, בחילות, כאבים ברום הבטן וכדומה. דלקת כרונית של הקיבה יכולה לגרום (בצירוף של גורמים נוספים) לסרטן הקיבה. כ- 10 שנים לאחר גילוי החיידק וכאשר הבינו את יכולות הפגיעה הרבות שלו, החלו לנסות למצוא לו פתרונות, וזה נעשה בדרך כלל על ידי טיפול משולש של שני סוגי אנטיביוטיקה וסותר חומצה.

גורמי סיכון ומקורות הדבקה

בני אדם הם המקור העיקרי של החיידק וההדבקה נעשית מאדם לאדם. גורמי הסיכון להידבקות הם: מגורים עם אדם הנושא את החיידק, צפיפות מגורים גדולה ועוד. ההדבקה נעשית בעזרת מגע עם הפרשות צואתיות ורוק של אדם המודבק בחיידק. עדיין לא ברור איך כל כך הרבה אנשים נדבקים ממנו, אבל יודעים שאם החיידק נמצא אצל אחד מבני המשפחה, במקרים רבים נמצא את החיידק גם אצל שאר בני הבית. גורמי הסיכון הנוספים הם סטרס, מתח נפשי ואלרגיות למזון.

סטרס

במצב רגיל הקיבה שלנו מייצרת חומצה הידרוכלורית בכמות מספקת כדי לעכל את המזון הנאכל. במצבי מתח הקיבה אינה מצליחה לייצר מספיק חומצה הידרוכלורית, וכך נפגם תהליך העיכול היעיל של המזון. כשהגוף מצוי במצב של מתח נכנסת לכוננות שיא מערכת העצבים הסימפטטית שמגייסת את כל המשאבים לפתרון המצוקה (מתח). מצב זה הינו מנגנון הישרדותי הנקרא Fight or Flight.

מנגנון ההישרדות נכנס לפעולה כאשר מערכת העצבים מזהה שהאדם נמצא בסכנה (בעבר בריחה מאריה טורף, כיום רכב בכביש שסוטה מנתיבו במהירות ומסכן את החיים) ולפניה שתי דרכי פעולה: בריחה מהסכנה או להילחם בסכנה. התגובה צריכה להיות מהירה ויעילה, ולכן במצב זה כל משאבי הגוף וכל האנרגיה מתמקדות בפעולות הנ"ל. קצב הלב עולה כדי להזרים דם ולהיות מוכן לפעילות ממושכת (בריחה מחיה טורפת), לחץ הדם עולה בעקבות כך, סוכר ושומנים מפורקים בקצב מאסיבי ונזרקים לזרם הדם, כדי לספק מזון ודלק לשרירים (כדי לקיים את הבריחה מהסכנה). בשלב זה מופסקת פעילות העיכול ובכלל מופסקת פעילות מערכות לא חיוניות והפרשת של חומצה הידרוכלורית פוחתת. במצבי סטרס אקוטי-נקודתי התגובה הינה הכרחית ותקינה. הבעיה מתחילה כשהמתח הוא כרוני ונמשך לאורך שנים רבות. אנשים רבים בעולם המודרני חיים ברמות מתח גבוהות על בסיס יום יומי. אותו מתח יכול לפגוע בייצור של הפרשת חומצה הידרוכלורית באופן קבוע ועיכול לא יעיל של רכיבי המזון החיוניים.

אלרגיות למזון

מצבי תת חומציות בקיבה - היפוכלורידריה (אבחנה פחות מוכרת כיום). יכול להיות כתגובה לאי סבילות למזון (רגישות למזון). המזון האלרגני יוצר תגובה אלרגיה שמונעת את ההפרשה של חומצה ההידרוכלורית (חומצת הקיבה), ומכאן הגברת יכולת הישרדות טובה יותר של החיידק ההליקובקטר פילורי בקיבה. אחת הדרכים לבדיקת רגישויות למזון היא דיאטת אלימנציה, שבה מסירים את המזונות החשודים כאלרגניים לתקופה מסוימת, ולאחר מכן מחזירים אותם בהדרגה. דרך נוספת היא אבחון בקשתית העין, ובנוסף קיימות היום מעבדות בארץ ובעולם שבודקות את הרגישויות שלנו למזונות.

סימפטומים לחיידק הליקובקטר פילורי

• צרבת: רוב החולים מדווחים על צרבת - צריבה שורפת באזור הוושט שמחמירה לאחר הארוחה או במצב של שכיבה מאוזנת לאחר האוכל. הסיבה להיווצרות הצרבות היא העלייה של מיצי הקיבה לאזור הוושט. ישנם דיווחים גם על דיספפסיה - כאבי בטן (בעיקר באזור רום הבטן) חוזרים והרגשה לא נוחה בבטן, בחילות, הקאות (במקרים חריפים יותר), נפיחות בבטן, הרגשת שובע מוקדמת, חוסר תיאבון ולעיתים סלידה מאוכל.
• פגיעה בספיגת ויטמינים ומינרלים: חוסר בויטמין B12, ברזל ואבץ גורמים לנשירת שיער, ציפורניים שבורות, אנמיה, אסטמה וחולשה.

הגישה הנטורופתית והטבעית

הגישה הנטורופתית והטבעית לטיפול בחיידק הליקובקטר פילורי משלבת שינוי תזונתי, שינוי בהרגלי אכילה והתאמת טיפול בצמחי מרפא לריפוי תהליכי הדלקת שנוצרו בקיבה על ידי החיידק ומיגור החיידק. מטרות הטיפול הטבעי בחיידק ההליקובקטר פילורי ובדלקת שהוא יוצר:

• הקלה על הכאב ואי הנוחות ברום הבטן.
• טיפול אנטי חיידקי.
• שיקום רירית הקיבה והמעי.
• שיפור תהליכי פעולת העיכול.
• אורח חיים בריא.
• הימנעות ממרכיבים המגרים את הקיבה (אספירין, תרופות אנטי דלקתיות, קפה, אלכוהול ועישון).
• תזונה נכונה.
• הורדת מתחים.
• בדיקת מזונות אלרגניים בתזונה.

לקריאה נוספת:
קרוהן: מחלת מעי דלקתית
תת פעילות בלוטת התריס: הטיפול הטבעי
חולי מחלות מעיים: התגברות על הפחד לאכול

האספקט התזונתי

• יש להימנע משתיית קפה, אלכוהול ועישון שיגרמו להגברת החומציות בקיבה.
• יש להמעיט באכילת חלבון מן החי כמו בשר, עוף, נקניקים, נקניקיות, מוצרי חלב.
• במידה וזקוקים לחלבונים מן החי, ניתן לאכול דגי ים צפוני ממים קרים ועמוקים (שעשירים באומגה 3) וביצה קשה (לא מטוגנת).
• להימנע ממזון מטוגן, מתועש ומעובד (כמו שניצלים, בורקסים, מאפים וכדומה).
• מומלץ להרבות בירקות ופירות טריים או שילוב של מיצי ירקות. לחלק מן הירקות (בעיקר אל שמכילים תרכובות גופרית) יכולת מופלאה לשקם את ריריות הקיבה.
• מבין מיצי הירקות המומלצים: מיץ כרוב ומיץ גזר.
• מומלצת אכילת מזון עשיר בסיבים תזונתיים ודגנים מלאים כמו שיבולת שועל, אורז מלא, כוסמת, קינואה, קוואקר ואטריות אורז מלא, וקטניות כמו עדשים ושעועית מאש (רצוי בצורה המונבטות שקלה לעיכול).
• קוואקר (שיבולת שועל) הוא אחד המזונות המומלצים ביותר במצבי דלקת בקיבה, ביכולתם לסייע בשיקום והרגעת ריריות הקיבה, וליצור תחושת שובע נעימה.
• תוספת זרעי פשתן טחונים: זרעי פשתן מכילים אומגה 3 מן הצומח שהיא חומצת שומן חיונית בעלת אפקט אנטי דלקתי. בנוסף, זרעי פשתן טחונים שמתערבבים עם הנוזלים בקיבה, יוצרי מגן רירי על דפנות הקיבה מפני החומציות שם ובכך מסייעים בהפחתת הכאב.
• מומלץ מזון עשיר באבץ כמו קטניות, דגנים מלאים, אגוזים ושקדים.
• במקרים אקוטיים בהם הכאבים בלתי נסבלים, אנו ממליצים על כמה ימים של תזונה פשוטה מאוד ובסיסית כמו ירקות מבושלים, מעט מאד תבלינים, דייסות קוואקר (ללא מוצרי חלב).

הרגלי אכילה נכונים

• מומלץ לאכול ארוחות קטנות כל שלוש שעות ולהימנע מארוחות בעלי נפח גדול.
• רצוי להפריד בין אכילה לבין שתייה: להמתין לפחות חצי שעה לפני האוכל ושעתיים לאחר האוכל עם השתייה מכיוון ששילוב של השניים מגדיל את נפח הקיבה, מצב העלול להוביל למעבר חומצות מהקיבה לוושט.
• כדאי להימנע מאכילה בשכיבה ולהמתין לפחות שעתיים אחרי האוכל לפני השינה מכיוון שעלול להיווצר מצב של עליית חומצה מהקיבה לוושט, מה שעלול להגביר את תופעות הלוואי של הליקובקטר.
• לא לאכול בזמן כעס ולהימנע מפעילויות מגבירות מתח לאחר ארוחה.

פרוביוטיקה וחיידק ההליקובקטר פילורי

הטיפול המשולש האינטנסיבי למיגור החיידק משמיד את החיידק האלים, אבל משמיד גם את החיידקים טובים שהם חלק בלתי נפרד מהפלורה הטבעית של מערכת העיכול האנושית. שימוש בפרוביוטיקה בעיקר בחיידק מסוג Lactobacillus spp יכול להקל מאוד על תופעות הלוואי של מערכת העיכול שנוצרות בעקבות הימצאותו של החיידק הליקובקטר פילורי והן של חיידקים נוספים ממערכת העיכול. בזכות הפרוביוטיקה אוכלוסיית החיידקים הטובים מצליחה להתרבות במערכת העיכול, וכן תורמת להגדלת נפח הצואה, ייצור חלק מהויטמינים החיונים לגופינו כמו ביוטין וויטמין K, ותרומה רבה לחיזוק החיסוני של המאחסן.

מיץ חמוציות וחיידק ההליקובקטר פילורי

מיץ חמוציות יכול לסייע בטיפול בחיידק ההליקובקטר פילורי. בשנים האחרונות נוכחנו ביכולת של מיץ החמוציות במניעת דלקות בדרכי השתן. המנגנון שמונע את יכולת היצמדות הבקטריות אל תאי האפיתל בדרכי השתן, מפחית גם את היצמדות חיידקי ההליקובקטר אל דופן הקיבה. בנוסף, מיץ החמוציות תורם העלאת רמות החומציות בקיבה ומסייעת להחלשת החיידק.

מחקר ישראלי שפורסם ב- 2007 הראה כי מיץ חמוציות מסייע בריפוי כיבי קיבה, על ידי הגברת הסיכוי להצלחת הטיפול האנטיביוטי, נגד חיידק ההליקובקטר פילורי. במחקר שנערך בשיתוף פעולה בין אוניברסיטת תל אביב וביה"ח בילינסון, השתתפו כ- 177 נשים וגברים, שהאבחנה המשותפת היא שהינם סובלים מדלקת בקיבה שנגרמה על ידי החיידק. החוקרים בדקו את השפעת מיץ החמוציות יחד עם הטיפול המקובל כנגד החיידק, המורכב משילוב של אנטיביוטיקה וסותרי חומצה. לדברי החוקרים: "החמוציות יצרו מנגנון שמונע היצמדות חיידקי ההליקובקטר לדופן הקיבה, וכך סייע המיץ לנטרל את פעילות החיידקים. שתיית שתי כוסות (500 מ"ל) של מיץ חמוציות לצד טיפול אנטיביוטי כנגד חיידק ההליקובקטר משפרת את הצלחת הטיפול בקרב נשים". מחקר זה התווסף אל מחקר נוסף שנערך באוניברסיטת ת"א בשנת 2002, אשר הראה כי מיץ חמוציות מרוכז הפחית את היצמדות חיידק ההליקובקטר אל תאי האפיתל שבקיבה.

הטיפול במיגור החיידק וצמחי מרפא

הטיפול בצמחי המרפא לא רק שמסייע בהשמדת החיידק, אלא תורם למניעת הישנות התופעה. פעילויות הצמחים שבשימוש:

• צמחים בעלי פעילות אנטי בקטריאלית.
• צמחים בעלי פעילות מחזקת חיסונית.
• צמחים מאזני חומציות.
• צמחים בעלי פעילות אנטי דלקתי.
• צמחים בעלי פעילות משקמת את הרקמה הרירית הפגועה.
• צמחים בעלי פעילות רירית (דמולצנט), שמגנים על רירית הקיבה מפני חומצות העיכול.
• צמחים בעלי פעילות מרגיעה (רלקסנט), לטיפול בהפחתת המתח.
• צמחים בעלי פעילות אדפטוגנית המשפרים את כושר ההסתגלות והעמידות של האדם במצבי סטרס פיזי ונפשי.

בין הצמחים המובילים במיגור חיידק ההליקובקטר פילורי הם שרפים כמו שרף מור, שרף לבונה, פרופוליס, עפצים של עצי אלה, שורש אכניצאה, שורש כורכום, צתרה ורודה, קורנית מקורקפת, מרווה רפואית, אורגנו, שורש ג'ינג'ר, גרגרי ערער ועוד.

צמחים שתורמים לשיקום רירית הקיבה כמו ליקוריץ (שוש קירח), שורש מרשמלו (אלתיאה), מיץ אלוורה, ספיראה (פיליפנדולה), קלנדולה, קמומיל ועוד.

צמחים סותרי חומצה כמו אבקת אולמוס, ספיראה, אלוורה, שורש מרשמלו, שורש ליקוריץ' ועוד.

יש לציין שאת הצמחים מתאים הרבליסט או נטורופת בהתאמה אישית למטופל (לפי מצבו הרפואי בהתחשב ברגישויות מהן הוא סובל, בתרופות שהוא נוטל, במצבו הנפשי והפיזי), ואין להשתמש בצמחים אלו ללא ליווי של מומחה בתחום. הכותבת היא ציפי קדוש, הרבליסטית קלינית, נטורופתית, מרצה, מנחת קבוצות ומאמנת לאורח חיים בריא. הצטרפו אל דף הפייסבוק של ציפי: www.facebook.com/zipika2