מבוא לנוירולוגיה: מחלות נוירולוגיות ושיטות אבחון

בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT)

מחלות מערכת העצבים

מחלות מערכת העצבים הן רבות ומגוונות וישנן דרכים רבות לסווג אותן, כאשר הדרך הפשוטה והישירה ביותר היא חלוקה אנטומית. מוח, חוט השדרה, שורשי חוט השדרה, עצבים היקפיים או צומת עצב-שריר או שרירים. התסמינים של פגיעה במערכת העצבים גם הם מגוונים ויכולים לכלול ירידה בתחושה, פרכוסים, בלבול, כאב, שינויים במצב ההכרה, הפרעות בזכרון, חשיבה, חולשה, חוסר יציבות וכדומה. הסיבות להפרעות נוירולוגית צבעוניות ומגוונות גם הן, הנפוצות מביניהן הן הפרעות גנטייות שונות, זיהומים, הפרעות מטבוליות, חבלות, פתולוגיות של כלי דם, שבץ מוחי, מחלות אוטואימוניות וכדומה.

שיטות אבחון שונות בנוירולוגיה

ראשונה היא הבדיקה הנוירולוגית המקיפה. בדיקה זו שנעשת על ידי הנוירולוג המומחה ומטרתה היא לספק אומדן לגבי מצב מערכת העצבים ותפקודה. בדיקה זו מתחילה מבדיקת החשיבה והריכוז וכולל בדיקת כל עצבי הפנים והגולגולת, בדיקת מערכת התנועה, מערכת החישה, מערכת שיווי המשקל וכמובן הסינכרון ביניהן. בנוסף למטרות אבחון מחלות מוחיות או של חוט השדרה, בנוירולוגיה נעשה שימוש נרחב באמצעי הדמייה שונים. אמצעי ההדמיה כוללים תהודה מגנטית (MRI) וטומוגרפיה ממוחשבת (CT). שניהם מספקים תמונה של המוח באופן לא פולשני, כאשר MRI היא שיטה מועדפת כיוון שקרינה מגנטית אינה פוגעת ברקמות בזמן הבדיקה. יש לציין כי בזמן בדיקת MRI משתמשים בחומר ניגוד שנקרא גדליניום שבמקרים נדירים יכול לגרום לפגיעה כלייתית. אמצעי אבחון נוספים קשורים לתחום הנוירופיזיולוגיה וכוללים את ה- EMG וה- EEG. אלו בדיקות שנועדו לבדוק את מאפייני ההולכה וקצב הפעילות של נוירונים (תאי האב של מערכת העצבים ). ישנן אף בדיקות חודרניות כמו דיקור מותני, שזו בדיקה הנועדה לקחת דגימה מנוזל חוט השדרה. את הדיקור המותני מבצעים כשרוצים לאבחן מחלות שונות כמו מחלות דלקתיות של המוח או חוט השדרה, או מחלות ניווניות של מערכת העצבים (מחלת הפרה המשוגעת, אלצהיימר וכדומה). כדי להבין טוב יותר את המחלות הנוירולוגיות יש צורך בהבנת תפקידי המערכת הנוירולוגית הבריאה.

תפקידי מערכת העצבים

• קליטת גירויים חיצוניים ועיבודם (הבנת מהות הגירוי).
• קליטת גירויים פנימיים ועיבודם.
• תגובת הגוף לגירויים שונים פנימיים/חיצוניים (ירידת גלוקוז - גירוי סימפתטי, נגיעה במגהץ חם - ריפלקס סילוק היד).
• ויסות פעילות המערכת האוטונומית על פי הסיטואציה (רגיעה לעומת מצב דחק של הגוף).
• תפקודים עילאיים (חשיבה, זיכרון, רגשות, דיבור, הבנה, התנהגות חברתית וכדומה).

לקריאה נוספת:
האם אנחנו לא מוכנים למגיפה הבאה?
טיפול ומניעת מחלות אונקולוגיות
אי ספיקת כליות כרונית: מניעה וגורמי סיכון
הייתם רוצים לדעת הכל על הרופא שלכם?

סיווג וחלוקה של מחלות נוירולוגיות

כאשר חושבים על חלוקת המחלות הנוירולוגיות, ניתן לסווג לפי גורמי המחלה (זיהומי, גנטי, טראומטי, קשור לכלי דם וכדומה), או שניתן לסווג לפני הפתולוגיה באיבר במערכת העצבים שנפגע (מחלות שריר, מחלות של רקמת המוח, מחלות של חוט השדרה וכדומה). לדעתי החלוקה הטובה ביותר היא משולבת לפי אזורים שנפגעו, חלוקה אנטומית ולפי תסמינים. מספר דוגמאות נפוצות:

• כאבי ראש: תחום כאבי הראש שייך לתחום הנוירולוגיה ומהווה עיסוק עיקרי של נוירולוגיה בקהילה או בבתי חולים בכלל. ניתן לסווג את כאבי הראש גם למספר גורמים וסיבות (נרחיב על כך בהמשך). רק נציין שישנם כאבי ראש ראשוניים שלא נמצא להם גורם וכאבי ראש משניים לממצא מוחי (כמו גידול).
• מחלת הנפילה (אפילפסיה): קבוצת מחלות שבהן ישנו חוסר איזון חשמלי בתאי המוח, מה שגורם הרבה פעמים להתקפים של אובדן הכרה ותנועות לא רצוניות.
• מחלות ווסקולאריות: אלו בן מחלות כלי הדם כאשר בראשן עומדת מחלת השבץ המוחי, חסימה של כלי דם ראשי במוח הגורמת לחוסר בחמצן באזור שבו היא סיפקה דם. מחלות כמו וסקוליטיס (דלקת של כלי הדם המוחיים והמערכתיים בכלל).
• גידולים: ישנם הרבה סוגי גידולים שיכולים להיווצר בתוך חלל המוח, רובם קשים לטיפול כיוון שהמוח הוא חלל סגור (בגולגולת) ולכן יש לטפל בהם במהרה.
• מחלות תנועה: המובילה בהן היא פרקינסון.
• מחלות זיהומיות: כמו דלקת קרומי המוח, דלקת של חוט השדרה.
• מחלות אוטואימוניות: כמו טרשת נפוצה, דלקות אוטואימוניות שונות, מחלות של מערכת העצבים ההקפית וכדומה.
• מחלות המוח והנפש: סדרה ארוכה של הפרעות בחשיבה ובנפש ובהן הפרעות קשב וריכוז (ADHD), הפרעות זיכרון, הפרעות דיבור, ליקויים בתפיסת המרחב, הפרעות בתכנון פעולה ובשיפוט סיטואציה. אגב, אלצהיימר שייכת לקטגוריה הזאת של הפרעות התנהגות על רקע נוירולוגי.

הכותב הוא ד"ר שלי שחר, המחלקה הנוירולוגית שיבא תל השומר.
עדיין לא הצטרפתם אל הניוזלטר שלנו? הצטרפו עכשיו!