התאריך המדויק של חג השבועות לא צוין במקרא במפורש. בספר דברים כתוב "שבעה שבועות תספור לך מהחל חרמש בקמה תחל לספור שבעה שבועות".
לחג יש שמות שונים:
- שבועות: בתום שבעת השבועות שבהם נערכת ספירת העומר, סיום קציר החיטים שהתחיל בפסח = תהליך בו יצא העם לחירות, תהליך שהתחיל ביציאת מצרים ומסתיים בחג מתן תורה.
- שבועות מגיע גם מהמילה שבועה. משמעותו של הדבר כי בשעת מתן תורה נשבע אלוהים כביכול שלא יחליף את עם ישראל בעם אחר לעולם, וגם בני ישראל נשבעו לתורתו.
- שם נוסף הוא חג מתן תורה כי התורה ניתנה לנו בחג הקציר.
- יום הביכורים: מקורו של חג הביכורים הוא בחובתו של עם ישראל לעלות לרגל לירושלים בחג ולהביא לבית המקדש מראשית ביכורי אדמתו – כביטוי של תודה לה, שהנחיל לו את נחלת אבותיו. את הביכורים היו מביאים אך ורק מפירות שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר.
|
|
מדוע בחג השבועות אוכלים מוצרי חלב? |
|
אחד המנהגים שאף אחד לא יודע לתת תשובה ברורה לגבי המקור שלהם, הוא מנהג אכילת מוצרי החלב. הגרסאות לכך רבות: |
|
- יש הסוברים כי בני ישראל קיבלו עליהם את חוקי הכשרות אך לא היו ערוכים לכך מבחינה טקטית ולכן הכינו מאכלי חלב בלבד.
- יש הגורסים כי מאכלי הבשר נקשרו לעגל הזהב, ולכן החג שאמור לסמל את קבלת התורה ייחגג עם ארוחות הכוללות מוצרי חלב.
- דעה אחרת, טוענת כי מנהג זה בא לבטא את הפאן החקלאי של "ארץ זבת חלב ודבש".
- פאן נוסף חשוב הוא הפאן הרוחני - ללבוש לבן כסמל להיטהרות לקראת מתן תורה, ומכאן גם מזונות לבנים.
|
|
בחלב יש הרבה סידן!!! לא מדויק... |
|
בכל פרסום על חג השבועות משבחים את מוצרי החלב כמקור הטוב ביותר לסידן, כמו גם הסלוגן הידוע "שלושה ביום" של מועצת החלב הפך להגיון צרוף אצל רבים מאיתנו. בעולם המערבי יש שפע של מוצרי חלב על המדפים כשהנפוץ מבין סוגי החלב הוא חלב הפרה, ולכן הישראלי הממוצע צורך הרבה חלב מסוג זה. זאת ועוד, שמוצרי חלב הפרה זמינים וזולים יותר ממוצרי חלב אחרים כמו חלב עיזים, חלב כבשים ועוד. אולם, בחלב פרה רוב הסידן לא נספג מאחר ובו בעת שמכיל כמות רבה של סידן, הוא גם מכיל כמות רבה עוד יותר של מינרל הזרחן. הזרחן מתחרה עם הסידן על הספיגה במעיים ובכך פוגע בספיגתו. |
|
אולי אפתיע אתכם, אבל ישנם מזונות אחרים וטובים יותר כמקור לסידן. |
|
ב- 100 גרם חלב פרה יש כ- 118 מ"ג סידן. |
|
לעומת זאת, להלן מזונות נוספים המכילים כמות סידן גבוהה מזו שבחלב (כמות ב-100 גרם): |
טחינה מלאה (משומשום מלא) - 1160 מ"ג, אצות ים - בין 1,100 ל- 1,400 מ"ג, זרעי דלעת - 1,151 מ"ג, מולסה (תוצר של קנה סוכר) - 684 מ"ג, עשב חיטה - 514 מ"ג, סרדינים - 443 מ"ג, שקדים לא קלויים - 368 מ"ג, חרובים - 352 מ"ג, פולי סויה - 277 מ"ג, כוסמת - 282 מ"ג, כרוב חי - 225 מ"ג, פטרוזיליה - 205 מ"ג, זרעי חמניות - 174 מ"ג. |
|
ובכל זאת... מוצרי החלב הם אחד המצרכים הנפוצים ביותר כמעט בכל בית, אז בואו נגלה איזה חלב הכי טוב לצרוך? חלב פרה (בקר), חלב צאן (עיזים, כבשים), חלב באפלו? |
|
- כל סוגי החלב מכילים חלבונים (חומצות אמינו), ויטמינים ומינרלים (ויטמין A, ויטמינים מקבוצת B, ברזל, סידן ועוד).
- הרכב השומן:
חלב כבשים שמן יותר פי כמה מחלב פרה. גם חלב הבאפלו (מכינים ממנו את גבינת המוצרלה) נחשב שמן יותר פי שניים מחלב פרה. חלב עיזים הכי קרוב בהרכב שלו לחלב אם, הוא מכיל שפע ויטמינים ומינרלים, הוא שמן יותר מחלב פרה אך חומצות השומן שבו הן בעלות אופי שונה ורובן מנוצלות לייצור אנרגיה, להבדיל מהשומן בחלב פרה אשר רובו מאוחסן ברקמות השומן בגופנו. לכן, מוצר חלב עיזים 5% שומן ישמין פחות ממוצר חלב פרה 1% שומן.
- עיכול בגוף:
חלב פרה נחשב אלרגן מאחר והוא מכיל כמות גדולה של לקטוז (=סוכר החלב). רוב האנשים לא מעכלים היטב את הלקטוז בשל חסר ברמה מסוימת באנזים לקטאז שתפקידו לפרק את הלקטוז. כתוצאה מכך, לאחר אכילת מוצרי חלב רוב האנשים חשים: אי נוחות בבטן, נפיחות, גזים, שלשולים וכו'. כמו כן, חלב פרה מכיל חלבון הנקרא קזאין, אשר במקרים של אלרגיה, הגוף מתייחס לחלבון זה כאל גוף זר ומתחיל לתקוף אותו. זה מביא לתגובה בצורת פריחה או נפיחות ובמקרים חמורים זה יכול להביא למצב מסוכן הנקרא שוק אנאפילקטי. שוק אנפילקטי זה בעצם התדרדרות של התגובה האלרגית למצב של תת לחץ דם עד כדי חוסר זרימת דם לאיברים החיוניים ואיבוד הכרה. בנוסף, חלב פרה יוצר ליחה. מכל הסיבות האלה חלב פרה אינו מתאים לאנשים עם מיגרנות, בעיות עיכול, מחלות מעי דלקתיות, בעיות נשימה, אסטמה. חלב באפלו מכיל פחות לקטוז מחלב הפרה. חלב עיזים כמעט ולא מכיל לקטוז וקזאין ולכן עיכולו נחשב מצוין. כמו כן, זמן עיכולו כחצי שעה להבדיל מחלב פרה שעיכולו לוקח כ-3 שעות. חלב כבשים מכיל פחות לקטוז מחלב פרה אך גם כמות הלקטוז שמכיל, מביאה לבעיות עיכול.
- הסידן וספיגתו מסוגי החלב:
יחס זרחן-סידן – אנו כבר יודעים כי בחלב פרה רוב הסידן לא נספג מאחר והוא מכיל זרחן בכמות גדולה יותר מהסידן, ומשום שהזרחן מתחרה עם הסידן על הספיגה במעיים, ספיגת הסידן נפגעת בשל כמותו הפחותה במוצר מאשר הזרחן. לכן, מבחינה זו חלב עיזים הכי מומלץ משום שיחס הסידן בו עולה על הזרחן וכך הסידן נספג היטב במעיים. אחוז השומן – בנוסף, סידן חייב שומן בכדי להיספג, לכן יש לצרוך מוצרי חלב 3% ולהימנע ממוצרי חלב דלי שומן (0%, 1.5%), לא בכדי חלב אם מכיל 4% שומן.
|
|
כאמור, בחג זה אנו אוכלים מוצרי חלב עתירי שומן, כמו גם עוגות ומאפים ממרכיבים אלו. |
|
הנה כמה המלצות לשמירה על תזונה בריאה, משביעה וגם טעימה במהלך החג: |
|
- ניתן למזער את הערך הקלורי של העוגות והמאפים על ידי בחירה של מוצרי חלב דלי שומן, 3% או 5% שומן. חשוב לזכור שאחוז השומן לא יהיה פחות מ-3% שומן, על מנת שהסידן ייספג.
- כדאי להעדיף פשטידות ללא שכבת בצק וללא מוקרמות.
- אפשר לערוך ארוחה חלבית שתכלול מנת דג בתנור, בתוספת תפוח אדמה או מנת פשטידת ירק.
- כדאי להכין את הקינוח בבית, על פני רכישת כל עוגות הגבינה, המבוססות על שמנת וגבינות עתירות שומן. כך אפשר להרכיב עוגת גבינה העשויה מגבינת 5% שומן – למשל: גבינת ריקוטה מכילה 5% שומן, ומתאימה מאוד לאפייה. כמו כן, אם מתכון העוגה מכיל שמנת, רצוי להוסיף יוגורט, או שמנת מופחתת שומן כמו 8% או 10% שומן. בנוסף, מומלץ לשים מחצית מכמות הסוכר הרגילה.
- פירות וירקות – חג השבועות הוא חג חקלאי. זה הזמן להכין סלט גדול עם שפע ירקות. לאכול פרי טרי ובריא, אפשר גם להכין מהפירות קינוחים כמו סלט פירות, יוגורט עם פירות. מבחינה תזונתית, עדיף לאכול את הפרי שלם על קליפתו ופחות מומלץ לסחוט מיץ.
|
|
גם אחרי שעובר לו חג השבועות, מוצרי החלב ממשיכים את דרכם בכל ימות השנה, מאחר שאנו חיים במדינה בה מוצרי החלב מהווים חלק נכבד מהתפריט היומי. |
חלב ומוצריו הם טעימים, הם נגישים וזולים, גם אני אוהבת ואוכלת מוצרי חלב מכל הסיבות האלה. |
רק למען שמירה על איזון הויטמינים ומינרלים בגופנו, נשכיל ונזכור כי הסידן מצוי בהרבה מקורות טובים וטעימים בכמות גדולה יותר והספיגה טובה יותר. |
מה שבטוח, הרעלת סידן לא נקבל מיותר מידי חלב!!!! |
|
שיהיה לבריאות, וחג שבועות שמח וצבעוני! |
|
מספר מתכונים של איילת לחג השבועות:
|
|
|
|
|