גופן וקישורים
צבעים
סמן העכבר
בית | » | ערוצי תוכן | » | מחלות ובעיות | » | ילדים עם התנהגות, אישיות והרכב גוף כשל קשישים |
הסרט המעולה (שגם זכה ב- 3 פרסי אוסקר) "הסיפור המופלא של בנג`מין באטן" מושתת על עלילה שמספרת על אדם שנולד כזקן מבחינה פיזית, אך הולך ומצעיר עם השנים. בתחילת הסרט כשמבחינים בבראד פיט, השחקן הראשי שהינו למעשה ילד אך עם נראות, יכולות, יציבה, ויטאליות (חיוניות) נמוכה מאוד וכדומה, עוברת, סביר להניח, תחושה של עצב ואף אי נוחות אצל הצופים. הרי זה ממש לא הגיוני שילד יהיה עם יכולות, מוגבלות ובעיות רבות כמו לזקנים כבר בשנים הראשונות לחייו.
ד"ר איתי זיו (Ph.D), ד"ר בתחום אימון ומנהל ספורט, 07.09.2016
ביצוע פעילות גופנית חשובה מאוד לילדים
מה הקשר בין זה לבין ילדים ומתבגרים בתקופתינו?חשוב לציין שהסרט הינו סוג של פנטזיה מכיוון שעם חלוף השנים והעלייה בגיל של בנג'מין באטן, הוא נעשה צעיר יותר ויותר וכל הסביבה היא זו שבאופן טבעי - מזדקנת. זאת להבדיל מהמחלה הקשה במיוחד אך, למרבה המזל, נדירה ושמה: "פרוגריה (Progeria)". זו היא מחלה גנטית נדירה ביותר הגורמת להזדקנות מואצת ולמוות במצב קליני של זיקנה בגיל העשרה (גיל 13 בממוצע). בשנים האחרונות, עקב ההתקדמות האדירה של הטכנולוגיה מכל סוג, עלייה ברמת החיים באופן כללי, היעדר עבודות פיזיות הכרוכות במאמץ גופני כמעט בכלל ועוד, מבחינים במספר רב יותר של אנשים בעולם המערבי שלא פעילים מספיק או לא פעילים כלל. הבעיה חריפה הרבה יותר אצל הדור הצעיר. או אז, מדובר על הקניית בסיס למחלות ובעיות שונות שילוו אותם, ככל הנראה גם כמבוגרים. לדוגמה: מחלת ההשמנה וכל הסיבוכים הנלווים לה עלתה מאוד בשנים האחרונות ורק בישראל, לצורך העניין וההמחשה, ניתן לציין את מחלת הסוכרת שלוקים בה כ- 500,000 (סוג 1+2) אנשים, וללא שינוי מערכתי צפויה עוד עלייה במספר החולים בעתיד. אורח החיים הסדנטרי "יצר" לא מעט מצבים אבסורדיים בהם ילדים לוקים במחלות של מבוגרים או קשישים (!) ולא רק - הם גם מסגלים לעצמם דפוסי התנהגות שחלקם זהים לאותם קשישים. הדבר בא לידי ביטוי ב:
ללא צל של ספק - עצוב. המעניין הינו שבמבט על העתיד הקרוב, בשלב זה, לא ממש נראה שיש פיתרון לבעיה והאוכלוסייה בכל הגילאים, לרבות הילדים, הולכת ומשמינה. יש צורך הרי במלחמת חורמה בהשמנה (כפי שנעשה בחלק ממדינות העולם) והדבר מאופיין בנקיטת סנקציות ומהלכים שונים לעידוד הפעילות הגופנית מכל סוג, צריכת מזון בריא ודל קלוריות, מתן בונוסים והטבות במקומות עבודה לאלה שפעילים גופנית על בסיס קבוע ועוד. נציין כאן גם את הנחיות ה- ACSM (הקולג' האמריקאי לרפואת ספורט) שממליץ שילד יבצע לפחות 10,000 צעדים ביום, ובמידה והינו סובל מעודף משקל - 12,000 צעדים מדי יום. אגב, ניתן למצוא לכך חלופות מתאימות בדמות רכיבה על אופניים, שחייה, משחקי כדור ועוד. בפועל מעטים הם הילדים שהולכים בהיקפים שכאלה. גם להורים יש חלק בכך: ההקפצות לכל מקום קרוב וכן לבית הספר, הנטייה לרחמנות יתר ו"כניעה" לכל התחלות וקושי של הילד ועוד, מביאים לידי כך שהילדים פעילים הרבה פחות ממה שהם צריכים להיות. היכנסו בנוסף: שיעורי החינוך הגופני בבית הספר והקשר לחוסר מודעות לפעילות גופנית ספורטיבית ויומיומית, אורח חיים סדנטרי (לא פעיל) ועודבמערכת החינוך בישראל מוקצות סך הכל 2 שעות אקדמאיות לחינוך גופני במערכת הלימודים. הדבר כמובן לא מספיק על מנת לשפר יכולות גופניות באופן משמעותי ולהביא, אולי, לשיפור בפרמטרים השונים, לרבות במשקל ואחוזי השומן. בנוסף, יש קושי לזהות במצב הקיים גם מסיבות נוספות ילדים שהינם אולי פוטנציאלית ספורטאים ברמה גבוהה. בנוסף, נאיר הנקודה, שחלק משיעורי החינוך הגופני מבוטלים במהלך השנה או מומרים בשיעור עיוני בכיתה בשל מחסור במתקן מתאים לפעילות גופנית ועוד. בחלק ניכר מהמקרים, המורים לחינוך גופני לא מהווים כלל דוגמא אישית (הם לא נראים ואף, לעיתים, לא לבושים כספורטאים ולא מדגימים משימות ספורטיביות שונות שמבקשים מהתלמידים), בדיקת נוכחות הינה משימה שעשויה להימשך דקות ארוכות, מלתחות ומקלחות לא קיימות במרבית בתי הספר, כך שהמוטיבציה לביצוע פעילות גופנית אפקטיבית בשיעורי חינוך גופני בבית הספר - לא ממש רבה (בלשון המעטה). חשוב גם להאיר את הנקודה שלאופי השיעורים השפעה רבה על אימוץ אורח חיים ספורטיבי ואולי אף פנייה לענף ספורט זה או אחר באופן מקצועי. לשם כך, יש צורך לחזור לשיעורי החינוך הגופני של פעם בהם היה מושם דגש רב ממש על שיפור יכולות בענפי ספורט חשובים מאוד כמו אתלטיקה, התעמלות מכשירים, משחקי כדור, התעמלות ועוד. לסיכוםילדים עשויים להיות בהחלט כמו "קשישים מוקטנים" במידה ולא יקבלו את הגירויים המתאימים החשובים עד מאוד בכל תקופת הגדילה שלהם. עצם אימוץ אורח חיים כה יושבני וללא שום מוטיבציה לנוע יכול בהחלט לגרום לבעיות רבות מבחינה בריאותית, פסיכולוגית, קוגנטיבית ועוד. לכן, חשוב לזהות את הבעיה מוקדם ככל שניתן ולאמץ תוכנית פעולה בהקדם. הכותב הוא ד"ר איתי זיו (Ph.D), עוסק מזה שנים בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר. אל האתר של איתי: www.itaiziv.co.il |