האלרגן, הוא החלקיק הגורם לאלרגיה. כניסתו לגוף גורמת להפעלה מהירה של מערכת החיסון, התגייסות נוגדנים ספציפיים, תקיפת החומר באמצעות פגוציטים (תאים בולעניים), ושחרור חומרים כימיים שונים שהמוכר בניהם הוא ההיסטמין. דוגמא נפוצה היא מחלת הצליאק, הנגרמת מאלרגיה לגליאדין שהוא אחד מחלבוני החיטה, שיפון ושעורה. בעקבות חשיפת המעיים לחלבון זה, מופיעה אלרגיה. האלרגיה הספציפית הזו מובילה לשינוי מבנה המעיים וחוסר ספיגה שלהם.
אלרגיה למזון יכולה לבוא לידי ביטוי במספר דרכים:
- דרך הבטן (החל מעקצוץ בלוע, בחילות, הקאות, שלשולים, כאבים, התכווצויות).
- דרך הריאות (קוצר נשימה בשל התכווצות דרכי הנשימה).
- דרך העור (פריחה, בצקות, אודם, גרד וכדומה).
- במצבים קיצוניים, אלרגיה למזון יכולה להתדרדר לשוק (הלם) אנפילקטי, המערב את רוב המערכות החיוניות בגוף, גורם לקריסתם ובמקרים קשים, אף למוות.
הטיפול העיקרי באלרגיה למזון הוא איתור האלרגן ומניעתו מהמזון באופן מוחלט.
כאשר האלרגיה היא מיידית ומופיעה תוך דקות ספורות מזמן החשיפה למזון, קל לקשר בין המזון לתסמינים הגופניים ולהימנע משימוש חוזר במזון. כאשר האלרגיה מושהת ומופיעה תגובה גופנית לאחר 12 שעות ויותר, קשה למצוא את הקשר בין המזון לתסמינים, במקרה זה, לא יודעים מאיזה מזון להימנע...
"שמונת הגדולים" הם שמונה אלרגנים האחראים לכ- 90% מהאלרגיות למזון והם: חלב, ביצים, סויה, דגים ופירות ים, בוטנים, אגוזים, חיטה ושמרים. רוב מוצרי המזון מכילים את אחד האלרגנים הללו ולכן, אדם הסובל מאלרגיה למזון חייב לקרוא בדקדקנות יתר את תוויות המזון, ולוודא את מרכיביו. נוכחות מרכיבי מזון אלרגניים חייבת להופיע על אריזות המזון. יחד עם זאת, קניה של מזון שאינו ארוז או מסומן ע"פ התקן, יכולה להוות סיכון בריאותי משמעותי. חשוב לציין שמוצרי מזון מוכרים עוברים שינויים בהרכבם עם הזמן. לכן, חשוב לבדוק כל פעם מחדש את הרכב המזון ולוודא את התאמתו.
|