פחד מאוכל: איך אוכלים את זה ומה עושים עם זה?

תחושה לא נעימה, לא נעימה בכלל...

האוכל כאויב

פעם היא אובחנה עם מחלת מעי דלקתית בשם קרוהן. היא קיבלה תרופות שעזרו לתקופה מסוימת. לאחר מספר שנים האבחנה הוחלפה לתסמונת המעי הרגיז, או בשמה המודרני "הפרעה תפקודית של מערכת העיכול". שרי מתוסכלת. היא סובלת מכאבי בטן, נפיחות, שלשולים או עצירויות לסירוגין. היא עברה את כל הרופאים והמטפלים האפשריים. היא מסתכלת עליי וברור לי שאנחנו יכולים להיות עוד תחנה במסלול האכזבות שלה. מעבר לכל האבחנות ולכל הטיפולים, הבעיה הקשה ביותר של שרי (ורבות ורבים כמוה) היא הפחד מאוכל. כששרי מרגישה רעב, מיד עולה בה גם פחד. שאלות כמו "מה אוכל? האם מותר לי מה שמוגש כאן? איך ארגיש עוד שעה? איך יעבור הערב שלי אחרי הארוחה הזו?" הן מנת חלקה היומיומית.

אנשים כמו שרי רואים באוכל אויב. מבחינתם, תחושת הרעב עדיפה על תחושת השובע המלווה לרוב בכאבים. לעיתים הקושי לא מגיע מיד לאחר הארוחה, אלא כמה שעות לאחריה. לעיתים הם מתעוררים בלילה ונזכרים ב"מה חטאו" (כהגדרתם) במשך היום. כאשר רוב הארוחות מסתיימות באי נוחות במקרה הטוב ובכאב ונפיחות במקרה הנפוץ יותר, האנשים האלה מתחילים להעדיף להימנע מאכילה. התוצאה כמובן היא ירידה לא בריאה במשקל, חוסרים תזונתיים, הסתגרות בבית והימנעות מבילוי חברתי, לעיתים עד כדי התפטרות מעבודה והפסקת לימודים.

מה אומרת על כך הספרות המקצועית?

מסתבר שקיים ומאובחן קשר אמיץ בין תופעות של הפרעות אכילה לתופעות של המעי הרגיז. עפ"י מחקר שפורסם ב- 2014 נשים שסובלות מתופעות של מערכת העיכול סובלות גם באחוזים גבוהים מהפרעות אכילה. באותה סקירה החוקרים מציינים עוד מספר גורמים הקשורים להתנהגויות אכילה שמעלים סיכון להפרעות תפקודיות של מערכת העיכול, ביניהן הרעבה עצמית, מיעוט בפעילות גופנית ודיכאון. שימוש מתמשך בתרופות משלשלות מעלה סיכון להתפתחות תסמונת המעי הרגיז (IBS).

עפ"י הסטטיסטיקה, יותר נשים מגברים סובלות מתופעות של הפרעות תפקודיות של מערכת העיכול. אחת התופעות הנפוצות בקרב נשים כאלה היא תסמונת הסטרס שאחרי הארוחה (Postprandial Distress Syndrome). תסמונת זו מתבטאת בצורה הדומה לתחושת היפוגליקמיה, מה שגורם לבלבול לא מועט בקרב הסובלים ממנה והסביבה הקרובה, אלא שערכי הגלוקוז בדם נותרים תקינים. הסימפטומים כוללים חולשה, תחושת עלפון, דכדוך, דופק מהיר ורעד. לרוב התסמונת הזו מופיעה לאחר הרעבה עצמית של שעות או ימים. מחקר אחר שבדק קשר בין הפרעות עיכול להפרעות אכילה, מצא קשר באחוזים גבוהים במיוחד: 98% ממדגם הנשים שהשתתפו במחקר סבלו מתסמין אחד לפחות! כ- 50% מהנבדקות סבלו מתסמונת המעי הרגיז או צרבות, יותר מ- 30% התלוננו על נפיחות ו- 24% על עצירות. אילו הפרעות אכילה נמצאו כמנבאות הפרעות עיכול אלה? החוקרים מונים תופעות של סומטיזציה (ביטוי מצוקות הנפש דרך הגוף), נוירוזה, דיכאון והתקפי אכילה. משקל לא נמצא כמנבא של הפרעות עיכול.

היכנסו בנוסף:
דיברטיקוליטיס: הכל על סעפת במעי הגס
הקשר בין סטרס לבעיות במערכת העיכול
המעי התרגז ונתקע: הקשר בין המעי הרגיז לעצירות
הצטרפות אל הניוזלטר של FoodsDictionary (בחינם)

רגע, אז כל מי שסובל מתופעות של הפרעות עיכול בהכרח סובל מהפרעות אכילה?

ברור שלא! יש לא מעט מקרים בהם המטופלים מגיעים למנוחה ונחלה לאחר שינויים שהם עושים בתפריט, עם נטילת צמחי מרפא ועבודת הרגעה. יש לא מעט מקרים שמערכת העיכול כל כך "מוטרדת", שהפחד מאכילה הופך להיות אובייקטיבי לגמרי. במצבים של מחלת קרוהן או קוליטיס פעילה, במצבים של תסמונת המעי הרגיז לא מאוזנת, אכילה לא מתאימה, בשעות או במקומות לא נכונים לאותו אדם, באמת ובתמים נגרם סבל. מכאן ועד פחד מאכילה - פסיעה. כך או כך, אנחנו מדברים על סבל אמיתי.

אז מה עושים?

יש מספר דרכים לפעול. מה שחשוב לזכור, שבתהליך הטיפול נדרשת התגייסות והתמסרות מלאה של המטופל. רק בזכות שיתוף הפעולה המלא של שרי, המטופלת שלנו מתחילת המאמר, יכולנו לחגוג איתה שנתיים של שיפור ניכר בבריאותה. שרי שחלמה על זוגיות, אך התקשתה לצאת מהבית עקב הסבל היומיומי שלה, עומדת כיום להתחתן עם בחיר ליבה. עוצמת הסימפטומים שלה הפכה להיות מינורית, תדירות התקפי הכאבים שלה נמוכה בהרבה, והכי חשוב - היא יודעת מה לעשות ומבינה את התגובות של הגוף שלה. אז בואו נראה מה עשינו עם שרי:

• אבחון וטיפול תזונתי: קודם כל עלינו לדעת במה עוסקים ולטפל ברמה הפיזית.
   

1. אם יודעים שמדובר במחלה מאובחנת, כמו קרוהן, קוליטיס או הליקובקטר, עלינו להתאים את התזונה לשלב המחלה במטרה לאזן את הדלקת. תזונה נוגדת דלקת, המותאמת ליכולת העיכול וסימפטומים נוספים של המטופל, שמיועדת ל- 6-8 שבועות ראשונים עד ליצירת האיזון הראשוני.
2. תסמונת המעי הרגיז או הפרעה במיקרוביוטה (חיידקי המעיים), כמו שקורה לאחר נטילות חוזרות של אנטיביוטיקה או זיהומי מעיים שונים, דורשת התאמת תזונה עפ"י דיאטה דלת FODMAP, או בדיקת רגישויות אישית והתאמת התפריט בהתאם לממצאים אלה.
3. לעיתים נדרש שילוב של צמחי מרפא, אנזימי עיכול ופרוביוטיקה להפגת סימפטומים ושיקום מהיר יותר של תפקוד תקין של מערכת העיכול.
    

• הפן הפסיכוסומטי: במקביל לטיפול התזונתי והצמחי, עלינו ללמד את המטופל ליצור קשר מחודש עם הגוף. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שפחדים מאוכל מקורם עמוק באבולוציה האנושית, ותפקידם ההישרדותי היה להגן עלינו מפני הרעלות מסכנות חיים. אינטואיציה בריאה של אבות אבותינו לימדה אותם להיזהר מפטריות רעילות ומפירות שאינם ראויים למאכל, וכך הגנה על המין האנושי במשך דורות. המידע הזה הועבר מפה לאוזן ונשמר ברפואות המסורתיות, אלא שכיום אנחנו חווים ניתוק מהאינטואיציה הטבעית שלנו. מבולבלים משפע של מזונות שאינם מתאימים לבריאותינו, אנחנו סובלים ממחלות שמתפתחות רק במדינות המתועשות, אנחנו חווים טעמים שלא היו קיימים (כמו אוממי), וצורכים מזונות מעוקרים, מלאים במחזקי טעם מיותרים. התוצאה - אובדן האינטואיציה הטבעית, אובדן הקשר עם הגוף, תחושות כעס כלפי הגוף, מחשבות על הגוף כ"בוגד" בעוד שהוא רק עושה את עבודתו - להזהיר אותנו מפני התנהגות אכילה מזיקה. לכן בשלב זה של הטיפול על המטופל להתחיל להחזיר את התקשורת עם הגוף ולפתח את האינטואיציה הטבעית שלו. כיצד? באמצעות תרגילים פשוטים שקראנו להם בקצרה נשי"מה:
   

1. נשימה: עלינו ללמוד לנשום מחדש. נשימה עמוקה, רצוי נשימה בטנית. לחזור על הפעולה מספר פעמים ביום.
2. שתיה: אם אינכם בטוחים האם עליכם לאכול כרגע, שתו חצי כוס מים פושרים (לא קרים!) רצוי כחצי שעה לפני האוכל.
3. ישיבה: אכילה טובה מתרחשת כאשר אנחנו יושבים ומתרכזים באכילה. לא על הדרך, לא בנהיגה, לא בחטף. בישיבה מול השולחן, תוך מתן כבוד לגוף ולאוכל.
4. מחשבה: לפני שבאים לאכול, בדקו עם עצמכם: מה נכון לי לאכול כעת? מה באמת מתאים לגוף שלי עכשיו?
5. הרפיה: בבואכם לאכול הרפו בצורה מודעת את הבטן. שחררו את ההתכווצות שרובנו מסתובבים איתה.

ואחרון חביב...

כחלק מהתהליך של פיתוח האכילה האינטואיטיבית, אנחנו רוצים לפתח את החושים, אותם חושים שלאחרונה די התנוונו. אבל הראיה, ההרחה, הטעימה נועדו על מנת לסמן לנו על המזון המתאים לנו. פחד מאוכל מסמל הרבה פעמים את הניתוק שאנחנו חווים מעצמנו, מהחושים הטבעיים שלנו. עם ובלי הפרעת אכילה ברקע, זהו תהליך שעל כל מי שסובל ממחלה או הפרעה במערכת העיכול - לעבור כחלק ממסלול ההבראה שלו.

הכותבת היא עדי זוסמן RD, דיאטנית קלינית ומאמנת בריאות, בעלים של "דרך הבטן" - המרכז לבריאות מערכת העיכול.
אל האתר של עדי: www.belly-way.co.il/he/home