סטרואידים אנבוליים: מה השפעתם עלינו?

צריכת סטרואידים: לא מה שחשבתם

שימוש בסטרואידים

במחקרים שנערכו בעולם בשנים האחרונות נצפתה עלייה גבוהה מאוד במספר המשתמשים בסטרואידים בקרב ספורטאים חובבים (וזאת במטרה לשפר יכולת ספורטיבית מסוגים שונים), וכן בקרב אנשים המעוניינים לשפר את מראה גופם באמצעות שיטות כמו ירידה במשקל, עלייה במסת השריר באופן משמעותי, או כאלה המעוניינים בחיזוק הגוף (כמו למשל שוטרים וסוהרים). יש גם כאלה המשתמשים בסטרואידים אנבוליים להנאה, להסתיר שימוש בסמים אחרים במקביל, להתגבר על חוסר ביטחון או הערכה עצמית נמוכה, או אפילו כהכנה של עבריינים לביצוע פשע.

ההשלכות של השימוש בחומרים משפרי ביצועים אלה רבות במיוחד ולא רק בהקשר של שינוי שלילי במצב הבריאותי הפיזיולוגי. למשל, ניתן לראות הפרעות בתפקודי הכבד והכליות, פגיעה בתפקוד המיני, בעיות עור שונות, עלייה בסיכון לפתח סרטן וכן אשפוזים ומוות בקרב אוכלוסייה צעירה ובריאה. לצד אלו, נראו גם מקרים רבים של שינוי התנהגותי כמו תגובה באמצעות אלמנטים אלימים, לצד מתח נפשי, דיכאון ומחשבות אובדניות וכן קושי בתפקוד הקוגניטיבי.

נקודה מעניינת שכדאי להדגיש היא שעל אף שקיים סיכון בריאותי, פיזי ונפשי שעולה בעקבות שימוש בחומרים השונים (לרבות סטרואידים אנבוליים). בנוסף, נציין שחומרים אלה ובמיוחד הסטרואידים אסורים מבחינה חוקית בישראל (ואף רשומים בפקודת הרוקחות) ונדגיש שבקרב ספורטאים הם מהווים סיכון שייתפסו במסגרת בדיקה שגרתית לגילו סמים וייפסלו. למרות אלו, עדיין רבים משתמשים בחומרים מסוג זה, אותם הם משיגים באופן לא חוקי מגורמים לא חוקיים, כולל סוחרים שמסתובבים במקומות כמו חדרי כושר ומתחמי אימונים, וכן גם באמצעות אתרי אינטרנט ועוד.

לקריאה נוספת:
מדריכי הכושר של היום לעומת מדריכי הכושר בעבר
תעשיית האשליות בתחומי הדיאטה והכושר
אל-קרניטין: יתרונות וחסרונות
להרשמה לניוזלטר של FoodsDictionary (בחינם)

הסטרואידים האנבוליים

תחום השימוש בסטרואידים אנבוליים נחקר בעולם אולם כמעט ולא נחקר בישראל. לאחרונה התפרסם מחקר גישוש ראשון מסוגו הבוחן ידע עמדות ודפוסי שימוש בסטרואידים אנבוליים בקרב כ- 364 מתאמנים חובבנים בחדרי הכושר בישראל. ממצאי המחקר הראו שכ- 7.1% מבין המתאמנים בחדרי הכושר בישראל מדווחים על שימוש בסטרואידים, בעוד שכ- 52.8% מכירים אדם שמשתמש בסטרואידים, ול- 24.8% מבין הנשאלים הציעו בעבר להשתמש בסטרואידים. רמת הידע לגבי נזקים בריאותיים של סטרואידים בקרב המשתמשים בחומרים אלו נמצאה נמוכה באופן מובהק מזו של אלה שלא מבצעים כל שימוש. בנוסף, למרות שמרבית המשתתפים במחקר אוחזים בעמדות שליליות כלפי שימוש בסטרואידים, כ- 30% מהנבדקים הביעו סקרנות לבחון את השפעת הסטרואידים על גופם.

נציין (מאחר שאנו עוסקים בספורטאים מקצועיים) שהוועד האולימפי הבינלאומי אסר את השימוש בסטרואידים אנבוליים כבר בשנת 1960. הם נאסרו לשימוש בליגות וגופי ספורט אחרים, ובמידה וספורטאים נבדקו והבדיקה יצאה חיובית, העונשים שחלו עליהם היו חמורים במיוחד ואף הגיעו להשעיה לתקופות שונות. הארוכות בהן הגיעו אפילו ל- 4 שנים ולכל החיים תוך איסור על עיסוק בספורט באופן מקצועני. כך, שללא ספק מדובר על חיסול ודאי של הקריירה של אותו ספורטאי, כולל כתם תדמיתי משמעותי. אם נתייחס למוטיבציה של ספורטאים שעושים שימוש בסטרואידים אנבוליים, נציין שעל פי מחקר שנערך בתחום, המוטיבציה בביצועים ספורטיביים נמדדת לעיתים קרובות באמצעות תחרויות וזכייה בתחרות מעלה את המוטיבציה להשתתף בתחרויות הבאות. למעשה, מנגנון נוירו-ביולוגי פוטנציאלי אחד שמווסת את המוטיבציה להתחרות קשור בהורמוני המין כמו הסטרואידים: טסטוסטרון ואסטרדיול.

ומה לגבי מחקרים נוספים?

שפע של מחקרים, הן בבעלי חיים והן בבני אדם, הראו כי עלייה ברמות הטסטוסטרון, לפני ואחרי זכייה בתחרות מגבירה את המוטיבציה להתחרות. ישנן גם ראיות חזקות להשפעות התנהגותיות חריפות בתגובה לסטרואידים. כדאי לומר שלמרבה הפלא, נראה כי עלייה משמעותית של טסטוסטרון בעקבות ניצחון משפרת גם את הביצועים בתחרויות מאוחרות יותר עם סיכויי זכייה גבוהים יותר. השפעות אלו עלולות להתרחש באמצעות המסלולים של אנדרוגנים ואסטרוגנים המווסתים אזורים הקשורים לדופמין (מדובר במוליך עצבי הקרוי נוירוטרנסמיטר במוח. עלייה בכמות הדופאמין במוח קשורה להגברת התפתחות יכולת הקשב והריכוז. בנוסף, נהוג לייחס לעליה ברמת הדופמין באזורים מסוימים במוח להתרוממות במצב הרוח, לעונג וגם להתמכרות). לאור כל אלו, ההורמונים לא רק מווסתים ושולטים בהתנהגות החברתית, אלא הם גם המפתח לגמישות נוירו-התנהגותית בקרב מבוגרים. על פי המחקר ניתן להבין שיש השפעות ההתנהגותיות המונעות על ידי הורמונים והן נמשכות לפרקי זמן ממושכים מעבר להשפעות חריפות של ההורמונים. יחד עם זאת, הן מדגישות תפקיד בסיסי של הורמוני המין בגמישות נוירולוגית במבוגרים. מכאן, ניתן להבין שיש קשר בין רמת טסטוסטרון בדם לבין המוטיבציה הנמדדת אצל האדם.

לסיכום

מתאמנים רבים, בין אם מדובר בספורטאים חובבניים ובין אם מדובר בספורטאים מקצועיים, צורכים תוספים שונים שמשפיעים על תפקודם. בין תוספים אלה מצויים סטרואידים שונים וכן הסטרואידים האנבוליים. תוספים מסוג זה עלולים לבצע שינויים שונים בגוף, כמו שינוי בתפקוד הכבד, פגיעה בתפקוד המיני ובעיות עור. צריכה של סטרואידים שונים איננה חוקית בארץ, כך שמי שמתעסק בספורט תחרותי עלול לסכן את פעילותו לצמיתות. היזהרו!

הכותבים הם דגנית גלסמן, פסיכולוגית חינוכית מומחית ופסיכולוגית ספורט, וד"ר איתי זיו (Ph.D), עוסק מזה שנים בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר. אל האתר של איתי: www.itaiziv.co.il