פרדוקס החיים: התפתחות פיזית ומנטלית

האם קיימת הלימה בין הגיל הפיזיולוגי והמנטלי?

מוכנות הגוף

הגוף האנושי זקוק למוכנות מיוחדת בחלק מן התיפקודים. מערכת החיסון היא דוגמא לכך: בגיל שנתיים מערכת זו יכולה להתחיל להתמודד עם זיהומים והזיכרון החיסוני משתבח ב- 3 העשורים הראשונים לחיים. מקובל להניח כי שיא הכוח של מערכת התנועה הוא גיל 17 בערך, וספורטאים מקצוענים שעברו את גיל 35 נוטים לצאת ממעגל התחרויות המקצועיות.

עם חלוף השנים (ויש הטוענים היום, שכבר לקראת סיום העשור השלישי של החיים) מתחיל תהליך ההזדקנות של הגוף, כאשר לאורך השנים ניכרים שינויים גופניים חיצוניים בולטים לעין, אך לא פחות חשוב ישנם שינויים באיברי הגוף הפנימיים ובמערכת העצבים. מצד שני, דווקא, בכל האמור בבגרות רגשית ומנטלית, העלייה בגיל הכרונולוגי דווקא מביאה עימה יכולות ותובנות חדשות. כפי שאמרה הנרייטה סאלד: "הצעיר הוא בעל עיניים בריאות יותר אך הזקן מיטיב לראות ממנו".

בגרות רגשית ומנטלית

בגרות רגשית ומנטלית משקפת פיתוח יכולות כמו שליטה פנימית, שליטה עצמית, יציבות, עצמאות, רצינות, אחריות, שיטתיות, כוח סבל, ניסיון וראיה בפרספקטיבה - ולמעשה כל התכונות שהיינו רוצים לראות אצל ספורטאי מקצועי, או ספורטאי הישג. אלה כאמור, לעיתים מגיעים לשיאם דווקא בגילאים פיזיולוגיים וכרונולוגיים צעירים בהם הבגרות המנטלית אינה מלאה. או כפי שאמר בנג'מין פרנקלין: "הטרגדיה של החיים היא שאנו נעשים זקנים מוקדם מדי וחכמים מאוחר מדי".

פערים בין גיל כרונולוגי לגיל מנטלי, או אפילו פערים גילאיים בין תיפקודים במערכות גופניות שונות, קיימים לכל אורך החיים. אצל ספורטאים - הדבר אקוטי במיוחד מכיוון שיש צורך בבגרות פסיכולוגית, ולא רק פיזיולוגית, על מנת להצליח בתחום הספורטיבי. הדבר שכיח במיוחד אצל ספורטאים ילדים ובני נוער ובמקרים אלה ממש ניכר חוסר הלימה בין היכולת המנטלית והיכולת הפיזיולוגית שלהם. הצלחה או אי הצלחה עשויה להיות נעוצה באי התאמה של סוגי אימון או פעילות גופנית גם לגיל הפיזיולוגי וכן לגיל המנטלי. גיל מנטלי בוגר דיו במקרים רבים קשור גם לוותק של הספורטאי. לדוגמה, ותק כספורטאי במשך כ- 10 שנים או אפילו לאורך כ- 15 שנה. מדובר על הבדל משמעותי של ממש והשלכות רבות על התפקוד במישורים רבים ובד בבד הצלחה או אי הצלחה כספורטאי. מכאן, שעל מנת להצליח ולהגיע להישגים חשוב למצוא את הספורטאים אשר נחשבים פעמים רבות "בוגרים לגילם" - ספורטאים בעלי ניסיון חיים, לעיתים יוצא דופן או שחוו חוויות אשר חייבו אותם להתמודד, וזאת על מנת "לצמצם" את הפער בין הגיל הכרונולוגי לזה המנטלי/רגשי.

לקריאה נוספת:
ספורט וילדים: האם יש צורך במבוגר אחראי?
ככה תהפכו את המשפחה שלכם לספורטיבית
כיצד תבחרו חוגי ספורט מתאימים לילדיכם?
להרשמה לניוזלטר של FoodsDictionary (בחינם)

תפקיד המאמנים

לכל ספורטאי יש מאמנים ולהם תפקיד רב בכל הקשור לתהליך ההתבגרות של הספורטאי בשלבים הקריטיים. מאמנים מעולים יידעו לנווט את הספורטאי ולהביא להתאמה טובה בין הגיל הפיזיולוגי והגיל המנטלי וכך גם עשויים להביא לשיפור ביכולת הספורטיבית. חשוב להאיר את הנקודה שהדרישות מספורטאי במהלך שנות הקריירה שלו רבות ומצריכות ויתורים לא מעטים על חלק מהתחביבים, בילויים עד שעות מאוחרות ועוד. גם לכך נדרש גיל מנטלי מתאים (בוגר דיו). ניתן להבחין, אגב, בספורטאים שהחליטו בנקודת זמן מסויימת שהם מרימים ידיים (תרתי משמע) ומפסיקים את הקריירה התובענית הכרוכה בלהיות ספורטאי הישג עם כל ההשקעה והוויתורים הרבים שיש. מאידך, היום עם העליה באיכות החיים, המודעות ופיתוחים טכנולוגיים, קריירה ספורטיבית יכולה להימשך פרק זמן ארוך יותר מבעבר, ולראיה מספר המשתתפים שגילם גבוה מ- 30, בתחומי ספורט שונים. מודעות לפערים בין גיל מנטלי לגיל כרונולוגי פיזיולוגי ולקיומם של פערים גם בתוך מערכות גופניות, יכולה לייעל שיטות עבודה, אימון ומכאן ביצוע.

לסיכום

מחקרים לאורך השנים לא תמיד יכולים לתת את התשובה לגיל בו האדם נמצא בשיאו או מגיע לשיא התפתחותי. בשל כך, תפקוד הגוף של בני האדם מגיעים לרמה אופטימלית בגילאים שונים ולכן קיים צורך בניסיון ולמידה של פעילות הגף בכדי להגיע לבשלות או מוכנות ממשית.

הכותבים הם דגנית גלסמן, פסיכולוגית חינוכית מומחית ופסיכולוגית ספורט, וד"ר איתי זיו (Ph.D), עוסק מזה שנים בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר. אל האתר של איתי: www.itaiziv.co.il