אני מניחה שחלק מהצורך ומהדחף הוא הרצון לחוות זכרונות של ילדות, לפעמים תמונה מסויימת מגרה אצלי את כל בלוטות הטעם והריח כשאני מדמיינת את עצמי עומדת במטבח ומכינה את זה. שינויי העדפות מזון, כמו למשל, צמחונות שנכנסה אל ביתי כשגדלה בתי, הריצו אותי למדפי הספרים בחנות זו או אחרת למציאת המתכונים הטובים לה מבחינתה והאפשרות לחוות סוגי מטבחים שונים הינה נקודה חשובה בבואי לחפש ספרי בישול. לאחרונה התחלנו לחבב אוכל מהמטבח ההודי והרי זו סיבה מספקת עבורי לקניית ספר הולם.
כשאני נתקלת בספר הכתוב היטב ופשוט המלווה בצילומים מרהיבים עין ונפש - אני לא יכולה להתאפק. היד נכנסת לתיק, אני שולפת את המצלצלים ושמחה ונרגשת אני עוטפת את הספר בזרועותי כאילו והיה תינוק עול ימים.
ספר בישול טוב מהווה מקור השראה לא יסולא בפז. הטוב מבחינתי הוא ספר שמתכוניו נדרשים למצרכי יום יום המצויים כמעט בכל בית ואין צורך לרוץ לקצה השני של העיר בחיפוש מצרך זה או אחר. עם כל רעיון שאני שואבת מספר זה או אחר, פעמים מערבבת מספר מתכונים ומייצרת שלישי. פעמים לוקחת רק את הרעיון, משנה את כל המתכון והופכת אותו לשלי.
מגיעה השאלה, למה בעצם לקנות ספרי בישול למרות כמויות המתכונים הנמצאים לפנינו בשפע באינטרנט בצורה חופשית וגלוייה לכל אחד?
מבחינתי האינטרנט הוא לא לגמרי תחליף. אני זקוקה לספר על השיש. נראה לכם שאני ארוץ למסך בין טיגון אחד למשנהו לקרוא את הוראות ההכנה? נכון, אפשר להעתיק על דף (או להדפיס) אבל אז המתכון איכשהו מאבד מקסמו. אצלי לפחות מה שמראה שספר אחד מתעלה על משנהו הוא מספר כתמי הקמח והחמאה ו'אוזני החמור'.
כל החלטותי שלא לקנות יותר ספרי בישול יעלו מן הסתם בתוהו. אני כנראה אמצא את עצמי שוב ושוב מול מדפי ספרי הבישול לראות מה חדש...
|