|
נועם* בן החמש נכנס עם אימו הנמרצת לקליניקה. "למה הגעת אלי?" אני שואלת אותו. "הרופא אמר שהוא צריך לרדת במשקל" משיבה אימו. לאחר שיחה קצרה, בירור סדר היום של נועם והרגלי האכילה שלו, מתקבלת התמונה הבאה: עד 14:00 הוא בגן ואוכל בהתאם, לאחר מכן חוזר הביתה עם אחותו הגדולה שמחממת לו את ארוחת הצהריים. בהמשך הוא משחק במחשב או רואה טלוויזיה וסרטים עד שעה 17:00, השעה שמגיעה האם ולוקחת אותו לחוגים, לחברים או לגן השעשועים. המשך הערב מוקדש למקלחת, לארוחת ערב, חצי שעה של בילוי ליד המחשב/הטלוויזיה והליכה לישון. "האוכל המוגש בבית בריא", מסבירה האם. "אני מקפידה על בישול אוכל טרי ומעט מאוד מזון מוכן. אז איפה הבעיה? אני לא מבינה, למה הוא משמין?".
הבעיה: זמן מסך
עיקר הבעיה של נועם טמון בזמן מסך (sedentary behavior). המושג "זמן מסך" מקבץ בתוכו מגוון התנהגויות סבילות בהן הילד יושב או שוכב וההוצאה האנרגטית שלו מאוד נמוכה. בפעולות אלו נכללים: צפייה בטלוויזיה, משחקי מחשב וצפייה בסרטים. חשוב לציין כי זמן מסך אינו דומה להיעדר פעילות גופנית, זו התנהגות תכליתית המעורבות בה פעילויות הכרוכות בתנועה מינימאלית והוצאת אנרגיה נמוכה. לדוגמא, ילד יכול להגיע לכמות המינימאלית המומלצת של פעילות גופנית בגילו של נועם שהיא 60 דקות, אך בו בזמן לבלות זמן רב מהמומלץ כזמן מסך דבר שישפיע על מאזן הקלורי שלו.
מחקרים הראו שזמן מסך קשור להתפתחות השמנה ובמקביל לירידה באיכות המזון הנאכלת. קשר זה מיוחס בעיקר לצריכה גבוהה יותר של מזונות עתירי קלוריות כגון חטיפים וממתקים במקביל לפסיביות. צריכת מזון בזמן פעילות פסיבית, כמו צפייה בטלוויזיה, הינה בלתי מודעת. הילד אינו מודע לכמויות שהוא צורך. בנוסף, תחושת הסיפוק וההנאה אותה חש הילד איננה משתווה לאותה תחושה אותה יחוש בעת אכילת החטיף, אילו היה אוכל אותו בישיבה ליד השולחן.
חשוב לדעת שילדים נחשפים בזמן מסך לפרסומות של מזונות עתירי קלוריות, כמו חטיפים וממתקים הממוקדים בקהל היעד שצופה בהן - הילדים. צפייה בפרסומות אלה תגרום פעמים רבות לילד לגשת ולקחת חטיף ולא מהסיבה שהוא רעב באותו רגע. כמו כן, רבות מהפרסומות מחברות דימויים מועצמים שאינם אמיתיים למזונות. לדוגמא, דגנים של אלופים. אצל הילד זה מתחבר ומוטמע שאם יאכל הרבה מאותו מזון, גם הוא יוכל להיות אלוף.
כיום ידוע שהטיפול ומניעת השמנת ילדים הינו רב גורמי. זמן מסך הינו אחד מהם, ופעמים רבות הוא נשכח.
ההמלצות שניתנו לנועם ואימו:
- ניטור וצמצום זמן המסך.
- צפייה מבוקרת: בחירת תוכניות מועדפות ביחד עם נועם המותאמות לגילו.
- צמצום זמן מסך לשבע שעות שבועיות ולא יותר משעתיים ביום בהתאם להמלצות של גופים רפואיים המותאמות לגילו.
- מציאת פעילויות חליפיות לשעות 17:00-14:00 כמו: יצירה, משחקי בנייה, משחקי ספורט ביתיים (גומי, קפצית, קפוץ לי) וכו'.
- צמצום כמות וסוגי החטיפים הנמצאים בבית.
- יצירת "ארוחת ארבע" בה נאכל החטיף היומי בנוסף לפרי ושתיית מים.
- מתן הרבה חיזוקים חיוביים לנועם (לא על נושאים הקשורים לאוכל) כדי לחזק את בטחונו האישי ואת דימוי הגוף שלו.
*השמות והדמויות בדויים.
|
