נכנס יין יצא סוד

- אתה מבין ביין? - הוא שואל אותי.

- מעט - אני עונה.

- רק שאלה קטנה , יש לי יין מ- 1990 שאני רוצה להגיש בארוחה ואני לא בטוח מתי לפתוח אותו?

- איזה יין?

- שאטו לאפיט.

רעד קל עובר בי כשאני שומע את שמו של אחד היינות המובחרים והיקרים בעולם. "תפתח, תפתח" – אני אומר לו ולעצמי אני חושב – הולך להיות מעניין.

כמה שעות אחר כך הארוחה עומדת להתחיל והנה הוא שוב ניגש אלי:

- איך אני יודע אם היין טוב או מקולקל?

אני מתלבט רגע אחד ומתעשת מיד:

- לא אוכל לדעת עד שלא אטעם...

אחרי כמה לגימות מגן העדן הזה אני חוזר להכנות לארוחה והנה שוב מגיע האספן:

- דרך אגב, אם אתה צריך קצת יין לבישול, נשארו לי במקרר כמה יינות ישראליים פשוטים מאתמול, תרגיש חופשי להשתמש בהם.

אני פותח את המקרר ומגלה מול עיניי את היינות ה"פשוטים" שנשארו, שלושה בקבוקים של קסטל וצמד בקבוקי מרגלית...

10 דקות אחר כך ורוטב היין שלי מצא את העומק שהוא חיפש.

"נכנס יין יצא סוד" - אמרו חז"ל והתכוונו גם למשמעות המרומזת בגימטריא הזהה של שתי המילים, יין וסוד = 70. המספר 70 מרמז על 70 אומות העולם וגם על 70 פנים לתורה ובמילים אחרות פתיחות למגוון של דעות, אמונות ורצונות. וזהו הסוד שחושף היין - לא עוד הבדל בין קודש לחול, בין ישראל לעמים ובין אור לחושך. נכנס יין והנה כולם שווים, הכל כשר והכל טוב. לכן 70 בגימטריא זו האות ע,  עין טובה ומבט טוב ואוהב על הכל.

והנה בא חג הפורים ואחרי כל המלחמות הקשות בין המן למרדכי אומרים חז"ל "חייב אדם להשתכר בפורים עד שלא ידע להבדיל בין ארור המן לברוך מרדכי" - כי באמת מה ההבדל?

גם בבישול היין עושה בדיוק אותו דבר, בונה בכל מאכל שהוא נכנס אליו שכבה נסתרת, שכבת סוד, עומק.

אין צורך להשתמש בבישול ביין היקר ביותר, אך גם לא מומלץ להשתמש ביין גרוע. הכלל הוא יין שאפשר ונחמד לשתות הוא גם היין המתאים לבישול.

במקרים רבים היין נותן מעט חומציות יתר למאכלים, במקרים כאלה כדאי לאזן אותו עם מעט סוכר או להשתמש בשילוב של יין יבש ויין מתוק (לדוגמא פורט או מרסלה).

מתכון של יניב גור אריה: "ביף בורגיניון" - נזיד בשר שיכור (הנזיד הבורגוני הקלאסי עם חיזוק ערמומי ליין בדמות כמה קוביות של שוקולד מריר. עומק על עומק.)