השפעת ואחריות ההורים על תזונת ילדיהם

כולנו רוצים שילדינו יהיו בריאים, שיאכלו אוכל מגוון ובריא. עד כמה אנחנו כהורים מודעים להשפעה שלנו על גורמים אלה?

עוד בהיותו עובר, הילד טועם מגוון טעמים המגיעים אליו מהאוכל שהאם אוכלת דרך מי השפיר. מאחר שכך, הילד יהיה מוכן לאכול מזונות אלה בנכונות רבה יותר בהמשך חייו. תהליך מעבר טעמים מהאם לתינוק נמשך גם בזמן ההנקה. מכאן יוצאת ההמלצה לאם לגוון את מזונותיה ולהקפיד שבעתיים על סוג המזון אותו היא צורכת בהריון ובהנקה. בכך היא לא רק דואגת להתפתחות עובר ותינוק בריא, אלא גם יוצרת אצלו סולם ומגוון טעמים שישפיעו על סוגי המזון העתידיים אותם יעדיף.

כמה התינוק אוכל?

מהרגע שהתינוק מגיע לאוויר העולם מתחילה אינטראקציה שלו עם אוכל. אנחנו כהורים משמשים מתווכים באינטראקציה זו ולכן יש לנו השפעה רבה על היחס אותו יפתח הילד לאוכל. בתחילת חייו, בהנקה, התינוק מפסיק לאכול מרצונו, בכך מניחה האם שאכל מספיק. אך במקרה של האכלה מבקבוק ישנה נטייה להוסיף ולהציע לתינוק את שארית התמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות) במידה והשאיר כזו, מחשש שמא לא אכל מספיק ובהתאם לכמויות שהומלצו לאם בטיפת החלב, או על ידי גורמים סביבתיים אחרים. התערבות זו יכולה לשבש את הוויסות הטבעי והבקרה על מנגנוני הרעב והשובע של התינוק. שיבושים אלה חוזרים על עצמם בהמשך חייו של התינוק והילד ומאוד משמעותיים ביכולתו העתידית של הילד, ובהמשך גם במהלך חייו הבוגרים, לווסת את צריכת המזון בהתאם לצרכים האמיתיים של גופו.

מה להציע לילד?

עם המעבר למזון מוצק, ההורים הם האחראים על סוגי המזונות המוצעים לילד. מעבר להגבלות המותאמות לגילו ולהתפתחותו הפיזית, ישנה השפעה לתרבות ולסוגי המזון הנאכלים בבית על סוגי המזון והטעמים אליהם ייחשף הילד. קשה להניח שמזון שאינו אהוב או אינו נאכל בבית יהיה מונח על השולחן. ראו את ההבדל בין מזון הפעוטים בארצות המזרח כמו הודו וסין לעומת אלה של ארצות המערב אשר ישראל נכללת ביניהן. במקביל, ישנה השפעה למספר פעמים בהם נחשף הילד למאכל, כאשר מחקרים מראים שיש צורך בחשיפה חוזרת בסביבה שאינה לוחצת או כופה של 10-15 פעמים של אותו המזון עד לצריכתו על ידי הילד. כאן יש חשיבות רבה לסבלנות ולהבנה ההורית. הורים רבים מפסיקים להציע לילד מזון אותו סירב לאכול כאשר הוצע לו במספר פעמים מועט, בהחלטה שהוא אינו אוהב מזון זה. בנוסף, ההורה מהווה מודל חיקוי עבור הילד. הורה שעומד ומנשנש כל הזמן בין הארוחות, יש לשער כי גם ילדו יהפוך לנשנשן. סוג המזון הנאכל וצורת האכילה על ידי ההורים מהווה דגם אליו ישאף הילד.

לשמש דוגמא

מגיעים אליי לקליניקה ילדים עם בררנות אכילה. באנמנזה תזונתית שאני עורכת לאם מסתבר פעמים רבות שמגוון המאכלים שאותם אוכלת האם עצמה מאד מצומצם. לכן, אם נרצה שהילד יאכל מגוון מזונות בריאים עלינו לא רק להכניסם הביתה ולהגישם לשולחן, אלא גם לאכול אותם בעצמנו. אם נרצה שהילד יאכל ארוחת בוקר החשובה ביותר לשבירת צום הלילה ולמימוש יכולותיו, עלינו לארגן את זמננו כך שראשית נגיע אנחנו לשבת ולאכול משהו בבוקר, ועדיף יחד עם הילדים.

מצידו של הילד ישנם כמה גורמים המשפיעים על נכונותו לאכול. הרגישות התחושתית של מרקמים, ריחות וטעמים שונה בין ילדים. ילד בעל רגישות תחושתית גבוהה יירתע ממזונות בעלי טעמים עזים או שאינם מוכרים וכן ממרקמים גסים. פגשתי ילדים רבים שאינם אוהבים עגבניות. המרקם החלקלק והחמיצות מרתיעים אותם. עם השנים וגדילת הילדים ישנו שינוי בטעמים, וילדים רבים שלא אהבו ירקות בילדותם יגדלו להיות בוגרים שכן אוהבים סלטים. במקרה כזה רק סבלנות וקריאה נכונה של הסימנים אותם מעביר הילד להוריו, תוך הסכמה משותפת על גבולות מותאמים יעזרו להתקדם. יש לאפשר לילד אוטונומיה בה הוא יחליט מה וכמה הוא אוכל. שימוש בלחץ וניסיונות שכנוע או התניה ("אם תאכל את הירקות תקבל קינוח") מצד ההורים, גם כשמדובר במזונות מומלצים כמו ירקות, יכולים להוביל בצורה לא מכוונת להתנגדויות מצד הילד.

אוכל ומאבק כוחות

בה בעת ילדים יודעים לקרוא ולחוש מסרים גלויים וסמויים מההורים. הילדים מגלים אפשרות להצבת עמדות ונקודות כוח מול ההורה. ילד יחוש עד כמה חשוב להוריו אם יאכל את האוכל המוצע לו, וישתמש בידיעה זו למאבק כוחות.
דוגמא לכך נראה כאשר הילד מאד אוהב את הקציצות שהוא אוכל אצל השכנה, ואילו את הקציצות שאנחנו הכנו יסרב לטעום. הנחת כמות גדולה של אוכל בצלחת הילד הינה מסר סמוי לילד שאנחנו מצפים ממנו לאכול כמויות גדולות. עדיף להניח כמות קטנה (כפית לפי שנות גיל) ולספק לילד הצלחות בסיום הכמות. אם הוא מעוניין בתוספת יוכל לקבלה. תגובת ההורה לילדו והאינטראקציה שנוצרת סביב האכילה יכולה להוות במה למאבק כוחות בין ההורה לילדו. מודעות ותגובות נכונות ימתנו את המאבק ויוסיפו לאווירה טובה בארוחה.

סיכום

לסיכום, חשוב לדעת שלילדים קיימת באופן טבעי יכולת פנימית של ויסות עצמי של תצרוכת המזון אותה הם אוכלים. כהורים עלינו לאפשר להם להשתמש ביכולת זו ולא למסך אותה על ידי שימוש במסרים ודרכים אותן חווינו אנו כילדים בילדותנו. כמו כן, עלינו ליצור מסגרת משפחתית התומכת באכילה בריאה וכוללת ארוחות משפחתיות ללא ליווי של טלוויזיה ומסיחי דעת אחרים. תהליך חלוקת אחריות בהאכלה שבו הילד מחליט מה וכמה יאכל, ואילו ההורה אחראי על מה יוגש, מתי והיכן תתקיים הארוחה, הינו הבסיס של יחסי האכלה בריאים. כדאי לדעת כי אינטראקצית האכילה בין הילד וסביבתו מורכבת ומושפעת מגורמים רבים הכוללים את הסביבה האובסוגנית (מקדמת השמנה) בעולם המערבי. מאחר שכך, מומלץ מאד להורים להשתתף בקבוצות ובסדנאות המלמדות ותומכות בארגון סביבת אכילה משפחתית המקדמת בריאות. סדנאות אלה כוללות שינוי תפיסות והפגת חששות בתזונת ילדים. בנוסף, הסדנאות מספקות כלים להורות סמכותית המספקת לילד חום ואהבה עם גבולות מובנים בנושאים תזונתיים.

תרצה שני, RD B.Sc, חברת פורום הילדים של עמותת עתיד.

למתכוני ילדים.