כמה עובדות, עובדתיות:
- זיהומים בדרכי השתן נפוצים יותר אצל נשים מאשר אצל גברים, בעיקר בגלל שהשופכה שלנו הנשים הרבה יותר קצרה (2-3 ס"מ לעומת 20-25 ס"מ אצל הגברים).
- ל- 10-20% מכלל הנשים יש אי נוחות בדרכי השתן לפחות פעם בשנה.
- ל- 37.5% מהנשים ללא היסטוריית זיהומים בדרכי השתן תהיה דלקת אחת לפחות, במשך כל 10 שנים.
- אצל 2-4% מהנשים קיים החיידק במערכת אך איננו מפותח לדלקת.
- לנשים שלהן זיהומים חוזרים ונשנים יהיה זיהום לפחות אחת לשנה.
- זיהומים בדרכי השתן יכולים להיות מאוד מסוכנים, שכן 55% מהם יערבו את מערכת העילית - הכליות.
לגוף יש מספר מנגנוני הגנת נגד גדילת חיידקים בתעלת השתן:
- זרם השתן שוטף החוצה את החיידקים.
- לפני השטח של השלפוחית יש תכונות אנטי מקרוביאליות (חיידקיות).
- ph השתן (חומציות השתן) מדכא גדילת חיידקים.
- אצל גברים בנוזל הערמונית יש רכיבים אנטי מקרוביאליים.
- הגוף מייצר כדוריות דם לבנות כדי להשתלט על החיידקים.
ישנן הרבה סיבות לסיכון מוגדל לזיהום בדרכי השתן:
- היריון - שכיחות כפולה, יחסי מין, יחסים הומוסקסואלים, טראומה (בשפה הרפואית טראומה הינה מכה) והכי חשוב אי תקינות מבנית של תעלת השתן הגורמת לחסימת יציאת השתן.
- רפלוקס (חזרה) של שתן מזוהם מהשלפוחית אל התעלה העליונה יגרום לזיהום בכליות ולזיהומים חוזרים ונשנים.
האבחון של זיהומים בדרכי השתן אינו מדויק מאחר וסימפטומים קליניים ונוכחות של כמות משמעותית של חיידקים לא תמיד הולכת יחד. רק ל- 60% מהנשים שיש להן סימפטומים אופייניים לזיהום בתעלת השתן יש באמת כמות חיידקית משמעותית.
האבחון נעשה ע"י סימנים וסימפטומים + ממצאים בשתן (חיידקים). בדיקה תחת מיקרוסקופ של השתן המזוהם תראה רמה גבוה של חיידקים וכדוריות דם לבנות. בדיקת תרבית שתן תקבע את הכמות המדויקת וסוג החיידק. חיידקי ה-e-coli הם הנפוצים ביותר. נוכחות חום, צמרמורות וכאבי גב תחתון יכולים לסמן מעורבות של הכליות. למי שיש זיהומים חוזרים ונשנים רצוי להיבדק ע"י venous orogram כדי לשלול אבנורמליות מבנית (מבנה לא תקין).
בדיקות שתן:
הכי מדויק לבדוק את השתן תוך שעה ממתנו, ואם אי אפשר, ניתן לאחסנו בקירור עד 8 שעות ולא יותר. ישנן 3 שיטות לזיהוי החיידקים בשתן. הבדיקות הן "dipstick", "בדיקת מיקרוסקופ", "תרבית".
הטיפול הרפואי הסטנדרטי יכלול בדרך כלל מתן אנטיביוטיקה לקורס של שבוע עד 10 ימים. הבעיה במתן טיפול זה היא שהטיפול הוא נקודתי. אולי הוא יפתור את הדלקת הזו אך הוא בהחלט לא ימנע את הישנות הדלקות ועל כן בפעם הבאה שמקרה של דלקת בשתן תקרה לך שוב תטופלי באנטיביוטיקה וכו', עד לפעמים מצבים בהם הגוף יפתח עמידות אפילו לטיפול הזה.
על כן, הרפואה המשלימה מציעה לנסות ולמנוע את הדלקות הללו ע"י טיפול מניעתי התוקף את החיידק מכמה חזיתות. מטרת הטיפול הראשית היא לגרום לכך שתהיה סביבה בריאה ולא מעודדת גידול חיידקים, להגביר את זרם השתן ע"י שתייה מרובה, קידום ph (חומציות השתן) שידכא גידול אורגניזמים, למנוע צירוף חיידקים לתאים של השלפוחית ולחזק את מערכת החיסון.
על מנת להגביר את השתן נמליץ למי שסובלת מדלקות חוזרות בשתן לשתות כל יום במהלך היום בין 1.5-2 ליטרים של מים. חמוציות - מחקרים הראו מרכיבים במיץ חמוציות אשר מפחיתים יכולת של היצמדות החיידק e- coli לשלפוחית השתן והשופכה. בכך שמיץ החמוציות גורם לאי היצמדות החיידק לשלפוחית ולשופכה, הוא עוזר לא לפתח זיהום בדרכי השתן, וזהו ההסבר מדוע מיץ חמוציות עוזר בדלקות בדרכי השתן ולאי חזרתן. שימוש בצמחי מרפא כגון: arctostaphylos uva ursi, Allium sativum, hydrastis canadenesis יעזור להתגבר על הדלקת.
לפני טיפול בדלקת יש לפסול שאין מדובר באחד מהגורמים הנ"ל: מבנה אנטומי לא תקין, צריכת סוכר מוגברת, אלרגיות למזון, חסרים תזונתיים, וגיניטיס, התעללות מינית עכשיו או בילדות. במקרים האלו יש לאבחן ולטפל.
המלצות נוספות הינן: ניגוב הצואה מלפנים אחורה על מנת למנוע אפשרות הידבקות חיידקים מהצואה לשופכה. מתן שתן מיד לאחר קיום יחסי מין.
מבחינת תזונה: להוריד מהתפריט (לפחות לתקופת מה) סוכרים לבנים וקמח לבן, מיצים עשויים 100% פרי (ניתן לשתות מיץ פירות מדולל במים) ולשלב בתזונה שום ובצל.
נשקול מתן תוספי תזונה במקרים מסוימים וביניהם: ויטמין a, ויטמין c, בטא קרוטן, ביופלבנואידים (רכיב כמו ויטמין), אבץ וכולין.
הכותבת היא הילה כהן, נטורופתית. הצטרפו לבלוג של הילה.
|