אוכל זול עולה לנו ביוקר

המחיר הזול עולה לנו במחיר של בריאות טובה יותר

שמנת מתוקה בזול?

השבוע התבשרנו כי לרשימה (המצטמצמת והולכת) של מוצרים שהם בפיקוח, נכנסו שמנת מתוקה (38% שומן) ושמנת רגילה. כמעט כמו מרי אנטואנט ששלחה את העם לאכול עוגות, שולח אותנו שר האוצר לאכול שמנת. יכול להיות שיש הסבר כלכלי מאחורי ההוזלה, אבל יש לה ללא ספק מחיר בריאותי כבד, שאת תוצאותיו (השמנה, כולסטרול, סוכרת) יממן משרד הבריאות בעוד עשרות שנים.

כשבודקים את הרשימה כולה, קשה להבין מי החליט עליה, ובעיקר - למה. למה בעצם נשארים ברשימת המוצרים שבפיקוח מוצרים לא בריאים, כשלכל מוצר בסיסי יש תחליף בריא וזמין, שעבור הצרכנים הוא יקר הרבה יותר. חובת המדינה לעודד את הציבור לצרוך מוצרים בריאים, ולא להערים קשיים (בעיקר כספיים) על מי שרוצה להבטיח לעצמו  ולמשפחתו תזונה בריאה. אם כבר יש התערבות ממשלתית בסל הקניות שלנו, עדיף שההתערבות תהיה בריאותית ומזינה.

בסעיף 25 בהכרזת זכויות האדם של האו"ם (10/12/48) נאמר "כל אדם זכאי לרמת חיים נאותה... לבריאותם ולרווחתם שלו ושל בני ביתו, לרבות מזון...", ומאחר וחלפו כבר למעלה מ- 60 שנה מההכרזה - זכותו של כל אחד מאיתנו היא למזון בריא. מוצרי היסוד שנמצאים היום בפיקוח הם: לחם (לבן, שחור, חלה, לחם פרוס). למה אין ברשימה גם לחם קל ולחם מחיטה מלאה? מלח נמצא ברשימה (למה צריך נתרן?) ובמוצרי החלב מלבד השמנת (למה לא שמן זית? שמן קנולה? טחינה? יוגורט?) ברשימת המוצרים - יש גם גבינה צהובה (28% שומן). נכון שבגבינה יש סידן אבל אפשר לקבל אותו גם עם הרבה פחות אחוזי שומן.

לקריאה נוספת:
מה מאכילים אותנו בזמן הפרסומות?
האמת מאחורי תוויות המזון
איך לערוך קניות בצורה חכמה?

למה המוצרים שבפיקוח אינם בריאותיים?

את אף אחד מהמוצרים שבפיקוח לא תקבל מדיאטנית שתרכיב לך תפריט דיאטה. תפריט שכולל לחם וגבינה רזה (או תחליפי סידן אחרים כמו טחינה למשל) הנחשבים בריאים, עולים יותר. אז איפה עדיף לחסוך - בקלוריות או בכסף? למה המדינה מעודדת את אזרחיה לאכול אוכל לא בריא? למה שלא יפוקחו מחירי ירקות, פירות וקטניות? אותו היגיון כלכלי של הוזלה שתמשוך את היצרנים והמשווקים להוריד את מחירם של מוצרי מזון דומים, אמורה לפעול גם כאן.

עוד נקודה חשובה - מחקרים הראו כי ארוחות משפחתיות הורידו ב- 20% את הבחירה במזונות לא בריאים והעלו ב- 24% את הבחירה במזונות בריאים. הארוחות הקנו לילדים הרגלי אכילה בריאים, נטולי שתייה מתוקה ומזון מהיר, ואכלו בהן הרבה פחות מזונות מטוגנים, אוכל מעובד ומאכלים מתוקים וממתקים. בארוחות המשפחתיות ההורים הינם מודל ודוגמה לבחירות המזון, לכמויות הנאכלות ולהתנהגויות אכילה.

איך בכל זאת לחסוך קלוריות וכסף במוצרים בפיקוח?

• העדיפו לחם שחור שמכיל 60 קלוריות ל- 100 גרם על פני לחם לבן שמכיל 239 קלוריות ל- 100 גרם.
• קנו חלב 3% שומן וחלב 1% שומן בשקית ולא בקופסה.
• שימו לב שאתם לא קונים חלב מועשר או חלב בטעם שעולים הרבה יותר.
• קנו גבינה צהובה במעדנייה. רק שם המחיר מפוקח.
• מחקרים כבר הראו שכמות האומגה 3 בביצים רגילות זהה לכמות שבביצים מועשרות.
• לא חייבים מלפפונים: כשמחיר ירק מסוים גבוה - בחרו בירק אחר זול יותר לסלט או כתוספת לכריך.
• שתו מים. לא צריך משקאות מוגזים או ממותקים.
• למרות ט"ו בשבט המתקרב - העדיפו פירות טריים על מיובשים.
• הכינו אוכל בבית. עלותו תמיד יותר זולה מאוכל קנוי, יש לכם פיקוח על הטריות, על כמות השומן והמלח.
• צאו לקניות שבעים וקנו רק על פי הרשימה שהכנתם.

אז כמה זה עולה לנו? כריך מסובסד מול כריך לא מסובסד...

• כריך מלחם לבן מרוח בחמאה + פרוסת גבינה צהובה. קלוריות: 150 ללחם, 80 לגבינה הצהובה ו- 100 לחמאה.
• כריך מלחם קל או חיטה מלאה מרוח בכף טחינה, כף חומוס ופרוסת גבינת טופו. קלוריות: 180 ללחם, 90 לטחינה, 42 לחומוס ו- 80 לגבינת הטופו.

על מנת שלא נמשיך במגמה בה כל ילד שלישי או רביעי במדינת ישראל הוא ילד בעל עודף משקל (שסיכוייו להיות מבוגר עם עודף משקל עומדים על 40%), יש מלבד לחנך לבריאות, להפוך את המזון הבריא לזול ובדרך זו לזמין.

הכותבת היא איילת נדיב, מנהלת מחלקת דיאטה סטודיו C.