אכילה רגשית: אהבה תגרום לכם לאכול פחות

כשאת מתאהבת - פתאום התיאבון יירד!

רגשות מסוימים כגון כעס, פחד, עצבות ושמחה, נמצאו כבעלי השפעה הן על אופן האכילה והן על תהליך העיכול, המוטיבציה לאכול, התגובה לאוכל, בחירות המזון, לעיסה ומהירות אכילה, כמויות המזון שמתעכלות, וכן על מטבוליזם ועיכול המזון עצמו.

מתי תתרחש אכילה רגשית?

נמצא כי המוטיבציה לאכול, תדירות האכילה, בחירות המזון והכמות הנאכלת, מושפעים מגורמים שונים שאינם בהכרח קשורים לצרכים פיזיולוגיים או לערך התזונתי של המזון עצמו, אלא מסיגנלים שונים הנובעים מהמזונות עצמם, מהגוף שלנו, וכן מהסביבה הפיזית והחברתית.

נמצא כי דווקא בזמן רגשות עזים ואינטנסיביים מאוד תתרחש ירידה ברצון לאכול, אך בזמן רגשות בעלי אופי מתון תתגבר צריכת המזון. כמו כן, אכילה רגשית לרוב תתרחש בין הארוחות ולא בזמן הארוחות הגדולות.

מדוע מתרחשת אכילה רגשית?

אכילה של מזונות מנחמים או אכילה רגשית משמשת כאסטרטגיה לחלק מהאנשים על מנת להקל על תחושות ורגשות שליליים שונים כגון לחץ, מתח, חרדה, עצבות וכעס - הן כאלו הקשורים לטרדות היומיום, והן כאלו הקשורים ל"איום" על הביטחון העצמי /ואו המקצועי. יש לציין כי אכילה רגשית מועצמת כאשר קיימת הגבלת קלוריות ארוכת טווח (הווה אומר, דיאטה).

האם קיים הבדל בין סוגי הרגשות והשפעתם על אכילה רגשית?

גם לרגשות ותחושות חיוביות יש השפעה על האכילה ואופן האכילה, אך לרוב רגשות שליליים מעודדים יותר לאכילה מאשר רגשות חיוביים. מחקרים אף מראים כי קיימים הבדלים בסוג המזון הנבחר בין סוגי התחושות. בזמן של תחושות חיוביות ומצב רוח טוב יש נטייה לבחור מזונות מתובלים כגון פיצה, סטייק ותבשילים, ואילו בזמן רגשות שליליים ייבחרו יותר מזונות מתוקים כגון גלידה ועוגיות. מחקר אשר נעשה לאחרונה הראה כי רגשות שליליים כגון עצבות מובילים לאכילת מזונות עשירים בשומן וסוכר, ואילו בזמן רגשות חיוביים כגון שמחה, הייתה יותר נטייה לאכול פירות ופירות יבשים.

נמצא כי אכילה רגשית לרוב תוביל לאכילת יתר, אכילה מוגברת ומוגזמת, לעיתים בחוסר שליטה, של מזונות עתירי שומן ודחוסים קלורית. אכלנים רגשיים פעמים רבות אינם יכולים/מסוגלים/רוצים להבחין בין רעב פיזי לבין גירוי רגשי. אחת התיאוריות הקשורות לאכילה רגשית גורסת כי קיימים שני דפוסים של אכילה: אכילה הולמת רגשות היא כזו בה רגשות חיוביים מעלים את המוטיבציה וההנאה מהאוכל, ואילו רגשות שליליים מורידים את המוטיבציה וההנאה, ולפיכך גורמים לכך שאוכלים פחות. לעומת זאת, אכילה מווסתת רגשות (או אכילה רגשית) הינה אכילה הנשלטת על ידי מצב הרוח, כך שאדם אוכל כדי להנמיך/להשקיט תחושות לא נעימות.

מדוע מזונות מסוימים גורמים לנו לחוש טוב יותר?

נמצא כי מזונות עשירים בקלוריות, שומן וסוכר (כגון גלידה, עוגיות ושוקולד) נקשרו לייצור של מתווכים עצביים במוח (סרוטונין ואופיאטים אנדוגניים) הפועלים על אופן חוויית רגשות שליליים ובאופן עקיף על רגשות חיוביים. אכילת מזונות שונים מגרה לשפעול (אקטיביזציה) של מערכות הולכה שונות וחומרים כימיים במוח כגון דופמין ו- GABA (חומצה גמא אמינו בוטירית) באופן הדומה לסמים, אך במידה שונה של השפעה. דופמין מעורב במוטיבציה שלנו לאכול (wanting), ואילו GABA קשורה להערכה של האוכל וגירוי ממנו (liking).

כנסו בנוסף גם ל:
הכל על פירות יער
הכל על אכילה חברתית
מתכונים ליום האהבה

האם קיים הבדל בין גברים לנשים בזמן אכילה רגשית?

אכן קיים אף הבדל בין גברים לנשים באופן שבו הם חווים, מבטאים ומווסתים את רגשותיהם. נמצא כי נשים נוטות להתרכז יותר באספקט השלילי של חוויותיהן, ונשענות יותר על רגשות שליליים בזמן קבלת החלטות וביצוע התנהגות בפועל, בעוד שלגברים יש נטייה "להרחיק" עצמם מחוויית רגשות שליליים, תוך התרכזות ברגשות חיוביים על מנת להגביר את המורל ומצב הרוח. יוצא מכך כי גברים אוכלים יותר מזונות מנחמים כדי להגביר את הרגשות החיוביים, ואילו נשים אוכלות יותר מזונות מנחמים כדי להקל/לשכך רגשות שליליים.

רגשות שונים ואכילה

מעניין לציין כי לא רק שרגשות שליליים כגון כעס, עצב, פחד ולחץ גורמים ליותר אכילה אימפולסיבית שמטרתה לווסת את המצב הרגשי (כשאכילה כזו כוללת בעיקר ג'אנק פוד), אלא שבמצבים אלו  נמצא כי גם הטעימות של המזון יורדת! זאת לעומת אכילה בזמן רגשות חיוביים אשר בה לרוב יש בחירה במזונות בריאים יותר, ולרוב מגבירה את טעימות המזון וההנאה ממנו.

• סטרס: אנשים לרוב משנים את אופן האכילה שלהם כאשר הם תחת לחץ שמתרחש בשל סיבות שונות. לערך 40% מן האנשים ויותר יעלו את צריכת הקלוריות שלהם בשעת לחץ (כש- 40% אחרים מורידים ו- 20% מותירים אותה בעינה). לרוב אנשים עם נטייה לעודף משקל או בעלי עודף משקל הם אלו אשר יעלו את צריכת הקלוריות, אך לא רק הם - נמצא כי המנבא החזק ביותר לאכילה בזמן סטרס הוא דווקא אנשים המצויים בהגבלה קלורית ארוכת טווח (כלומר, דיאטה). בשעת לחץ קיימת נטייה לבחור במזונות אשר גורמים לעונג ובעלי טעימות גבוהה יותר (בעיקר שוקולד ודברי מתיקה), גם אם אין שינוי בצריכת הקלוריות היומית. לרוב הבחירה תהיה במזונות עשירי שומן ו/או סוכר ופחות במזונות מלוחים, תוך הפחתת צריכת הפירות והירקות. יש לציין כי אכילה של מזון תחת לחץ אינה תורמת להפחתתו, לא במהלך האכילה ולא לאחר שהאכילה הסתיימה. ככל הנראה האדם מחפש נחמה במזונות בעלי טעימות גבוהה אשר מבחינתו נחשבים "אסורים", ואלו נוטים לייצר יותר רגשות שליליים כגון רגשות אשמה לאחר אכילתם. תחושות אלו בעיקר אופייניות למין הנשי.
• דיכאון: יכול להוביל לאיבוד תיאבון מצד אחד, אך מצד שני אף נמצא במחקרים כמעודד לאכילה רגשית, בעיקר בצעירים, ובעיקר קשור להרגלים כגון עלייה בצריכת דברי מתיקה ושתייה מתוקה, ודילוג על ארוחות.
• שעמום: ככל הנראה קיים קשר בין שעמום לאכילה רגשית. קיימות עדויות סובייקטיביות לנושא, אך הנושא לא נחקר מספיק מדעית. מחקר אחד הראה כי סטודנטים נטו יותר לאכילה בזמן שעמום לעומת בזמן רגשות אחרים.
• כעס: כעס נקשר לעלייה בצורך בהנעה לאכילה אצל נשים וגברים, והינו מניע חזק מאוד לאכילה. מחקר אחד מצא כי בנחקרים עם עודף משקל, כעס גרם לאכילת יתר, ובעיקר כזו של חטיפים. במקרה של כעס, אסטרטגיות שונות התורמות להסחת הדעת כגון עיסוק בספורט או בתחביב, עזרו למניעת אכילה הנובעת מרגש זה.
• שמחה: שמחה ורגשות חיוביים קשורים להקטנת כמות האכילה בעיקר באנשים אשר מגדירים עצמם כמאופקים מבחינת התנהגות האכילה. מחקר מעניין בדק את ההשפעה של רגש השמחה על אכילת עוגיות, ומצא כי משתתפים אשר שומרים ומקפידים על תזונתם ביומיום אכלו פחות עוגיות בתגובה לרגש זה (לעומת רגשות אחרים) ולעומת אנשים שאינם מקפידים.
• אשמה: בעיקר כאשר האדם מצוי בהגבלה קלורית, אשמה על אכילת כמות גדולה יותר או כזו הגורמת לו "לסטות" מדרך האכילה בה בחר, עלולה להוביל לאכילת יתר בלתי נשלטת.
• אהבה: רגש האהבה או ההתאהבות גורם להפרשת מתווכים עצביים כגון דופמין ונוראדרנלין התורמים לעלייה במצב הרוח, ובעקבות כך, לצריכת כמות אוכל קטנה יותר. לא פלא לפיכך שאנשים אשר "מתאהבים" יורדים במשקל.

הכותבת היא שמרית הלר, דיאטנית קלינית. אל האתר של שמרית:
www.al-hamishkal.co.il