רקדני בלט והפרעות אכילה: תופעה שכיחה

תשמרו על הילדות שלכם מפני הפרעות אכילה

עומס כבד כבר מגיל צעיר

יחד עם זאת, נאיר את הנקודה שרקדני בלט מתחילים לרקוד, במרבית המקרים, בגיל צעיר והם נחשפים לעומס גבוה על מערכות שלד-שריר. או אז, ייתכן שהפרעות אכילה מתחילות מוקדם מאוד. ברם, חשוב לדעת נקודה מעניינת: בשל הגיל המוקדם בו מתחילים להעמיס כבר על העצם ולמרות שצריכת הסידן הינה נמוכה (במרבית המקרים) מהמומלץ - צפיפות העצם של הרקדניות היתה גבוהה יותר בהשוואה לבנות בקבוצת הביקורת, שהתפתחותן המינית תקינה ושאינן עוסקות בספורט. מנגד, אי טיפול ואיבחון בהפרעות אכילה ובתקינות המחזור החודשי עלול להביא לאיבוד עצם מוקדם ובלתי הפיך.

חשוב לזכור שבבלט ישנה התעסקות על בסיס קבוע עם הגוף באופן כללי. מדובר באימון פיזי קבוע הנעשה במרבית המקרים, מדי יום ביומו, וכשמדובר במקצוענים (נשים במיוחד) ייתכן גם שיתאמנו ויופיעו בהופעות שונות מספר שעות ביום. לכן, חשוב בתחום כה מורכב זה להתייחס אל הרקדנים כמו לספורטאים - לא פחות.

יש להקפיד על הכללים החשובים הבאים

• אימוץ ויישום עקרונות האימון החשובים כגון: הדרגתיות, עומס יתר ועוד.
• שינה: הקפדה יתרה על שינה והתאוששות מספקת בכלל ובין האימונים וההופעות בפרט.
• טיפול מקצועי ומושכל בפציעות, הן בעת התרחשותן והן בפעולות מניעה שונות.
• בניית תפריט תזונתי מושכל ומקצועי על מנת להימנע מבעיות פוטנציאליות שונות לרבות הפרעות אכילה.
• הרכב הגוף: הקפדה על הרכב גוף תקין שהינו כה חשוב וקריטי לרקדני בלט. מדובר, חשוב לדעת, בתחום בו אחוז השומן התת עורי נמוך באופן ממשי מהממוצע המקובל.
• משקל גוף תקין.
• יכולת תנועתית פונקציונלית (הייחודית לריקוד בלט) ברמה גבוהה, הרי התנועות הנדרשות מרקדן בלט הן ייחודיות מאוד ויש צורך להתאמן על תנועה זו או אחרת חודשים ואף שנים על מנת לבצעה באופן מושלם.

בשל כך מבחינים יותר בהפרעות אכילה אצל רקדני בלט ויש צורך בהחלט להעלות את המודעות לתופעה. אילולא כן, צפויה היכולת הגופנית אף לפחות ולפגוע באופן משמעותי בקריירה של הרקדן. הרקדנים ברמות השונות לא תמיד מודעים לכל האמור לעיל, ובשל כך ההתנהלות מצריכה ייעוץ מקצועי על מנת שניתן יהיה להפיק ככל שניתן יותר בקריירה של הרקדן.

כנסו בנוסף:
השמנה, הפרעות אכילה והקשר להפרעות קשב
הכל על עקמת בגב
5 דרכים להפוך ריצה לקלה יותר
הצטרפות אל הניוזלטר של אתר FoodsDictionary

3 מחקרים מעניינים בנושא

במחקר שנערך באנגליה (Loughborough University, UK, Eating Disorders Service) נבדקה השכיחות של הפרעות אכילה בקרב רקדנים. נהוג לחשוב כי הפרעות אכילה הן עניין שכיח אצל רקדנים, אך לא ברור עדיין מה הם האחוזים המדויקים. המחקר הנוכחי ניתח את הישנות הפרעות האכילה בקרב רקדנים. במחקר נבדקו 33 מחקרים רלוונטים שפורסמו בין השנים 1966-2013 ונמצא כי 16.4% מרקדני הבלט סובלים מהפרעות אכילה. 4% מרקדני בלט סובלים מאנורקסיה, 2% מרקדני הבלט סובלים מבולמיה ו- 15% מרקדני הבלט סובלים מהפרעת אכילה שאינה מוגדרת. באופן כללי, רקדנים היו בסיכון גבוה יותר פי שלושה משאר האוכלוסייה בהפרעת אכילה כמו אנורקסיה, אך לא היו בסיכון גבוה יותר לסבול מבולמיה.

במחקר שנערך בארצות הברית (Eating Disorders Clinical and Research Program, Massachusetts General Hospital, Boston, USA) נבדק נושא הפרעות אכילה ופציעות בקרב רקדני בלט בגיל ההתבגרות. המחקר הנוכחי בדק מה הקשר בין הפרעות אכילה שמהן סובלים חלק מרקדני הבלט לבין רזון יתר ובעיות פיזיופתולוגיות. המחקר בדק את הקשר בין פציעות שלד שריר בקרב 240 רקדניות בלט בגיל ההתבגרות. הן דיווחו על התנהגויות שונות המוגדרות כהפרעות אכילה כמו צום (30%), הקאות (10%) ושימוש במשלשלים (4.2%). יותר ממחצית מהנבדקות דיווחו על היסטוריה של פציעות - שברי מאמץ, עצמות שבורות ו/או דלקת גידים. נמצא כי ככל שהרקדניות נטו להתנהגויות הקשורות להפרעות אכילה - כך הישנות הפציעות שלהן היתה גבוהה יותר. היסטוריה של הקאות נמצאה בקשר ישיר עם הישנות רבה של פציעות ועם זמן התאוששות ארוך יותר מפציעות (כ- 23 ימים בממוצע).

במחקר שנערך בברלין אשר בגרמניה נבדק תחום אנורקסיה אתלטיקה בקרב רקדני בלט סמי-מקצועיים. המונח אנורקסיה אתלטיקה מתייחס להפרעות אכילה המופיעות אצל אתלטים. המחקר הנוכחי כלל שתי קבוצות ביקורת (של חולים ושל בריאים) וקבוצת ניסוי אחת. 52 רקדני בלט סמי מקצועיים בני 13-20 נבדקו לגבי הפרעות אכילה קליניות, אנורקסיה אתלטיקה, סממנים פסיכולוגיים הנובעים מהפרעת אכילה ותפיסה עצמית. הם הושוו ל- 52 חולי אנורקסיה שאינם אתלטים ול- 44 תלמידי תיכון בריאים שאינם אתלטים באותם גילאים. נמצא כי 2% מרקדני הבלט סובלים מהפרעת אכילה קלינית לעומת 0% מתלמידי התיכון. 6% מרקדני הבלט סבלו מאנורקסיה אתלטיקה לעומת 2.3% מתלמידי התיכון. רקדני הבלט סבלו פחות מבעיות פסיכולוגיות הקשורות לאנורקסיה לעומת קבוצת הביקורת של חולי האנורקסיה, ויותר מאשר תלמידי התיכון.

לסיכום, חשובה הערות לתופעה השכיחה של הפרעות אכילה בקרב רקדנים בכלל ואצל רקדני בלט בפרט. כך ניתן יהיה לשפר מצב בריאותי, לשפר יכולת גופנית באופן משמעותי, להשפיע לחיוב על דימוי הגוף ועוד.

הכותב הינו ד"ר איתי זיו (Ph.D), מומחה לפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר. שימש כסגן מנהל קמפוס "שיאים" באוניברסיטת תל אביב. אל האתר של איתי: www.itaiziv.co.il