רגישות לירקות: תסמינים ודרכי התמודדות

"במידה ואתם נתקלים בתופעות שליליות כתוצאה מאכילת ירק, הפסיקו להשתמש בו"

התסמינים הנפוצים

כשליש מהאוכלוסיה סובלים מכאבי בטן, שלשולים וגזים מרובים כתוצאה מאכילת ירקות. קיימות מספר תופעות של רגישות לירקות. הרגישות יכולה להיות לירקות ממשפחות בוטניות מסוימות או לירק ייחודי אחד. הרגישות קשורה לעיתים לתכולת המזון או לכמות הנאכלת. הרגישות יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות, החל מאי נוחות וגזים וכלה בשלשולים וכאבי בטן קשים. שינויים ביציאות, גזים מרובים וכאב - הם התסמינים הנפוצים. אנשים מגיעים למצבים בהם הגזים אינם נשלטים. התסמינים יכולים להופיע בכל גיל, החל אצל תינוקות וכלה אצל אנשים מבוגרים מאוד (לרוב לאחר איזשהו "אירוע" במערכת העיכול כגון וירוס, מחלת מעיים, שימוש באנטיביוטיקה, שהות במדינה זרה ועוד).

רוב האנשים מאמינים שהתגובה במערכת העיכול נקשרת למזון האחרון שנאכל. יחד עם זאת, חשוב לזכור שזהו לא בהכרח המצב. ישנן רגישויות שתלויות בפירוק וספיגה של ירקות. אלה תבואנה לידי ביטוי תוך שעה מזמן האכילה. לעומתן, יש רגישויות שתלויות בחוסר ספיגה ותסיסה של הירקות במעי הגס - אלה תבואנה לידי ביטוי מספר שעות אחרי האכילה. רוב התגובות תלויות בסוג וכמות הסוכרים הנמצאים בירק. הסוכרים הנפוצים בירקות הם הפרוקטוז (סוכר הפירות), אוליגוסכרידים (רב סוכר) ופוליאולים (סוכר בעל מבנה כוהלי).

הירקות מכילים סיבים תזונתיים, פרוקטוז, פוליאולים ואוליגוסכרידים  שאינם מסוגלים להתפרק במעי האדם ולכן מתפרקים במעי על ידי חיידקים. החיידקים במעי פולטים גזים כמו מתאן וחנקן שמצטברים במעי וגורמים לכאב ואי נוחות. מידת ההשפעה של הירקות היא אישית ותלויה במידת רגישותו של האדם, סוגי החיידקים והכמות הנמצאים בתוך המעי שלו. ישנן מספר קבוצות מזון המוכרות יותר בהשפעתן:

• בצל לסוגיו ושום: מכילים פרוקטוז ואוליגוסכרידים.
• ארטישוק ואספרגוס: מכילים סיבים תזונתיים מסוג אוליגוסכרידים.
• ירקות כרוביים: כרוב, כרובית, כרוב ניצנים.
• קטניות: אפונה, עדשים, שעועיות, פול, חומוס וסויה.
• עגבניות, חצילים, פלפלים ותפוחי אדמה: ממשפחת הסולניים, נחשדים לעיתים קרובות כגורמים לרגישות. יחד עם זאת, לא נמצא קשר בינם לבין כאבי בטן וגזים.

חשוב לדעת שבדרך כלל התסמינים תלויים בכמות הירקות הנאכלת. לעיתים אדם אוכל כמות גדולה של ירקות, אליהם הוא לא רגיש כמו קערת סלט גדולה או כרוב/כרובית שלמה לארוחת צהריים. במצבים כאלה, ייתכנו קשיי עיכול וכאבים שנובעים אך ורק מכמות המזון. המזון בכמות קטנה יותר לא היה גורם לתגובה כלשהי במערכת העיכול.

כנסו בנוסף:
אלרגיה לבוטנים, אגוזים ושאר פיצוחים
רגישות ללקטוז: מהי ואיך ניתן להתמודד איתה?
אלרגיה או רגישות לקפאין: כל מה שצריך לדעת
רגישות לגלוטן: צליאק

אז איך מתמודדים עם אכילת הירקות במקרים של רגישות?

ראשית, מזהים את מרכיב המזון שגורם לכם לאי נוחות. השימוש בירק טרי או מבושל אינו משפיע משמעותית על תגובת המעי. לפיכך, יש להימנע או להפחית למינימום שימוש בירק שגורם לאי נוחות. השתמשו בירקות חלופיים. ישנם ירקות קלים לעיכול בהם תכולת הסוכרים והסיבים פחותה - העדיפו את השימוש בהם (חסה, קישוא, גזר, מלפפון, פלפלים, עלים ירוקים, דלעת, צנון, כרוב קייל, תפוח אדמה). במקרים מסוימים ניתן לשתות מיצי ירקות אשר לרוב אינם מובילים לאותם תסמינים. באמצעות המיצים ניתן לקבל חלק מהויטמינים והמינרלים ללא הסיבים.

לסיכום

ירקות מגוונים חשובים מאוד לבריאותנו, אך בהסתייגות של תגובת הגוף אליהם. במידה ואתם נתקלים בתופעות שליליות כתוצאה מאכילת ירק, הפסיקו להשתמש בו. שימוש במזון שאינו מתאים לגופנו יוצר תגובות בריאותיות נוספות ומקשה על תפקוד תקין של מערכת העיכול. במידה ואתם מתקשים באבחון, כדאי להיעזר בתזונאי המכיר את התחום.

הכותבת היא ד"ר אילנה דריאל, דיאטנית קלינית ומומחית לרגישות למזון.
אל האתר של אילנה: www.food-sensitivity.com