בשביל החלב

יתרונות בריאותיים של חלב

חלב ומוצריו הם "חבילה בריאותית", שמספקת מרכיבי תזונה חיוניים לבריאות. בראשם הסידן, אך גם חלבון מן החי, קבוצת ויטמינים מקבוצה B, ויטמין A, ויטמין D, מינרלים חיוניים (כגון אשלגן ומגנזיום) וחיידקים פרוביוטיים, במידה והם מוספים לחלב.

המלצות לצריכת חלב

בפירמידת המזון הישראלית החדשה וגם בפירמידה האמריקנית יש למוצרי החלב מקום של כבוד. ההנחיות התזונתיות החדשות מ- 2005, ממליצות על צריכת שלוש מנות חלביות לפחות ביום, כחלק מתזונה מאוזנת ובריאה. ההנחיות התזונתיות מתייחסות למוצרי החלב כאל נכס תזונתי שיש בכוחו לשפר את כלל התזונה ולעזור במניעת מחלות. רבים בעולם המערבי אינם מקבלים במזונם את כמות הסידן היומית המומלצת, במיוחד צעירים, שהמינון המומלץ להם לצריכת סידן עומד על 1000-1300 מ"ג. על פי סקר מב"ת בישראל צורכים רק כ-50% מכמות הסידן המומלצת. לצורך ההמחשה, כוס חלב של 200 מ"ל מכילה 200 מ"ג סידן. לפיכך, אנשים הסובלים מרגישות לאחד ממרכיבי החלב, ומבוגרים הצורכים כמות מזון קטנה באופן כללי, ודברי חלב מועטים בפרט, אינם יכולים להגיע לכמות הסידן היומית המומלצת.

קשה יותר להגיע לצריכה מספקת של סידן ממקורות שאינם חלביים, כיוון שמוצרי חלב מכילים כמות גדולה יחסית של סידן במשקל נמוך ובמעט קלוריות (יחסית לטחינה למשל), ובזמינות גבוהה (לעומת מקורות צמחיים, כגון תרד למשל, שמכיל אוקסלאט, המפחית את ספיגתו). יש להדגיש בתזונה לא רק את כמות הסידן אלא גם את זמינותו לגוף. חלב ומוצריו מספקים כ-70% מהסידן בתזונה המערבית, ויתר הסידן מגיע בעיקר מירקות עליים, פירות יבשים, טחינה ומוצרי סויה.

הקשר בין צריכת סידן ומניעת מחלות שונות

1. סידן ומחלות עצם - הסידן חיוני להשגת מסת עצם, ולהורדת הסיכון לשברים ולאוסטאופורוזיס בהמשך החיים. יש לשים דגש מיוחד על צריכת סידן מספקת בשנות הילדות וההתבגרות, שהן השנים הקריטיות של הגדילה ובניית השלד. צריכת סידן מהמזון קשורה לצפיפות מינרלים גבוהה יותר בעצם, לעומת צריכת סידן מתוספים.
2. סידן ויתר לחץ דם - מחקר גדול, שנערך ע"י משרד הבריאות האמריקאי הראה, שדיאטה עשירה במוצרי חלב דלי שומן, בירקות ופירות יכולה להוריד לחץ הדם. זוהי דיאטת DASH (Dietary approaches to stop hypertention), והיא נתנה חיזוק להמלצה לאכול לפחות 3 מוצרי חלב דלי שומן ליום. סידן, אשלגן ומגנזיום, כמו גם פפטידים המצויים בחלב, יכולים לסייע בהורדת לחץ הדם.
3. סידן וסרטן המעי הגס - המחקר הגדול ביותר, שבדק את הקשר בין צריכת מזונות שונים לסרטן המעי הגס, התפרסם בשנת 2000, והוא מתבסס על איסוף נתונים רחב מ-1,993 חולי סרטן המעי הגס ו-2,410 אנשים בריאים. במחקר זה נמצא כי, אנשים שאכלו יותר מוצרי חלב מגוונים היו בסיכון נמוך יותר לחלות בסרטן המעי הגס.
4. סידן והרזיה - באשר לסוגיית הירידה במשקל, מחקרים אחרונים מראים, שאכילת שלוש מנות מוצרי חלב דלי שומן ליום, כחלק מתזונה מאוזנת מופחתת קלוריות, יכולה לעזור בהשגת תוצאות טובות יותר בירידה במשקל. אנשים שנמצאו בדיאטת הרזיה וצרכו שלוש מנות ליום הפחיתו יותר במשקל, הורידו יותר מסת שומן ושמרו על המשקל שהושג לאורך יותר זמן בהשוואה לאנשים שאכלו פחות מוצרי חלב.
5. מוצרי חלב למניעת סכרת - צריכת מוצרי חלב עשויה לסייע במניעת תסמונת מטבולית וסוכרת מסוג 2.
6. מוצרי חלב לבריאות הלב - ארגון הלב האמריקני מעודד צריכה של מוצרי חלב דלי שומן ומופחתי שומן, כחלק מתזונת לב בריאה. צריכת מוצרי חלב עשויה להגן מפני מחלות לב, בעיקר בזכות ההשפעה שלהן על גורמי הסיכון למחלות אלו (יתר לחץ דם, השמנה וכולסטרול גבוה).

אלרגיה לחלב פרה

מקורות תזונתיים של סידן לדוגמא:

אי סבילות לחלב פרה

מהם מוצרי החלב המתאימים לסובלים מאי סבילנות ללקטוז?

1. מוצרי חלב נטולי לקטוז, כגון חלב דל/נטול לקטוז. חשוב לציין כי חלב של יונקים אחרים, כולל חלב עיזים, מכיל לקטוז.
2. מוצרי חלב מותססים (יוגורט) - חיידקי היוגורט מפרקים באופן חלקי את הלקטוז, ולכן אחוז ניכר מהסובלים מאי סבילות יהיו מסוגלים לצרוך יוגורט המכיל חיידקים אלו.
3. יש לפזר את צריכת מוצרי החלב לאורך כל היום, במנות קטנות.
4. יש לצרוך את מוצרי החלב כחלק מארוחה, דבר שיתרום להאטת קצב ריקון הקיבה ולספק זמן רב יותר לעיכול הלקטוז.
5. גבינות מיושנות וגבינות קשות (למשל גבינה צהובה, קשקבל וכו'), מכילות פחות לקטוז יחסית לגבינות הרכות.

אי סבילות ללקטוז היא לא אלרגיה למוצרי חלב. האבחנה בין שתי התופעות הללו הכרחית לצורך טיפול תזונתי מתאים, שכן מי שאיננו מכיר את ההבדלים ביניהן עלול בטעות להימנע מצריכת מוצרי חלב. בכל מקרה של הגבלה בצריכת חלב ומוצריו, יש להתייעץ עם דיאטנית קלינית, כדי להשיג את רמות הסידן המומלצות.   

תפריט תזונה: תפריט מועשר בסידן ללא מוצרי חלב

תפריט תזונה: תפריט מועשר בסידן כולל מוצרי חלב

האם חלב גורם ליצירת ליחה?

הרפואה הסינית המסורתית מאמינה כי חלב ומוצריו מגבירים את ייצור הליחה במערכת הנשימה, ובכך מחמירים את חסימת דרכי הנשימה ואת הסימפטומים של אסטמה. אמונה זו הביאה להמלצה לחולי אסטמה או לסובלים מצינון להימנע מאכילת מוצרי חלב פרה, אשר לפי הסברה יצירת ליחה. אך האם להגבלה זו בסיס מדעי? סקירת הספרות המדעית מראה, שאין עדויות שתומכות בתפיסה זו. ולכן, אין הסבר מדויק למנגנון הפעולה מאחורי ההמלצה.

סקרים ומחקרים כבסיס מדעי לשאלה – האם חלב גורם לליחה?

סקרים הראו, שאחוז גבוה של אנשים מאמינים כי חלב פרה גורם לייצור ליחה מוגבר. מחקר אוסטרלי בקרב 345 קונים בסופר-מרקט בנושא תפיסות בריאותיות שונות על חלב פרה והקשר שלו למחלות, מצא ש- 30% מהאוכלוסייה מאמינים שחלב פרה גורם להגברת ייצור הליחה. לשאלה "האם חלב מלא, חלב דל שומן או חלב סויה גורם ליצירת ליחה?" ענו "כן": 46% מצורכי החלב המלא, 25% מצורכי החלב דל השומן ו-11% מצורכי חלב הסויה.

סקר נוסף, שנערך בקרב הורים במכון ריאות לילדים, שבו הם נשאלו באופן אנונימי האם הם מאמינים ששתיית חלב פרה גורמת ליצירת ליחה, נמצא ש- 58.5% האמינו, 21.8% לא האמינו, ו- 19.7% לא היו בטוחים. בבדיקת מקורות המידע לאמונה זו, נמצא כי מתוך 193 ההורים שהאמינו  30% שמעו על כך מחברי משפחה, 10% שמעו על הקשר מרופאי ילדים, 19% – מרופאים אחרים, וכ-3% קיבלו מידע זה מבעלי מקצועות בריאות שונים.

www.kerenhod.com

טלפון: 057-2214380

המלצות משרד הבריאות בישראל עבור קצובה יומית מומלצת לסידן (מבוססות על ההמלצות האמריקאיות)

רשימת ספרות:

1. Wuthrich B., Schmid A., Walther B., Sieber R. Milk Consumption Does Not Lead to Mucus Production or Occurrence of Asthma.  Journal of the American College of Nutrition 2005; 24 (6): 547s-555s
2. אולגה רז בשיתוף המחלקה לתזונה ודיאטה, מרכז רפואי ת"א, סודות התזונה המדריך השלם לתזונה נכונה, 79-88
3. Weinsier RL,  Krumdieck CL.  Dairy foods and bone health:  examination of the evidence.  Am J Clin Nutr 2000;  72: 681-9
4. Miller GD,  DiRienzo DD, Reusser ME, McCarron DA. Benefits of dairy product consumption on blood pressure in human: A summery of the biomedical literature.  J Am Coll Nutr 2000; 19: 147s-64s
5. Holt PR.  Dairy foods and prevention of colon cancer: human studies.  J Am Coll Nutr 1999; 18:379s-91s
6. Kampman E, Slattery ML, Caan B, Potter JD.  Calcium, vitamin D, sunshine exposure, dairy products and colon cancer risk. Cancer Causees Control 2000; 11:459-66
7. Prikh SJ, Yanovski JA. Calcium intake and adiposity. Am J Clin Nutr 2003; 77: 281-7
8. Woods RK.,Weiner JM., Abramson M., Tien F., Walters EH. Do dairy products induce bronchoconstriction in adults with asthma? J Allergy Clin Immunol 1998; 101(1): 45-50
9. C.B Pinnock & W.K Arney .The milk-mucus belief: Sensory analysis comparing cow's milk and a soy placebo. Appetite,1993,20,61-70
10. A.H Wijga et al . Association of consumption of products containing milk fat with reduced asthma risk in pre-school children: The PIAMA birth cohort study. Thorax  2003;58:567-572