צרבת: האמת מאחורי המרשם שקיבלתם

צרבת - לא נעים בכלל

היפוכלורידריה: תת חומציות

כאשר אנו חשים צרבת או אי נוחות ברום הבטן מיד אנו מפרשים זאת כעודף חומציות בקיבה. לכן, מפתיע בוודאי לשמוע, שאצל רוב האנשים, בעיקר בגיל המבוגר, המצב הוא הפוך לחלוטין - מדובר במצב הנקרא היפוכלורידריה - תת-חומציות בקיבה. כלומר, רמת החומציות בקיבה היא נמוכה מדי.

יש לשים לב מתי הצרבת או תחושת אי הנוחות מופיעה. אם טרם הארוחה, כנראה שמדובר בעודף חומציות, מפני שכאשר עולה התיאבון תאי הרירית בקיבה מקבלים אותות להפריש יותר חומצה. אם לאחר הארוחה - כנראה שמדובר ברפלוקס קיבתי-ושטי (סוגר קיבה-ושט שלא נסגר היטב), בקע סרעפתי או בתת-חומציות. הדבר המוזר הוא, שדווקא במצב שבו הקיבה לא מפרישה מספיק חומצה, נגרמת תחושת צריבה ושריפה ברום הבטן. ההסבר לכך הוא, כי קיים מצב בו מזון מגיע אל הקיבה ולא עובר תהליך עיכול ופירוק תקין בשלב הזה. בשל כך, הקיבה מתקשה להוריד את המזון הלא מעוכל אל התריסריון (חלקו הראשון של המעי הדק) והמזון שנשאר יחזור חזרה למעלה אל צינור הוושט (רפלוקס). המזון שחוזר למעלה ספוג במעט חומציות שכן הופרשה וכך מתעוררת תחושת הצריבה/שריפה. לכן, כאשר אדם הסובל מתת-חומציות יקבל תרופה סותרת חומצה, הוא ירגיש הטבה עם לקיחת התרופה בטווח המיידי, אך בעצם נטילת התרופה תחריף את הבעיה הקיימת.

תפקידיה העיקריים של חומצת הקיבה (HCI):

• עיכול ראשוני של המזון (בעיקר של חלבונים) ופירוקו.
• חומצת הקיבה מתפקדת כקו הגנה ראשון של מערכת החיסון הראשונית כבעלת תכונות אנטי בקטריאליות חשובות, שהרי רוב החיידקים אינם מסוגלים לשרוד בסביבה כה חומצית. בכך היא מונעת חדירת פתוגנים אל צינור העיכול.

לאור אלו, נראה כי נטילת תרופות סותרות חומצה לאורך זמן תפגע משמעותית בתהליך העיכול, ותעודד התפתחות של זיהומים במעיים על רקע חיידקים או טפילים.

לקריאה נוספת:​
פחד מאוכל: איך אוכלים את זה ומה עושים עם זה?
כיצד ניתן לשמור על מערכת הלב וכלי הדם?
מעי רגיז: זה לא נעים ולפעמים מרגיז
הצטרפות אל הניוזלטר של FoodsDictionary

הסכנה בשימוש לטווח הארוך

שימוש לתקופה ממושכת יותר ממספר חודשים בתרופה סותרת חומצה עלול להוביל לירידה כרונית בייצור חומצת הקיבה. זה קורה בעקבות "משוב שלילי" על הבקרה ההורמונלית ועל הבלוטות המפרישות אותה. כלומר, הגוף לומד להבין מכך שאין צורך ברמות כאלו של חומצת קיבה ועל כן מפחית בייצורה. לאור כך, שימוש ארוך טווח עלול להביא להיפוכלורידריה ואף להופעה חוזרת של צרבות על רקע תת חומציות, כפי שהודגם בפסקה הקודמת.

ומה זה החיידק הזה שעושה צרות בקיבה?

לאחרונה, פונים אליי יותר ויותר אנשים שאובחנו בתבחין נשיפה כסובלים מחיידק הקרוי הליקובקטר פילורי. זהו חיידק נפוץ מאוד וקיים בכ- 50% מאוכלוסיית העולם. החיידק מתבסס ברירית הקיבה והתריסריון וגורם לתגובה דלקתית. במקרים חריגים, בהם אוכלוסייתו משגשגת מעל לרמה מסויימת, עלולה לגרום התגובה הדלקתית לכאבים ברום הבטן, לבחילות ונפיחות ואף להתפתח לכיב ולסרטן הקיבה בהמשך. בניגוד לחיידקים אחרים שחומצת הקיבה מצליחה לקטול, לפילורי ישנה יכולת ייחודית להפוך חומצת קיבה לאמוניה ולקרבונאט שהם חומרים בסיסיים וכך להצליח לבודד עצמו מחומצת הקיבה הקטלנית. נטילת תרופות סותרות חומצה כהקלה על הדלקת שיוצר החיידק בהחלט תפחית את הכאב שנגרם ממגע של חומצת קיבה באיזור הדלקתי, אולם מנגד, תקל על אוכלוסיית החיידק לשגשג ברירית הקיבה ולהחמיר את המצב.

תחליף טבעי לסותרי חומצה

במידה והינך נוטל תרופה סותרת חומצה ומעוניין לנסות טיפול טבעי חלופי מומלץ לפנות לנטורופת. הוא יתן מענה הן על ידי התאמת תפריט תזונה והן על ידי התאמת צמחי מרפא בכמוסות או בשתייה (כגון: פיליפנדולה או ליקוריץ, משקה אלוורה ועוד...). תפקיד הצמחים הנבחרים, הוא יצירת איזון של חומציות הקיבה לרמה תקינה, לרפד את דופן הקיבה, לשקם את הרירית הפגועה ולהפחית את הדלקת. ניתן להפחית צרבת ע"י אכילת שקדים, לימון, שתיית סודה לשתייה ועוד... רצוי להמנע מקפה, ממוצרי חיטה ומאלכוהול, הידועים כמחלישים את סוגר הקיבה-ושט. לעתים, צרבות נגרמות מאי-סבילות למזון מסוים, אשר זיהוי אותו מזון והימנעות ממנו תפתור את הבעיה.

*יש להתייעץ עם איש מקצוע כמו נטורופת בכל ניסיון להפסיק בתרופות הללו ולעדכן את הרופא המטפל. חשוב להדגיש כי ההמלצות לטיפול טבעי אינן מתאימות להקלה על בקע סרעפתי.

הכותבת היא עינת איזנמן, נטורופתית N.D.
רוצים לנצח את הצרבת בלי תרופות מזיקות? הצטרפו אל עמוד הפייסבוק של עינת.