גופן וקישורים
צבעים
סמן העכבר
בית | » | ערוצי תוכן | » | ספורט וכושר גופני | » | צייתנות אבסולוטית למדריך הכושר: טוב או רע? |
לפני כמה ימים שמענו בשיחת חולין מקבוצת רצים על אימון מאוד מאתגר שעברו, אשר כלל בין היתר ריצה במעלה מדרגות נעות, אך כאשר המדרגות הן דווקא בכיוון של ירידה, וזאת לבקשת המאמן אשר חשב שאימון מעין זה מחזק את סיבולת השרירים ויכולתם להתמודד עם התנגדות. למותר לציין, כי הרצים הם רצים חובבים, וכן לא ממש צעירים. בתור מתאמנים ממושמעים, בעלי מוטיבציה ומתוך כך שהם סומכים על המאמן, מרבית המתאמנים ביצעו את המטלה, או לפחות ניסו לבצעה. דבר שהסתיים במקרה זה רק במכות יבשות ובמקרה הפחות טוב - היה עלול להביא להיארעות פציעות שייתכן והיו חמורות.
דגנית גלסמן, פסיכולוגית חינוכית מומחית ופסיכולוגית ספורט, 11.10.2019
תיזהרו - לעיתים זה יכול להסתיים בפציעות שונות
הדילמה של כל מתאמןהרי לצופה מן הצד כמעט ברור מלכתחילה שמדובר במשימה מורכבת, קשה ואף מסוכנת, מה גם שמדובר על מתאמנים לא צעירים ולא מתקדמים. המאמן מבחינתו סבר שהמשימה מתאימה לרמה המקצועית של הרצים והאמין בכל ליבו שמשימה מעין זו באמת תביא את הרצים לשיאים חדשים ותתרום לשיפור מהותי של אפקט האימון והביטחון העצמי אפילו. מנגד, נציין, שהמתאמנים מבחינתם מאמינים וסומכים על המאמן ומכאן שמיישמים את ההנחיות למעשה כמעט באופן אוטומטי ובלי לחשוב פעמיים. וכאן הדילמה - מצד אחד מצב שבו מתאמנים מבצעים את כל הנחיותיו של המאמן הוא מצב המשקף אמון והערכה כלפי המאמן וזהו המצב שגם מאמנים וגם מתאמנים שואפים אליו, ומצד שני גם המקצוענים הגדולים ביותר יכולים לטעות. בנוסף, בקבוצה ישנה שונות והטרוגניות מבחינת יכולת גופנית, יכולת קוארדינטיבית, בעיות שונות במערכת התנועה (כגון: מוגבלות תנועתית, טווחי תנועה לקויים ועוד), לרבות אצל מתאמנים שאינם צעירים. לכן, לא כל המתאמנים באותה רמה גופנית וכישורים, ונציין נקודה חשובה שלא כל מי שהוא בעל סיבולת אירובית גבוהה, למשל, הינו גם בעל כושר גופני כללי מספק או אולי עם קואורדינציה ברמה גבוהה המאפשרת במקרה המצוין ריצה במדרגות נגד כיוון תנועתן. לשם ביצוע מטלה כזו שאינה קשורה קשר חד חד ערכי לריצה, יש צורך בכישורים שונים וביכולות שונות אותן, מן הסתם, מאמן לא יכול להכיר אצל כל אחד מהרצים. פערים מעין אלה לא מאפיינים רק את ענף הריצה. בכל ספורט שבו עוסקים ישנה שונות בין המתאמנים. המתאמן מכיר הכי טוב את הגוף שלומתאמנים רציניים ומוטיבציוניים בכל ענף ופעילות ספורטיבית ישאפו להגיע למקסימום ולמתוח את הגבולות, ותפקיד המאמן הוא אכן לכוון אותם לשם, אך תוך הקפדה על שמירה והבנה כי קיימת שונות ביכולות. וכאן מגיע חלקו של המתאמן. האדם שהכי מכיר את עצמו הוא האדם עצמו: ככל שאדם מתבגר הוא אמור לדעת לזהות את תחומי החוזק והחולשה, את היכולות וכן גם את המגבלות. וכאשר ניתנים תרגילים שהוא יודע כי אינם מתאימים עבורו או מסכנים אותו, חשוב כי יעמוד על דעתו ולא יבצע אותם, תוך כמובן מתן כבוד למאמן ולקיחת אחריות על עצמו ועל החלטתו. לדוגמא, אם ספורטאי מודע לכך כי קצב לב (לשם המחשה) באימון אינטרוולים עצים הינו 200 לדקה והינו מעבר ליכולתו של המתאמן ולא מומלץ לו מסיבות שונות, חשוב מאוד שהמתאמן יפעיל שיקול דעת, לא ייסחף עם הזרם ויבצע אימונים ברמה כה גבוהה-מירבית שעלולה גם להסתיים, אגב, באסון (השנה נפטרו מספר ספורטאים מתקדמים בעת בצוע אימונים אירוביים). דוגמא נוספת שכיחה למדי מתייחסת למצבים בהם במהלך האימונים או אחריהם מופיעים כאבים במערכות שלד-שריר בעת ביצוע תרגילי מתיחות, או אולי ביצוע שיטות אימון מתקדמות לפיתוח כוח שייתכן שכלל לא מתאימות למתאמן מסיבות שונות (שכיח למדי במחוזותינו). היכנסו בנוסף: בנוסף, חשוב להאיר נקודה נוספת: חלק ניכר מתוכניות האימונים, הטרנדים השכיחים ועוד, מלווים באורח חיים סגפני לא פשוט כלל ועיקר. כמו למשל, אימוץ דיאטות דלות פחמימות, או עשירות מאוד בשומן ומה לא. גם לכך השפעה רבה על תהליכי ההתאוששות של המתאמנים השונים, מידת ההתקדמות, היארעות פציעות פוטנציאליות ועוד. ללא ספק מדובר על אורח חיים לעיתים קיצוני ומתאים ייתכן לספורטאים, מפתחי גוף מקצוענים ואצנים ועוד. כל אלה קשורים להעלאת העומס על מערכות הגוף השונות כגון: עצבית, פיזיולוגית, מנטלית ועוד. בנוסף, גם עולה הסיכוי לחוות לא פעם את תופעת אימון היתר שהינה למעשה שלילית וקשורה בירידה ברמת האימון הכללית, שינויים ברמת הדופק במנוחה גבוה יותר, שינוי אפשרי בהרכב הדם, חוסר מוטיבציה להתאמן ועוד. אזי יש צורך בתהליך מתאים על מנת לחזור לדרך הנכונה. בבחירת מדריך/מאמן מתאים לא נכון יהיה כלל להתייחס רק לפן המקצועי, אלא גם לפן האישיותי. מדריך כושר שהינו אקסטרוורטי, חסר ניסיון באופן משמעותי עם מתאמנים מתחילים או אולי בעלי צרכים מיוחדים, מאופיין במשטר אימונים צבאי ממש (ויש לא מעט כאלה מאמנים) ועוד ועוד. יתרה מזאת, ניתן למצוא בנקל בשנים האחרונות מדריכי כושר שאצלם אחוז הפציעות או תופעת "אימון היתר" של המתאמנים שלהם גבוהה באופן משמעותי. לסיכוםאם כך, כשמדובר במתאמן, חשובה מאוד ההקשבה לגוף והתנהלות בהתאם. לא לבצע את כל המשימות אם ידוע שמדובר על מאמצים שכלל לא מותאמים לרמה שנמצאים בה, אולי עם דרגת סיכון מסויימת (בישראל מדי שנה יש מאות רבות של פציעות ספורט מסוגים שונים ואף מספר מקרי מוות בעת ביצוע פעילות ספורטיבית-אירובית). אי לכך, חשוב כבר לאחר תקופת זמן קצרה של מספר שבועות או אפילו אימונים בודדים להיות בטוחים שהמסגרת והמאמן מתאימים למתאמן הקצה מכל הבחינות לרבות: המלצות של מתאמנים, אישיות מתאימה ומכילה, אמפטיות ובכלל אינטליגנציה רגשית וכדומה. כל זאת לא פחות חשוב, כאמור, מהמקצועיות! בנוסף, שוב לא פחות חשוב הינו לדעת אם לאיש המקצוע יש גם ידע מספק באימון אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים כגון: נשים בהריון ולאחר לידה, קשישים, לוקים במחלות שכיחות (רק בישראל יש למעלה מ- 2 מיליון אנשים הלוקים במחלות מסוגים שונים), השמנת ילדים ובני נוער, מנותחים בריאטריים, בעיות נפשיות שונות ועוד ועוד. אזי, חשוב ביותר לבנות תוכנית פעולה מתאימה ואפקטיבית מכיוון שלכך השלכות מהותיות על שיפור איכות החיים. הכותבים הינם דגנית גלסמן, פסיכולוגית חינוכית מומחית ופסיכולוגית ספורט, וד"ר איתי זיו (ph.D), מומחה לפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר. |