גופן וקישורים
צבעים
סמן העכבר
בית | » | ערוצי תוכן | » | בריאות | » | גוף ונפש | » | לא מרוצה מהגוף שלך? את לא אשמה! |
את קמה בבוקר, מסתכלת במראה ולא אוהבת את מה שאת רואה. קרה לך? את לא לבד, לכולנו יש ימים כאלה. הבעיה היא שבימים שאנחנו פחות מרוצות, הראש ישר רץ למחשבות על דיאטות, קיזוזים, צמצומים, הגבלות, אימוני פרך ושינויים דרמטיים. אבל מה אם אפשר אחרת? המטרה שלי בכתבה זו היא לפקוח את העיניים, להפעיל חשיבה ביקורתית על מה שלימדו אותנו שנכון, ולקינוח להציע 6 כלים לשיפור דימוי הגוף.
סיון צ`אושו, דיאטנית קלינית B.Sc, 03.03.2022
תקבלו את עצמכם ותאהבו את הגוף שלכם
אז מה זה דימוי גוף בכלל?ההגדרה לדימוי גוף (לפי ויקיפדיה) היא האופן בו אנחנו תופסות את הגוף שלנו. דימוי גוף כולל את התפיסות, המחשבות, הרגשות והמשאלות שלנו לגבי הגודל והצורה של הגוף שלנו. דימוי הגוף מושפע מגורמים שונים, ביניהם המשפחה והסביבה שגדלנו בה, התרבות שאנו חיות בה ואידיאל היופי של החברה והתעשיות. הציפיות של החברה מנשיםלפי אידיאל היופי הרגילו אותנו לחשוב שאישה צריכה להיות יפה, רזה, אסתטית, היגיינית, סימטרית, לא גבוהה מדי, לא נמוכה מדי, עם עור חלק, בלי שיער גוף, עם חזה גדול, עם בטן שטוחה (כאילו שאין בתוכה 9 מטר של מעי שפועל 24/7), לשבת בצורה מנומסת ובכללי לא לתפוס המון מקום. האבסורד הוא שהאידיאל משתנה מתקופה לתקופה. למשל, היום, לפי אידיאל היופי, אישה צריכה להיות עם מותניים צרות וישבן גדול. בהתאם לכך חברות הבגדים משנות את הגזרות שהן מייצרות ומצפות מאיתנו להתאים את עצמנו לבגד (שזה כבר לא הגיוני אם נחשוב על זה). לעומת זאת, בשנת 1990, האידיאל היה מבנה גוף מאוד רזה ("הרואין שיק"), גבוה, ירכיים צרות וישבן קטן. נלך קצת יותר אחורה ל- 1920, לתקופה של תחילת הפמיניזם. אז השאיפה הייתה להיות עם חזה קטן, ללא קימורים. השיער הפופולארי היה קצר והאידיאל היה מראה נערי, שבא להעביר את מסר השוויון. בקיצור, אידיאל היופי משתנה עם השנים בצורה כזו שכל כמה שנים אנחנו אמורות לשנות לחלוטין את המבנה המולד שלנו. הוא גורם לנו לרצות לשנות את עצמנו, לרדת במשקל, לעשות בוטוקס, סיליקון, קרמים, לייזר, שיזוף, וזה רק מעט ממה שאני אישית מכירה. הגוף שלנו בהכרח משתנהלא משנה כמה ננסה, אין לנו דרך להתחמק מזה. בתקופות שונות בחיים ובגילאים שונים הגוף משתנה בהתאם. לפעמים יש עלייה במשקל, לפעמים יש ירידה במשקל, בשלבים מסוימים מבצבצים להם קמטים חדשים, השיער מלבין ורשימת השינויים שהגוף חווה במהלך החיים אינה נגמרת. אז למה אנחנו מנסות כל הזמן להילחם בזה? למה אנחנו גורמות לעצמנו לסבול, במקום להעריך את הגוף המופלא שיש לנו? יש לנו נטייה לנסות לרדת במשקל בכל מחיר, גם אם זה פוגע בגוף שלנו. אנחנו מנסות לשלוט בנראות שלנו דרך האוכל, במטרה לאהוב את עצמנו יותר. א ב ל - ככל שננסה לשלוט במשהו יותר, כך נאבד שליטה והתסכול יתעצם. מה שאני כותבת יכול להיות לא פשוט לקריאה ולהפנמה, אבל הוא קריטי כי לא הרבה נשות מקצוע כמו דיאטניות אומרות את זה. בהמשך למאמר הקודם שכתבתי על למה דיאטות לא עובדות, חשוב לי לציין שלא תמיד תהיה ירידה במשקל ולא תמיד הגוף יחזור לקדמותו, וזה בסדר, זה רק אומר שהגוף שלנו מתפקד וחיוני, ולא תמיד מתאים לו לשקול ולהיראות כמו שהיינו רוצות. במקום לנסות לשנות את עצמנו כל הזמן, אנחנו יכולות להשקיע את המשאבים והאנרגיות שלנו בלקבל את עצמנו, בלהיות קשובות וללמוד איך לפתח יותר חמלה כלפי עצמנו וכלפי הגוף שלנו. בתהליכים התזונתיים שאני מעבירה לא תמיד תהיה ירידה במשקל. מה שכן, אנחנו לומדות איך להקשיב לגוף, לאזן את האכילה ואת בדיקות הדם, לעצור בשובע ממקום טבעי וממש מרפאות את מערכת היחסים עם האכילה. במקביל אנחנו לומדות לפתח שיח חיובי סביב הגוף ודימוי הגוף, כדי לרפא גם את מערכת היחסים עם הגוף שלנו. היכנסו בנוסף: אז איך את יכולה לשפר את דימוי הגוף שלך?
לסיום, אני רוצה לצרף מכתב תודה לגוף שאני בעצמי כתבתי ושיתפתי, ממליצה לנסות ולהתחיל לחשוב בצורה קצת יותר חיובית כלפי הגוף שלך, כי יש לך רק אחד כזה והוא הכי מיוחד. המאמר נכתב על ידי סיון צ'אושו, דיאטנית קלינית בגישה שפויה (נון-דיאט). * המאמר נכתב בלשון נקבה, אך מתייחס לכל המגדרים. |