רגישות לגלוטן: צליאק

אמנם לצליאקים אסור קמח רגיל אך יש גם קמח ללא גלוטן

גלוטן הוא החלבון העיקרי המצוי בחיטה, שעורה ושיפון (ללא תלות אם הדגנים הם מלאים או מזוקקים). זהו החלבון האחראי לצמיגותו של הבצק ומרקם המאפים המיוצרים מדגנים אלה.

המחלה המקושרת ביותר לרגישות לגלוטן היא מחלת הצליאק (דגנת), שמוגדרת כאי סבילות לגלוטן ברמה הקשה ביותר. כאשר חולה צליאק אוכל מזון שמכיל גלוטן, נוצרת אצלו תגובה חיסונית שמזיקה למעי הדק. כתוצאה מכך, המזון אינו מתעכל כראוי, מה שגורם לאי ספיגה. מלבד תסמיני השלשול, הגזים והנפיחות, אי ספיגה גורמת גם לתת תזונה ולאנמיה, ובסופו של דבר, למספר מחלות אוטואימוניות אחרות (כאשר הגוף תוקף את עצמו). המחלה עלולה גם להעלות את הסיכון לסרטן, וללא טיפול, מגבירה את הסיכון למוות בטרם עת.

לאחרונה, גברה המודעות למחלת הצליאק אך רופאים רבים עדיין סבורים שזו אינה בעיה נפוצה. בנוסף, רובם אינם מודעים למצבים קלים יותר של המחלה, שאינם כרוכים בהכרח בצורה ה"קלאסית" של רגישות לגלוטן.

אבחון הרגישות

ניתן לאבחן את המחלה בכל גיל, החל מגיל הילדות ועד לעשור האחרון של חיינו. אולם, במקרים רבים החולים מאובחנים רק אחרי שנים של תסמינים. בארה"ב, לדוגמה, החולה הממוצע מאובחן לאחר עשר שנות סבל, ואילו באירופה, שבה הרופאים מודעים יותר למחלה, סביר להניח שהחולה יאובחן אחרי שנה בלבד. מכיוון שאחד הגורמים למחלה הוא גנטי, אם יש לכם קרובי משפחה שחולים בצליאק, אתם משתייכים לקבוצת הסיכון. אולם, ייתכן שלרבים מאתנו יש נטייה גנטית למחלה גם אם איננו מכירים קרוב משפחה שאובחן כחולה צליאק. כמו כן, ידוע גם שנשים נוטות ללקות במחלה יותר מגברים. ייתכן שגם נטיות תרבותיות ומיקום גיאוגרפי ממלאים תפקיד בהתפתחות המחלה. השכיחות הגבוהה ביותר של המחלה נרשמה בקרב תושבי צפון אירופה, ואילו הנמוכה ביותר - אצל אנשים ממוצא אפרו-אמריקאי ואסיאתי. ידוע לנו שמחלת הצליאק נפוצה באירופה, ובמיוחד באירלנד.

את מחלת הצליאק ניתן לאתר באמצעות בדיקות דם מתאימות, אותן ידע לתת כל רופא משפחה. יחד עם זאת, חשוב לדעת, שחולה צליאק רגיש לגלוטן, אך ישנם הרבה יותר אנשים רגישים לגלוטן שאינם חולי צליאק! מסתבר שישנן תגובות פחות קשות לגלוטן, הגורמות לכאבים ואי נוחות במעי ובעור, ובאות לידי ביטוי במגוון רחב של תסמינים, אך לא ניתן לאתר אותם בבדיקות לצליאק.
כלומר, אם הבדיקות שעשיתם לצליאק יצאו תקינות, זה אומר שאין לכם צליאק, אך בהחלט לא פוסל את האפשרות של רגישות לגלוטן. התסמינים הנפוצים במצבים של אי סבילות לגלוטן הם רבים וכוללים: גזים, כאבי בטן, נפיחות, שלשולים, פריחות מגרדות על העור בצורות שונות, ערפול בחשיבה, תשישות, נטייה לדיכאון, היפראקטיביות ועוד.

רגישות לגלוטן אינה מופיעה באופן מיידי, ולכן קשה לאתר את הגורם לבעיות הגופניות. הדרך הנכונה לבדוק אם קיימת רגישות לגלוטן היא להימנע מגלוטן למשך שבועיים ולבדוק את השינוי הגופני שחל במהלך תקופה זו.
אם תגלו שיש לכם רגישות לגלוטן או צליאק, דבר אחד ברור: הגוף שלכם אינו סופג רכיבים תזונתיים חשובים ותצטרכו לאכול תפריט תזונתי קפדני ונטול גלוטן. יחד עם זאת, חשוב ללמוד מהם התחליפים הראויים שיספקו תזונה מלאה ומאוזנת.
תחליפי חיטה נטולי גלוטן מורכבים מקמח סויה, קמח תפוחי אדמה, קמח תירס וקורנפלור, קמח סויה, דוחן, שעועית ועוד. לחמים, עוגות, עוגיות ובכלל מאפים ללא גלוטן, מורכבים מקמחים אלו ומספקים פחמימות בעלות ערך תזונתי גבוה. שילובם בתפריט היומי במקום מאפים "רגילים" יאפשר תזונה משביעה ומאוזנת.

בואו לקרוא גם על:

פסח: חג החירות של חולי הצליאק
גלוטן: להיות או לא להיות?
הכל על דגנים מלאים

באתר ניתן למצוא גם מגוון מתכונים ללא גלוטן טעימים לשימושכם.

אל האתר של ד"ר אילנה דריאל: www.food-sensitivity.com