מה מאכילים אותנו בזמן הפרסומות?

אנחנו מושפעים רבות מהפרסומות בעת קנייה בסופר

אז מה ראיתי שם ב- 5 הדקות בהן המתנתי לפגישה?

ראיתי שלוש פרסומות. שתיים מהן היו בנושא תזונה - אוכל ושתייה, ועל שתיהן אני רוצה לספר לכם. הפרסומת הראשונה הייתה לשוקולד למריחה, ובסוף התשדיר נאמרה עובדה שאמורה להיות משכנעת ובריאותית: "ללא כולסטרול!" (וממתי אמור להיות כולסטרול במאכל צמחי?).

הפרסומת השנייה הייתה למשקה ממותק. בפרסומת נראתה משפחה מאושרת כשברקע צוהל הקריין ואומר: "המשקה היחיד על בסיס מים מינרלים!". כמה נהדר - עשרות כפיות סוכר בבקבוק, אבל איזה מזל שהמים מינרלים...

אלה רק שתי דוגמאות לעולם שלם, מורכב ומחושב היטב שנקרא "פרסומות". נושא הכתבה הוא על שיטות, סיסמאות ואמירות המניעות אותנו לקנות את המאכל או המשקה ש"מאכילים" אותנו. במקביל, נלמד מהן העובדות התזונתיות, על מנת שתבחרו על פי שיקול דעתכם, ללא הטיות מכוונות.

הקדמה: מה מוכרות לנו הפרסומות?

ישנם נתונים המראים כי 70% מהפרסומות מתמקדות במזונות/משקאות עתירי שומן, נתרן או סוכר. כולנו מכירים את הפרסומות לביסלי, במבה, תפוצ'יפס ועוד. כמה פרסומות יש על ירקות? דגנים מלאים? מעט מאוד, מעט מדי. כדאי לדעת: ב- 2012 פירסם איגוד הבריאות העולמי הנחיות הנוגעות להגבלת שיווק ופרסום למזונות בעלי ערך תזונתי נמוך. 36 מדינות בעולם אימצו את ההנחיות הללו. ואצלנו? עוד עובדים על זה...

מה מטרת הפרסומת?

התשובה ידועה ופשוטה - למכור לנו, כמובן. מבוגרים יכולים לשפוט, להחליט ולפעול (במקרה זה לקנות) על פי שיקול דעת, אצל ילדים ובני נוער עדיין אין יכולת מגובשת לעשות זאת. אפילו מבוגרים נופלים בפח, ובהמשך נראה כיצד ומדוע.

לקריאה נוספת:
איך לערוך קניות בצורה חכמה?
טיפים לצרכן ל"יום הצרכן הבינלאומי"
צרכנות נבונה - בדרך לבריאות

הקשר בין פרסומות לאכילה לא בריאה

• לעיתים פרסומות מנצלות את הצרכים הרגשיים שלנו ומראות לנו כיצד המשקה או המזון יגביר אצלנו יופי, פופולאריות, הצלחה ועוד. זו לכשעצמה סיבה טובה לכאורה לגשת ולקנות את המוצר, גם אם אינו בריא. מה עושים? ניתן לשקף לילד בזמן הצפייה שהנער/ה בפרסומת לא באמת שותה או אוכל את המוצר, ולא זו הסיבה שהוא מצליח או יפה. צריך לדבר על תכונות וערכים פנימיים, שדווקא הם אלה שתורמים להצלחה, למשל.
• כשאנו רואים פרסומות המגרות לנו את התיאבון ואת החשק לאכילה "כאן ועכשיו", מעבר לשעות הארוחה שלנו, נוצרת אצלנו התניה של אכילה נוספת מול הטלוויזיה - ומכאן שעלולה להיווצר השמנה. מה עושים? מתרגלים לאכול אך ורק ליד שולחן, במטבח או בפינת האוכל... לא בסלון, לא בחדרים. תמיד אפשר להגיד שזה מטעמי ניקיון!

הסיסמאות הנפוצות

• "ללא כולסטרול". מוצרים לדוגמא: עוגיות ועוגות קנויות, מאפים קנויים, מרגרינה, שוקולד למריחה ועוד. מה אנחנו חושבים? כיוון שכולסטרול ידוע כמסוכן לבריאות (עלול לגרום לטרשת עורקים, מחלות לב ועוד), אם אין כולסטרול מדובר במזון יחסית בריא. אבל האמת היא שבמוצר עלולים להיות שומנים גרועים יותר - למשל שומן טרנס, שהוא שומן צמחי ללא כולסטרול - אבל מוקשה, ומכאן בעל השפעה מזיקה לבריאות. בכל מקרה, מוצר ללא כולסטרול אינו בהכרח מעיד שהוא נטול שומן.
• "מועשר בויטמינים ומינרלים". מוצרים לדוגמא: חטיפים לילדים, תרכיז שתייה מתוקה לילדים, דגני בוקר ועוד. מה אנחנו חושבים? שהמוצר בריא ומומלץ לילדים. אבל האמת היא שרוב המאכלים הללו עשירים מאוד בסוכר (לעיתים גם בשומן, צבעי מאכל ועוד), ולכן רחוקים מלהיות בריאים.
• "עשיר בחלב - טוב לילד שלך". מוצרים לדוגמא: שוקולד, מעדני חלב ממותקים. מה אנחנו חושבים? שזה טוב לילד שלנו! אבל האמת היא שאין שום בעיה לשלב שוקולד בתפריט היומי, אבל ממש מיותר להגדיר אותו כ"טוב" לילד שלנו. בנוסף, כדאי לזכור שמעדנים ממותקים מכילים 2-4 כפיות סוכר בגביע. לכן, עדיף לבחור מוצרי חלב שאינם ממותקים יתר על המידה, אם בכלל. מה עושים? לא מתעצלים, קוראים תוויות מזון (או מסתכלים על המידע כאן באתר FoodsDictionary). בודקים את רשימת המרכיבים, האם מופיעים שם שומנים מוקשים? צבעי מאכל? סוכרים בכמות גבוהה? למי שאינו בקיא בנושא, מומלץ לקרוא עוד בנושא, או להתייעץ עם דיאטנית או כל איש מקצוע אחר.

לסיכום

כדאי מאוד לא "לבלוע" (תרתי משמע) את המסרים שאנו מקבלים, אלא לבדוק בעצמנו את טיב המוצר. מניסיון, מעט תשומת לב ומודעות משפרת משמעותית את הרגלי הצריכה התזונתיים. בהצלחה!

עדי גודל סולומון היא דיאטנית קלינית, מומחית לשינוי הרגלי אכילה.
אל האתר של עדי: www.adiet.co.il