גופן וקישורים
צבעים
סמן העכבר
בית | » | ערוצי תוכן | » | חדשות האוכל והבריאות | » | שינויים בעקבות תוכניות הריאליטי הקולינאריות |
כל דור נמדד בעיני הדור הבא או בעיני אותם אנשים שחיים מספר דורות ויודעים למדוד ולהעריך את השינויים בתחום הקולינארי. אני ככותב שורות אלו, נמצא במקצוע הקולינארי כ- 26 שנים (כמעט דור), כך שקל לי לראות בפרספקטיבה את השינויים שחלו בתחום הקולינארי בדור האחרון, עם הפנים והדגש לשנים האחרונות שהקולינאריה נכנסה חזק לתודעת הציבור.
מערכת foodsdictionary, 28.04.2014
גם אתם רוצים להיות שף?
מה שהיה בעברעל מנת לחבר את שתי התקופות ולעשות את ההשוואה, אני חוזר אחורה וקדימה במנהרת הזמן הקולינארית. כאשר נרשמתי ללימודי טבחות, התחום הקולינארי (ואני אומר זאת בצער רב), לא משך אליו יותר מדי אנשים. הסטיגמה שהייתה בזמנו על הטבח הישראלי הייתה מאוד שלילית. בדרך כלל באותה תקופה, אנשים שבאו ללמוד את מקצוע הטבחות לא היו בעלי השכלה גבוהה, היו עם דפ"ר יחסית נמוך, שנבע לצערי מהסטיגמה שרוב הטבחים היו יוצאי צבא, ושעיקר עניינם זה לעשות "שבוע שבוע", או כאלו שלא הלכו ליחידות מובחרות והצבא "זרק" אותם למטבחים. תנאי הקבלה, היו קלים מאוד. על מנת להתקבל ללימודים הייתה דרישה של 10 שנות לימוד וועדת קבלה - כל זאת היה על מנת לקבל חתך רחב ככל האפשר של אנשים. כמו כן , לרוב התלמידים היה מימון שכר לימוד מהמדינה. החשיפה לעולם הקולינארי הגלובלי הייתה מאוד מוגבלת, וספרי הבישול המעטים שהיו על המדף והביאו את המטבח הקולינארי הגלובלי לציבור היו מעטים. לדוגמא, באותה תקופה כיכבו הספרים של ישראל אהרוני כגון ”המטבח הסיני", "המטבח האיטלקי" וכדומה. מומלץ: בואו לבקר בספרי הבישול הווירטואליים באתר. מה שקורה היוםהיום, אני רואה את השינוי המהיר שחל בענף. השינוי שמתרחש בשנים האחרונות, נובע בעיקר מתוכניות הריאליטי שנמצאות אצלנו בכל ערוץ. בזיפזופ עם האצבע, אנחנו מגיעים לערוצי אוכל בכל העולם - אל התוכניות הכי צבעוניות, הכי מענייניות, עם השפים הכי גדולים בעולם, עם התמונות הכי מרהיבות ועם השפים הכי יצירתיים. גולת הכותרת היא הטרנד של השנים האחרונות, תוכניות הריאליטי של הבישול. כמו כל דבר (כמעט), זה התחיל בארצות הברית ועבר ליתר המדינות בעולם. ישראל כמעצמה קולינארית (אני לא צוחק) לא יכלה להרשות לעצמה שתוכניות הריאליטי יחלפו "מעל הראש" של הצופה הישראלי וזה כבש גם אותנו בכל בית - יהודי, מוסלמי או נוצרי. תוכניות אלו הפכו לתוכניות משפחתיות בעלי אחוזי צפייה גבוהים מאוד. מה שתוכניות אלו מביאות לנו זה כמובן את התשוקה לנסות ולבשל, את הביטחון שגם אני יכול, את הרצון שגם אני אצליח לבשל מאכלים טעימים. לקריאה נוספת: התוכניות מביאות אלינו, למסך, את השכן ממול, את הד"ר הערבי, את הטייס הישראלי, את הנרקומן לשעבר, את האח והאחות שמתחרים ביניהם, את הסבתא שכל המשתתפים מגוננים עליה. את הטבחים של היום שיהיו השפים של המחר. בקיצור, את המבנה האנתרופולוגי של מדינת ישראל. לכן, לנו כצופים קל להזדהות עם מי מהאנשים הללו ולעודד אותם, לחקות אותם, להעתיק מהם ובסוף למחוא להם כפיים. המצב החדש: טוב או רע?אין ספק כי תוכניות הראליטי עשו משהו למקצוע. כאשר לפני 30 שנה, אדם אמר להוריו כי הוא הולך ללמוד את מקצוע הטבחות, הוריו הסתכלו עליו בפליאה ושאלו אם הכל בסדר אצלו. המגמה הולכת ומתרחבת בעקבות תוכניות הראליטי ויותר אנשים נרשמים ללמוד את המקצוע. נפתחים עוד בתי ספר קולינאריים ואנשים נוסעים לחו"ל למדינות רבות ללמוד את המטבחים השונים בעולם. היום אף ישנה מגמה של אנשים שלמדו מקצועות כמו הוראה, כלכלה או מקצעות אחרים, ועושים הסבה ללימודים קולינאריים. במכללה בה אני מלמד אנחנו רואים מגמה של גידול של כ- 20% בהרשמה ללימודים לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בנוסף, המכללה פתחה בית ספר תיכון קולינארי לפני מספר שנים על מנת לתת מענה לחברה צעירים ורציניים שרוצים ללמוד מקצוע ובית הספר גם מעניק להם תעודת בגרות. לסיכום, אומר כי אני כשף בבית מלון וכשף המלמד במכללה לבישול, מעודד כל אמצעי שמביא רייטינג למקצוע, גם אם לפעמים הדברים נראים מאוד יפים בטלוויזיה ובמציאות האנשים נתקלים במקצוע שדורש מאמץ רב, ויתור על הרבה דברים ועבודה קשה. בסופו של דבר, הטבח שלמד לפני 30 שנה והטבח שלומד היום, שואפים לאותה התוצאה - להביא את המוצר הטוב ביותר לסועד. רוצים לבשל כמו שפים? כנסו אל קטגוריית מתכוני שפים באתר ותכינו בעצמכם את המנות הכי טובות. הכותב הוא מאיר רוזנברג, שף מלון רימונים גלי כנרת ומרצה במכללת רימונים טבריה. |