איך פעילות גופנית יכולה להפוך לתרפיה?

כמובן שאפשר להינות מלעסוק בפעילות גופנית

רבות כבר נאמר ורובנו כבר מכירים את מרבית היתרונות הבריאותיים וגם את ההשפעה המבורכת על ההרגשה הטובה דרך הפיזיולוגיה של שחרור האנדורפינים, וגם באמצעות הפסיכולוגיה של עמידה ביעדים, הגעה לתוצאות וכדומה. אולם, עדיין לא רבים האנשים שגילו את הברכה הפוטנציאלית הגדולה הגלומה בפעילות גופנית במובן שהיא עשויה להוות תרפיה מאזנת סטרס ומתחים, ורבת השפעה על יכולות קוגניטיביות כמו ריכוז, מיקוד, יצירתיות וכדומה.

ישנם אלה שאימצו את הפעילות הגופנית כ"זמן האיכות" שלהם, שמאזן את ה- State of Mind  היומיומי של סערת הנפש המתלווה להיותנו שקועים רוב הזמן במצב של חשיבה. לחשיבה מתלווה גם חוסר השקט האופייני ועד לאפשרות לפיתוח דאגנות יתר, מתח קבוע וסטרס מתמשך המשוועים בנפשנו לאיזון. חוסר איזון זה גורם למצב תמידי של תת תפקוד מנטלי מיטבי ומועדים להשלכות כמו עצבנות יתר, תוקפנות, ריכוז עצמי, כעס, מרירות, פחדים וחרדות, חוסר סבלנות ליקירנו, חוסר מיקוד וריכוז ולא מן הנמנע שאלה מובילים גם לסבל גופני של כאבים שונים ולרבות מהמחלות הקשות.

אז איך מאמצים פעילות גופנית כדרך חיים מהנה והופכים אותה למקום של תרפיה מאזנת ומרגיעה?

• גישה כללית שמחליפה את המחשבה על "צריך" במחשבה על "רוצה": "אני עושה פעילות לא כי אני צריך אלא כי זה טוב לי, כי אני נהנה מזה וכי אני רוצה".
• לא לחשוב על פעילות במונחי "האימון המושלם": לא משנה האימון הזה, הספציפי הנוכחי, מה שמשנה זה שעושים פעילות קבועה ושזזים כחלק מאורח החיים. תמיד משהו עדיף מכלום, גם מנוחות/הפסקות הן חלק מהעניין, ובסופו של דבר משנה הרציפות ולא ההספק באימון מסוים.
• הבנת האתגר: הבנה שהאתגר שבונה ומחזק אותנו הוא לא קושי וכאב, אלא גבול מרגש להיות בו משום ששם מצויה ההזדמנות לחיזוק ולצמיחה.
• להתמיד בניסיון להתחבר כל פעם מחדש לחדוות התנועה שכולנו נולדנו איתה: זו למעשה השמחה הטבעית של הגוף הנע. היא המפתח להנאה המאפשרת התמדה. "כל מה שמגביר את ההנאה שלי יכול לשמש אותי, כמו מוזיקה שעושה לי את זה, המסגרת הנכונה, בגדים מחמיאים שנותנים לי הרגשה טובה... הכול כשר להגברת הכיף".
• לנצל את הנשימה המודגשת והמוגברת בזמן הפעילות על מנת לחוש אותה: "כל נשימה שאני חש בתנועתה (זרימתה) זה זמן הרפיה שבו השכל הרגיל של מחשבות ודאגות נמצא במנוחה!" (זה הסף הבלתי מוכר לרוב האנשים).
• בהמשך למודעות לנשימה - התחברות למודעות הגוף כולו: במיוחד קל להיות מודעים לאיברי הגוף המצויים בתנועה ולשרירים שקל להרגיש אותם בזמן הכיווץ או לחילופין בזמן המתיחה. המודעות לתחושות הגופניות היא זמן התרפיה שהמיינד היומיומי נח מהמחשבות והרגשות הרגילים, זהו זמן של טיהור ואיפוס התודעה (כמו שהיינו עושים ריסט למחשב), וכשהיא חוזרת לאחר ההפוגה - התודעה נקייה, בהירה וצלולה יותר. זו הברכה!

לסיכום

אלה מאיתנו שמצליחים להיות פעילים ומתחברים לפעילות מתוך הנאה, ואפילו מצליחים להשתמש בה כתרפיה שלהם, מתעלים מעבר ליתרונות הבריאותיים והתועלת לגזרה, וזוכים בכל האוצרות של ניהול חיים של פעילות גופנית שבשגרה.

הכותב הוא ניר הדס, מומחה לכושר גופני, אורח חיים והרזיה. אל האתר של ניר: www.tovlibegufi.co.il

בפורום ספורט וכושר גופני בניהולו של ניר כבר ביקרתם? כנסו ותצביעו בסקר לגבי נושאי המאמרים הבאים של ניר!